הסוכרת מהי? -מאת:הרשקוביץ דבורה אחות מחנכת סוכרת ומאמנת אישית
סוכרת הינה הפרעה בחילוף החומרים, אשר גורמת לעלייה ברמת הסוכר בדם. היא נחלקת
לשני סוגים: סוכרת מסוג 1 וסוכרת מסוג 2.
סוכרת מסוג 1 - סוכרת נעורים בשפת היום יום. מופיעה עקב הרס התאים המייצרים אינסולין
בלבלב. כתוצאה מהרס זה מופסקת לחלוטין הפרשת האינסולין שלו הגוף זקוק לשם פינוי
הסוכר מהדם לתאים.
הטיפול בסוכרת מסוג 1- הזרקה של אינסולין.
סוכרת מסוג 2 - סוכרת מבוגרים בשפת היום יום. בסוג זה של סוכרת עדיין קיים ייצור אינסולין,
אך עקב סיבות שונות נפגמת יכולת הגוף להשתמש בסוכר וכן ישנה פגיעה חלקית ביכולת הלבלב
להפריש אינסולין.
תפקידו של האינסולין הוא שמירה על איזון רמת הסוכר בדם. האינסולין מאפשר כניסת סוכר
לתאים לשם יצירת אנרגיה ובניית חומרי תשמורת. כאשר נפגעת יכולת הלבלב לייצר אינסולין,
בשילוב עם פגיעה ביכולת התאים לנצלו (תנגודת לאינסולין) - מתפתחת סוכרת.
הטיפול בסוכרת מסוג 2 - על ידי שילוב של דיאטה, פעילות גופנית וטיפול תרופתי פומי
(מתן תרופות דרך הפה), ולעיתים גם על ידי מתן אינסולין.
יתרונותיה של הפעילות הגופנית עבור חולי סוכרת:
שיפור באיזון רמות הסוכר.
הפחתת הסיכון לפיתוח יתר לחץ דם ומחלות לב וכלי דם.
הפחתת ערכי השומנים בדם.
שיפור הבריאות הנפשית.
הפחתת הסיכון לסיבוכים הגורמים לתמותה.
לחולים הסובלים כבר מסיבוכי סוכרת מומלץ לעבור הערכה רפואית, הכוללת בדיקה גופנית
ובדיקות עזר נלוות על פי המלצת הרופא המטפל, כמו: תפקודי לב במאמץ (ארגומטריה),
תפקודי כליות, תפקודי מערכת העצבים ההיקפית והאוטונומית, בדיקת עיניים ובדיקת שלמות
עור כפות הרגליים.
אחוז חולי הסוכרת בקרב האוכלוסייה - כיום מתגלה סוכרת בקרב כ-6% מכלל האוכלוסייה,
המהווים כ-20% מהאוכלוסייה הבוגרת, ושיעור זה נמצא בעלייה מתמדת עם השנים (ישנן
מדינות בעולם בהן אחוז הסוכרתיים מגיע עד 40%). הסיבות לכך הן עלייה חדה בתוחלת
החיים, השמנת יתר וחוסר פעילות גופנית
מי עלול לפתח סוכרת?
סוכרת מסוג 1 - מופיעה אצל צעירים, בעיקר בגיל ההתבגרות. הסיבות לה אינן ברורות,
אך התפתחותה מושפעת מתורשה, מזיהומים ויראליים ומתגובה חיסונית של הגוף.
סוכרת מסוג 2 - מופיעה בעיקר אצל מבוגרים, אך בשנים האחרונות מופיעה אצל יותר
ויותר צעירים ובני נוער הסובלים מהשמנת יתר.
גורמי סיכון לסוכרת:
תורשה, עודף משקל, חוסר פעילות גופנית, יתר לחץ דם, סוכרת הריונית של האם, לידת תינוק
במשקל העולה על 4 ק"ג ומצבי לחץ.
הסימנים המקדימים לסוכרת:
בסוכרת מסוג 1 - חולשה, אובדן משקל, השתנה מרובה, טשטוש ראייה, פצעים שאינם
מתרפאים, צימאון, אין אונות והרגשת נימול בגפיים.
בסוכרת מסוג 2 - התהליך איטי יותר, שכן הגוף בעצם מתרגל לרמות הסוכר הגבוהות
שבדם ולכן המחלה עלולה להיות סמויה לאורך שנים, כאשר רוב החולים מאובחנים באקראי. מניעת סוכרת והטיפול בה
מניעת סוכרת מסוג 2: מחקרים הוכיחו שניתן לדחות את הופעת המחלה על ידי תזונה נכונה, פעילות גופנית מבוקרת
ומניעת השמנת יתר.
טיפול :
לא ניתן לרפא את המחלה. מטרת הטיפול היא לאזן את רמות הסוכר בדם ועל ידי כך להביא
את החולה להרגשה ולאיכות חיים טובות. על ידי איזון רמות הסוכר גם מפחיתים משמעותית
את הופעת הסיבוכים המאוחרים של המחלה, ומאפשרים לחולה לחיות חיים תקינים ואיכותיים.
בסוכרת מסוג 2 משלבים על פי הצורך בין טיפול תרופתי פומי, שמטרתו להגביר את ייצור
האינסולין ואת יכולת התאים לנצלו, לבין הזרקת אינסולין.
בסוכרת מסוג 1 הטיפול כולל תמיד הזרקת אינסולין.
הסיבוכים המאוחרים בסוכרת
פגיעה בכליות - עד לצורך בדיאליזה.
פגיעה בכלי הדם במוח - עד לשבץ מוחי.
חסימת כלי דם בלב - הגורמת לתעוקת לב או להתקף לב.
פגיעה בכלי הדם הקטנים ברשתיות העיניים - עד לסכנת עיוורון.
פגיעה במערכת העצבים ההיקפית - נוירופתיה - הגורמת לאובדן תחושה, אין אונות,
סחרחורות, בעיות בדרכי העיכול והשתן וכיבים ברגליים עד למצב של קטיעה.
כאשר ישנו שילוב של חוסר איזון ברמות הסוכר, יתר לחץ דם ואחוז גבוה של
שומנים בדם - קיימת סכנה להתפתחות הסיבוכים המאוחרים של הסוכרת.
מה צופה לנו העתיד?
הסוכרת קיימת כבר אלפי שנים, אך הגורמים למחלה עדיין אינם ברורים. המסקנות מן
המחקרים דלות, מספרן זעום ביותר ואלו הן:
סוכרת מסוג 1 הינה אוטואימונית - נובעת מתגובה חיסונית של הגוף כלפי עצמו.
הגוף הורס את התאים המייצרים אינסולין. לכן, החוקרים עובדים על מציאת שיטה
למניעת התהליך האוטואימוני.
מאמצים רבים מושקעים במציאת חלופות טיפוליות טובות יותר, בעיקר מתחום ההנדסה
הגנטית, כגון מתן אינסולין באופן שיהיה קרוב ככל הניתן לפעילות הטבעית של הלבלב.
עד אשר יימצא הפתרון המדעי הטוב והמתאים ביותר למחלת הסוכרת, עלינו להקפיד
מאוד על ניהול נכון של המחלה באמצעות אורח חיים בריא ונכון, בשיתוף החולה,
משפחתו והצוות הרב מקצועי, תוך שימת דגש על מניעת סיבוכי המחלה
הטיפול ברגל סוכרתית
הסוכרת הנה מחלה רב מערכתית, ולא תמיד תלויה ברמת הסוכר בדם או בסוג הטיפול של החולה. עצם המחלה עצמה היא זו המערבת מערכות רבות בגוף. בין הסיבוכים הקשים של סוכרת ישנה הפגיעה ברגליים. מתפתחת תופעה הנקראת "רגל בוכרתית". הפגיעה ברגליים מתאפיינת בכיב שלא מגליד שהולך ומעמיק עם פגיעה זיהומית מקומית. סוג הפגיעה השני, מתבטא בנמק אשר מימדיו הולכים וגדלים עם צורך בקטיעת הגפה, במקרים רבים. הנסיונות הטיפוליים הרגילים מחייבים משאבים רבים של כוח אדם מטפל, טיפול אנטיביוטי מקומי וכללי, השתלת עור שנוטה לעיתים להידחות ע"י הגוף וכמו שציינו קודם, מגיעים גם לקטיעת גפיים.
ברצוני לדון על דרך טיפולית יעילה ומהירה למקרים של רגל סוכרתית עם כיב שלא מחלים או נמק הולך ומתפשט. הטיפול המהיר והיעיל המוצע הוא טיפול באוזון תוך ורידי עם טיפול מקומי באוזון. בנוסף על כך, יש מקום להוסיף גם צמחי מרפא סיניים. האוזון מגיע לכל רקמה בגוף, גם בזו שבה יש הפרעה בזרימת דם. המקום מקבל חומר חיות ולכן מתחילה החלמה גם של הכיבים וגם של הנמק. הצמחים הסיניים פועלים באופן כללי על כלי הדם, מרחיבים אותם, ומשפרים אספקת דם כללית דרך חיזוק פעולת הלב. השילוב בין הטיפולים הללו יעיל ביותר ויכול למנוע סיבוכים רבים וצורך במעורבות כירורגית קשה ובלתי הפיכה.
לצערי הרב, הרשויות האחראיות על מתן הטיפולים לחולים הללו לא מציעה את הטיפולים הכל כך יעילים המוזכרים לעייל. הטיפולים הרגילים הניתנים לאותם חולים, יקרים ביותר וכוללים ימי אשפוז לא מעטים. הסבל והעומס נופל על המערכת, על החולים ועל הציבור. הטיפול המוצע כאן זול בהרבה למערכת, חוסך הרבה סבל לחולים ויכול למנוע ימי אשפוז לא מעטים, והחשוב מכל, ניתן למנוע כריתת גפיים להרבה אנשים.
מי יתן ויגיע היום בו האנשים יהיו חופשיים לבחור את הטיפול המתאים להם תוך ידיעה והכרה של מגוון הטיפולים. הבחירה צריכה להיות מתוך ידיעה והכרה. הלואי והמערכת תחדל מלבלום אנשים, בדרך זו או אחרת, מלקבל את שמגיע להם.
תזונה לחולי סוכרת
עבור חולי סוכרת רבים הפגישה עם הדיאטנית הינה חוויה לא נעימה, משהו מאיים ומרתיע. המחשבות שחולפות בראש לפני הפגישה הן על הבלתי צפוי והצפוי כאחד, עתיד " טפל"- חסר טעם ודל קלוריות, המון מיתוסים ואמונות תפלות קשורות למחלת הסוכרת ולטיפול התזונתי בה, והחולה כבר שומע מהסביבה הקרובה "המלצות" שונות, שרובן חסרות בסיס ונובעות מבורות ו/או חוסר עדכון.
למעשה, הדיאטה לחולה הסוכרתי היא אותה הדיאטה המתאימה לכל האוכלוסייה. כמעט ואין מאכלים שאסורים לאכילה לחלוטין, התפריט כולל את כל אבות המזון ומכיל גם לחם, את כל סוגי הירקות והפירות וגם דברי מתיקה. אין שום בסיס למחשבה שחולה סוכרת צריך לאכול בצורה שונה לחלוטין ממה שנהג לאכול קודם לגילוי המחלה.
החשוב הוא למידת כללי עזר שיעזרו לסוכרתי בתכנון התפריט , שיכלול מאכלים שהוא אוהב, ושבעזרתם ילמד איך להתנהג גם כאשר סדר היום שלו משתנה, גם כשהוא מוזמן לאירועים ולמסעדות.
שני הדברים המשפיעים בצורה ישירה על רמות הגלוקוז בדם - גודל המנות שאוכלים ותזמון הארוחות.
גודל המנות - כל חולה צריך להכיר את קבוצות המזון השונות, ובראש וראשונה את קבוצת הפחמימות, המכילה פחמימות מורכבות (קמח, עמילן ודגנים שונים) ופחמימות פשוטות (פירות, דברי מתיקה, מאכלי חלב נוזליים כמו יוגורט ולבן).
ככל שארוחה תכיל יותר פחמימות - רמת הגלוקוז בדם תהיה גבוהה יותר ולכן צריך לתכנן את גודל מנות הפחמימה בכל ארוחה. אין זה אומר שצריך להימנע לחלוטין מאכילת פחמימות, להיפך - הפחמימות הן אב מזון חשוב ביותר המספק לנו אנרגיה ונותן תחושת שובע. כל חולה צריך ללמוד מה גודל המנה המתאימה לו, כי לכל אחד יש גוף אחר ותגובה אחרת.
מכשיר למדידת רמת גלוקוז הוא הכלי השימושי ביותר למדידת תגובת הגוף לארוחה ורצוי מאד שלכל חולה סוכרת יהיה מכשיר כזה ברשותו. ע"י מדידת רמת הגלוקוז לאחר ארוחות, אפשר יהיה לדעת בדיוק איזה מאכלים עדיף לאכול, ממה אפשר לאכול יותר או פחות, ואפילו לבצע נסיונות ולאכול מאכלים שפעם נחשבו לאסורים לחלוטין, כמו גלידה או עוגה.
תזמון ארוחות - אם אוכלים מנות קטנות במשך כל היום, במקום ארוחה אחת או שתיים, יש צורך בפחות אינסולין כדי להוריד את רמת הגלוקוז בדם. יש לחלק את מספר הקלוריות המותר לאכילה לאורך כל היום, ובמיוחד לחלק את כמות הפחמימות, ולפזר אותה בין הארוחות השונות. אסור לדלג על ארוחות, גם בגלל סיבות הקשורות ישירות להפרשת גלוקוז ואינסולין בדם, וגם כדי לא להגיע לארוחה הבאה עם תחושת רעב. כולנו יודעים מה קורה כאשר אנחנו מגיעים לארוחה כשאנו רעבים - אי אפשר לדבר על אכילה איטית ובודאי שלא על כמויות מוקצבות מראש. לכן רצוי לחלק את היום לשלוש ארוחות גדולות יותר ולשלוש ארוחות קטנות של חטיף או פרי.
אם חולה סוכרת סובל מעודף משקל - דבר ידוע הוא שככל שיוריד במשקל, כך תרד רמת הגלוקוז בדם והאיזון יושג במהירות גדולה יותר. לכן מומלץ גם להקפיד על כמות השומן באוכל, לבחור מזונות דלי שומן, ולבצע פעילות גופנית שתעזור לירידה וגם תשפר את תגובת הגוף לאינסולין.
בסיכומו של דבר - ככל שהחולה יידע יותר על השפעת המזון שהוא אוכל על רמות הסוכר בדמו, כך יוכל לתכנן יותר טוב את סדר היום התזונתי שלו. הטיפול התזונתי הוא חלק חשוב , אם לא החשוב ביותר בטיפול כולו, וחולי סוכרת רבים יכולים להסתדר עם דיאטה בלבד ללא צורך בתרופות, או לגרום להורדת מינון התרופות הנוכחי ע"י שינוי הרגלי התזונה שלהם. תכנון הארוחות ובחירת סוגי המזונות יעזרו לשמירת רמת גלוקוז קרובה ככל האפשר לטווח הנורמה, ויעזרו לשיפור הבריאות הכללית ולמניעה או איחור של סיבוכי הסוכרת .
עד אשר ימצא הפתרון המדעי הטוב והמתאים ביותר למחלת הסוכרת,עלינו להקפיד ביתר קפידה על ניהול נכון של המחלה באמצעות אורח חיים בריא ונכון,בשיתוף החולה,משפחתו והצוות הרב מקצועי,תוך מתן דגש על מניעת סיבוכי המחלה.
סוכרת הינה הפרעה בחילוף החומרים, אשר גורמת לעלייה ברמת הסוכר בדם. היא נחלקת
לשני סוגים: סוכרת מסוג 1 וסוכרת מסוג 2.
סוכרת מסוג 1 - סוכרת נעורים בשפת היום יום. מופיעה עקב הרס התאים המייצרים אינסולין
בלבלב. כתוצאה מהרס זה מופסקת לחלוטין הפרשת האינסולין שלו הגוף זקוק לשם פינוי
הסוכר מהדם לתאים.
הטיפול בסוכרת מסוג 1- הזרקה של אינסולין.
סוכרת מסוג 2 - סוכרת מבוגרים בשפת היום יום. בסוג זה של סוכרת עדיין קיים ייצור אינסולין,
אך עקב סיבות שונות נפגמת יכולת הגוף להשתמש בסוכר וכן ישנה פגיעה חלקית ביכולת הלבלב
להפריש אינסולין.
תפקידו של האינסולין הוא שמירה על איזון רמת הסוכר בדם. האינסולין מאפשר כניסת סוכר
לתאים לשם יצירת אנרגיה ובניית חומרי תשמורת. כאשר נפגעת יכולת הלבלב לייצר אינסולין,
בשילוב עם פגיעה ביכולת התאים לנצלו (תנגודת לאינסולין) - מתפתחת סוכרת.
הטיפול בסוכרת מסוג 2 - על ידי שילוב של דיאטה, פעילות גופנית וטיפול תרופתי פומי
(מתן תרופות דרך הפה), ולעיתים גם על ידי מתן אינסולין.
יתרונותיה של הפעילות הגופנית עבור חולי סוכרת:
שיפור באיזון רמות הסוכר.
הפחתת הסיכון לפיתוח יתר לחץ דם ומחלות לב וכלי דם.
הפחתת ערכי השומנים בדם.
שיפור הבריאות הנפשית.
הפחתת הסיכון לסיבוכים הגורמים לתמותה.
לחולים הסובלים כבר מסיבוכי סוכרת מומלץ לעבור הערכה רפואית, הכוללת בדיקה גופנית
ובדיקות עזר נלוות על פי המלצת הרופא המטפל, כמו: תפקודי לב במאמץ (ארגומטריה),
תפקודי כליות, תפקודי מערכת העצבים ההיקפית והאוטונומית, בדיקת עיניים ובדיקת שלמות
עור כפות הרגליים.
אחוז חולי הסוכרת בקרב האוכלוסייה - כיום מתגלה סוכרת בקרב כ-6% מכלל האוכלוסייה,
המהווים כ-20% מהאוכלוסייה הבוגרת, ושיעור זה נמצא בעלייה מתמדת עם השנים (ישנן
מדינות בעולם בהן אחוז הסוכרתיים מגיע עד 40%). הסיבות לכך הן עלייה חדה בתוחלת
החיים, השמנת יתר וחוסר פעילות גופנית
מי עלול לפתח סוכרת?
סוכרת מסוג 1 - מופיעה אצל צעירים, בעיקר בגיל ההתבגרות. הסיבות לה אינן ברורות,
אך התפתחותה מושפעת מתורשה, מזיהומים ויראליים ומתגובה חיסונית של הגוף.
סוכרת מסוג 2 - מופיעה בעיקר אצל מבוגרים, אך בשנים האחרונות מופיעה אצל יותר
ויותר צעירים ובני נוער הסובלים מהשמנת יתר.
גורמי סיכון לסוכרת:
תורשה, עודף משקל, חוסר פעילות גופנית, יתר לחץ דם, סוכרת הריונית של האם, לידת תינוק
במשקל העולה על 4 ק"ג ומצבי לחץ.
הסימנים המקדימים לסוכרת:
בסוכרת מסוג 1 - חולשה, אובדן משקל, השתנה מרובה, טשטוש ראייה, פצעים שאינם
מתרפאים, צימאון, אין אונות והרגשת נימול בגפיים.
בסוכרת מסוג 2 - התהליך איטי יותר, שכן הגוף בעצם מתרגל לרמות הסוכר הגבוהות
שבדם ולכן המחלה עלולה להיות סמויה לאורך שנים, כאשר רוב החולים מאובחנים באקראי. מניעת סוכרת והטיפול בה
מניעת סוכרת מסוג 2: מחקרים הוכיחו שניתן לדחות את הופעת המחלה על ידי תזונה נכונה, פעילות גופנית מבוקרת
ומניעת השמנת יתר.
טיפול :
לא ניתן לרפא את המחלה. מטרת הטיפול היא לאזן את רמות הסוכר בדם ועל ידי כך להביא
את החולה להרגשה ולאיכות חיים טובות. על ידי איזון רמות הסוכר גם מפחיתים משמעותית
את הופעת הסיבוכים המאוחרים של המחלה, ומאפשרים לחולה לחיות חיים תקינים ואיכותיים.
בסוכרת מסוג 2 משלבים על פי הצורך בין טיפול תרופתי פומי, שמטרתו להגביר את ייצור
האינסולין ואת יכולת התאים לנצלו, לבין הזרקת אינסולין.
בסוכרת מסוג 1 הטיפול כולל תמיד הזרקת אינסולין.
הסיבוכים המאוחרים בסוכרת
פגיעה בכליות - עד לצורך בדיאליזה.
פגיעה בכלי הדם במוח - עד לשבץ מוחי.
חסימת כלי דם בלב - הגורמת לתעוקת לב או להתקף לב.
פגיעה בכלי הדם הקטנים ברשתיות העיניים - עד לסכנת עיוורון.
פגיעה במערכת העצבים ההיקפית - נוירופתיה - הגורמת לאובדן תחושה, אין אונות,
סחרחורות, בעיות בדרכי העיכול והשתן וכיבים ברגליים עד למצב של קטיעה.
כאשר ישנו שילוב של חוסר איזון ברמות הסוכר, יתר לחץ דם ואחוז גבוה של
שומנים בדם - קיימת סכנה להתפתחות הסיבוכים המאוחרים של הסוכרת.
מה צופה לנו העתיד?
הסוכרת קיימת כבר אלפי שנים, אך הגורמים למחלה עדיין אינם ברורים. המסקנות מן
המחקרים דלות, מספרן זעום ביותר ואלו הן:
סוכרת מסוג 1 הינה אוטואימונית - נובעת מתגובה חיסונית של הגוף כלפי עצמו.
הגוף הורס את התאים המייצרים אינסולין. לכן, החוקרים עובדים על מציאת שיטה
למניעת התהליך האוטואימוני.
מאמצים רבים מושקעים במציאת חלופות טיפוליות טובות יותר, בעיקר מתחום ההנדסה
הגנטית, כגון מתן אינסולין באופן שיהיה קרוב ככל הניתן לפעילות הטבעית של הלבלב.
עד אשר יימצא הפתרון המדעי הטוב והמתאים ביותר למחלת הסוכרת, עלינו להקפיד
מאוד על ניהול נכון של המחלה באמצעות אורח חיים בריא ונכון, בשיתוף החולה,
משפחתו והצוות הרב מקצועי, תוך שימת דגש על מניעת סיבוכי המחלה
הטיפול ברגל סוכרתית
הסוכרת הנה מחלה רב מערכתית, ולא תמיד תלויה ברמת הסוכר בדם או בסוג הטיפול של החולה. עצם המחלה עצמה היא זו המערבת מערכות רבות בגוף. בין הסיבוכים הקשים של סוכרת ישנה הפגיעה ברגליים. מתפתחת תופעה הנקראת "רגל בוכרתית". הפגיעה ברגליים מתאפיינת בכיב שלא מגליד שהולך ומעמיק עם פגיעה זיהומית מקומית. סוג הפגיעה השני, מתבטא בנמק אשר מימדיו הולכים וגדלים עם צורך בקטיעת הגפה, במקרים רבים. הנסיונות הטיפוליים הרגילים מחייבים משאבים רבים של כוח אדם מטפל, טיפול אנטיביוטי מקומי וכללי, השתלת עור שנוטה לעיתים להידחות ע"י הגוף וכמו שציינו קודם, מגיעים גם לקטיעת גפיים.
ברצוני לדון על דרך טיפולית יעילה ומהירה למקרים של רגל סוכרתית עם כיב שלא מחלים או נמק הולך ומתפשט. הטיפול המהיר והיעיל המוצע הוא טיפול באוזון תוך ורידי עם טיפול מקומי באוזון. בנוסף על כך, יש מקום להוסיף גם צמחי מרפא סיניים. האוזון מגיע לכל רקמה בגוף, גם בזו שבה יש הפרעה בזרימת דם. המקום מקבל חומר חיות ולכן מתחילה החלמה גם של הכיבים וגם של הנמק. הצמחים הסיניים פועלים באופן כללי על כלי הדם, מרחיבים אותם, ומשפרים אספקת דם כללית דרך חיזוק פעולת הלב. השילוב בין הטיפולים הללו יעיל ביותר ויכול למנוע סיבוכים רבים וצורך במעורבות כירורגית קשה ובלתי הפיכה.
לצערי הרב, הרשויות האחראיות על מתן הטיפולים לחולים הללו לא מציעה את הטיפולים הכל כך יעילים המוזכרים לעייל. הטיפולים הרגילים הניתנים לאותם חולים, יקרים ביותר וכוללים ימי אשפוז לא מעטים. הסבל והעומס נופל על המערכת, על החולים ועל הציבור. הטיפול המוצע כאן זול בהרבה למערכת, חוסך הרבה סבל לחולים ויכול למנוע ימי אשפוז לא מעטים, והחשוב מכל, ניתן למנוע כריתת גפיים להרבה אנשים.
מי יתן ויגיע היום בו האנשים יהיו חופשיים לבחור את הטיפול המתאים להם תוך ידיעה והכרה של מגוון הטיפולים. הבחירה צריכה להיות מתוך ידיעה והכרה. הלואי והמערכת תחדל מלבלום אנשים, בדרך זו או אחרת, מלקבל את שמגיע להם.
תזונה לחולי סוכרת
עבור חולי סוכרת רבים הפגישה עם הדיאטנית הינה חוויה לא נעימה, משהו מאיים ומרתיע. המחשבות שחולפות בראש לפני הפגישה הן על הבלתי צפוי והצפוי כאחד, עתיד " טפל"- חסר טעם ודל קלוריות, המון מיתוסים ואמונות תפלות קשורות למחלת הסוכרת ולטיפול התזונתי בה, והחולה כבר שומע מהסביבה הקרובה "המלצות" שונות, שרובן חסרות בסיס ונובעות מבורות ו/או חוסר עדכון.
למעשה, הדיאטה לחולה הסוכרתי היא אותה הדיאטה המתאימה לכל האוכלוסייה. כמעט ואין מאכלים שאסורים לאכילה לחלוטין, התפריט כולל את כל אבות המזון ומכיל גם לחם, את כל סוגי הירקות והפירות וגם דברי מתיקה. אין שום בסיס למחשבה שחולה סוכרת צריך לאכול בצורה שונה לחלוטין ממה שנהג לאכול קודם לגילוי המחלה.
החשוב הוא למידת כללי עזר שיעזרו לסוכרתי בתכנון התפריט , שיכלול מאכלים שהוא אוהב, ושבעזרתם ילמד איך להתנהג גם כאשר סדר היום שלו משתנה, גם כשהוא מוזמן לאירועים ולמסעדות.
שני הדברים המשפיעים בצורה ישירה על רמות הגלוקוז בדם - גודל המנות שאוכלים ותזמון הארוחות.
גודל המנות - כל חולה צריך להכיר את קבוצות המזון השונות, ובראש וראשונה את קבוצת הפחמימות, המכילה פחמימות מורכבות (קמח, עמילן ודגנים שונים) ופחמימות פשוטות (פירות, דברי מתיקה, מאכלי חלב נוזליים כמו יוגורט ולבן).
ככל שארוחה תכיל יותר פחמימות - רמת הגלוקוז בדם תהיה גבוהה יותר ולכן צריך לתכנן את גודל מנות הפחמימה בכל ארוחה. אין זה אומר שצריך להימנע לחלוטין מאכילת פחמימות, להיפך - הפחמימות הן אב מזון חשוב ביותר המספק לנו אנרגיה ונותן תחושת שובע. כל חולה צריך ללמוד מה גודל המנה המתאימה לו, כי לכל אחד יש גוף אחר ותגובה אחרת.
מכשיר למדידת רמת גלוקוז הוא הכלי השימושי ביותר למדידת תגובת הגוף לארוחה ורצוי מאד שלכל חולה סוכרת יהיה מכשיר כזה ברשותו. ע"י מדידת רמת הגלוקוז לאחר ארוחות, אפשר יהיה לדעת בדיוק איזה מאכלים עדיף לאכול, ממה אפשר לאכול יותר או פחות, ואפילו לבצע נסיונות ולאכול מאכלים שפעם נחשבו לאסורים לחלוטין, כמו גלידה או עוגה.
תזמון ארוחות - אם אוכלים מנות קטנות במשך כל היום, במקום ארוחה אחת או שתיים, יש צורך בפחות אינסולין כדי להוריד את רמת הגלוקוז בדם. יש לחלק את מספר הקלוריות המותר לאכילה לאורך כל היום, ובמיוחד לחלק את כמות הפחמימות, ולפזר אותה בין הארוחות השונות. אסור לדלג על ארוחות, גם בגלל סיבות הקשורות ישירות להפרשת גלוקוז ואינסולין בדם, וגם כדי לא להגיע לארוחה הבאה עם תחושת רעב. כולנו יודעים מה קורה כאשר אנחנו מגיעים לארוחה כשאנו רעבים - אי אפשר לדבר על אכילה איטית ובודאי שלא על כמויות מוקצבות מראש. לכן רצוי לחלק את היום לשלוש ארוחות גדולות יותר ולשלוש ארוחות קטנות של חטיף או פרי.
אם חולה סוכרת סובל מעודף משקל - דבר ידוע הוא שככל שיוריד במשקל, כך תרד רמת הגלוקוז בדם והאיזון יושג במהירות גדולה יותר. לכן מומלץ גם להקפיד על כמות השומן באוכל, לבחור מזונות דלי שומן, ולבצע פעילות גופנית שתעזור לירידה וגם תשפר את תגובת הגוף לאינסולין.
בסיכומו של דבר - ככל שהחולה יידע יותר על השפעת המזון שהוא אוכל על רמות הסוכר בדמו, כך יוכל לתכנן יותר טוב את סדר היום התזונתי שלו. הטיפול התזונתי הוא חלק חשוב , אם לא החשוב ביותר בטיפול כולו, וחולי סוכרת רבים יכולים להסתדר עם דיאטה בלבד ללא צורך בתרופות, או לגרום להורדת מינון התרופות הנוכחי ע"י שינוי הרגלי התזונה שלהם. תכנון הארוחות ובחירת סוגי המזונות יעזרו לשמירת רמת גלוקוז קרובה ככל האפשר לטווח הנורמה, ויעזרו לשיפור הבריאות הכללית ולמניעה או איחור של סיבוכי הסוכרת .
עד אשר ימצא הפתרון המדעי הטוב והמתאים ביותר למחלת הסוכרת,עלינו להקפיד ביתר קפידה על ניהול נכון של המחלה באמצעות אורח חיים בריא ונכון,בשיתוף החולה,משפחתו והצוות הרב מקצועי,תוך מתן דגש על מניעת סיבוכי המחלה.
