יותר ופחות - ההשוואות שלנו ביננו לבין אחרים 

בעולם המודרני והתחרותי במיוחד, רובנו נוהגים להשוות בינינו לבין אחרים, או בינם לבין עצמם בנושאים רבים בחיי היומיום באופן הבא: מי יותר עשיר? למי יש בית יותר גדול? מי יש לו עבודה יותר חשובה? מי יותר יפה? מי הרופא הכי טוב בתחום מסוים ועוד.
בד"כ נלווית להשוואה תחושה של קנאה גם אם בריאה, וחוסר ביטחון מצד אלה שלכאורה יש להם פחות, או שהם פחות לדעתם.

אם נבחן את המושג יותר, נראה כי כל מי שיש לו יותר, או שצריך לדאוג יותר לדברים, או שהוא לוקח על עצמו אחריות גדולה יותר בחיים בתחום עיסוקו, כלומר מי שיש לו יותר רכוש למשל צריך לדאוג יותר מה יעשה ברכוש זה ובשמירה עליו. בית גדול ומפואר יש עליו הוצאות יותר גדולות וכן יש חשש יותר גדול מפריצה. לא לכל אחד זה מתאים ולא כל אחד רוצה בעבודה עם יותר אחריות שגם השכר בה הוא יותר גבוה ומאפשר לרכוש בית יותר גדול, היות ועבודה אחראית יותר כמו בתפקידי ניהול בכירים מעבר לכך שהיא דורשת יותר השקעה בלמידה ויותר אחריות, יש בה גם יותר דאגה ובעיות נוספות של הארגון שצריך לפתור ככל שעולים בדרג הניהולי ולא כל אחד אוהב להיות ראש גדול.

גם יופי שנראה כמתנה בלבד יש לו מחיר, כי מאדם יפה מצפים להיראות ייצוגי ומסודר יותר והוא מוציא יותר על דברים שקשורים להופעתו. כמו כן בכל מקום שאדם כזה נמצא, הוא מקבל מבטים גנובים כך שאינו יכול להרגיש לפעמים משוחרר, כאילו בלתי נראה ולהיות עם תחושה אנונימית. בנוסף, יש רבים שיופיים מוליך אותם לתעשיות היופי והדוגמנות, כדי לבטא את היופי שלהם, ולעיתים יש בכך מחיר, היות והם לא מתפנים לעסוק במשהו שהוא במהותו הפנימית של האדם, מה שבגיל מבוגר יותר קשה להתחיל לעשות.

כמו כן אין דבר כזה עבודה יותר חשובה. איש השיווק במפעל לא יותר חשוב מהפועלים, היות וללא ייצור המוצרים ע"י הפועלים, לא היה לו תפקיד כמשווק והמפעל לא היה מתקיים, ולהיפך, אם היו פועלים אך לא היה מנהל מפעל שידאג לעבודה במפעל, לשיווק ולמכירות גם עבודתם הייתה בלתי נדרשת. גם עובדי הזבל חשובים לא פחות ממקצועות אחרים היות ובלעדיהם התברואה הייתה גרועה והיו מחלות ומגיפות קטלניות, כלומר כל העבודות יש בהן חשיבות היות שהן משתלבות בעולמנו בשילוב המאפשר את החיים הקיימים.

נוסיף ונאמר שלכל אדם יש כישרון ייחודי לו, ואי אפשר להשוות בין חשיבות של כישרון אחד לעומת השני, כמו שאי אפשר להשוות ולהגיד מה יותר חשוב התפוח או התפוז. יש הבדלים בנתונים הנדרשים לכל עבודה, באחריות ולפיכך בתנאים ובשכר, אך מבחינת חשיבות כולם חשובים ואין יותר או פחות חשוב.

מושג מוטעה נוסף הוא המושג הכי. הרופא הכי טוב , התלמיד הכי טוב בכיתה, המנהל הכי טוב וכדו'. המושג הזה מוטעה היות וכאמור לכל אחד כשרון ייחודי לו ובכל דבר ומקצוע כולם הכי, כשכל אחד בולט או הכי טוב בדבר הייחודי לו. לדוגמא: יתכן ויהיה פרופסור לבעיות לב שהוא מנתח מעולה ולעומתו מנתח פחות מיומן אך שהוא הכי טוב ביחסיו עם המטופלים, הקשבה להם והדרכה באשר לחיים עם המחלה. רופא זה יהיה עדיף במקרים שבעיית הלב אינה כה חמורה. או לדוגמא תלמיד שממוצע ציוניו הגבוה בכיתה, הוא אולי התלמיד הכי טוב מבחינה עיונית אך לעומתו יהיה תלמיד פחות טוב מבחינה עיונית אך הכי טוב בציור, שזה כשרון בפני עצמו, כך שאין למושג התלמיד הכי טוב בכיתה כל משמעות של יותר טוב.

לכן, למעשה, עלינו להתייחס למושגים של יותר ופחות בעניינים יומיומיים אלה כאילו היינו עושים רק השוואה עובדתית, השוואה שאין עמה משמעות מעבר לכך. לדוגמא אם נאמר למשה יש בית יותר גדול מאשר לנתן, נתייחס לזה רק כעובדה שציינו, כאילו היינו אומרים משה גבוה מנתן בעשרה סנטימטרים, ללא משמעות שאומרת שלמשה יש יותר בחיים בשל כך, ואם נאמר שדני עובד כמנכ"ל החברה ועמי כפועל בה, נאמר גם את זה כציון עובדה, בלי לתת לזה את המשמעות שדני יותר מוצלח מעמי.

מוצלח הוא גם עניין של הגדרה. יש שיאמרו שמוצלח זה מי שחי בעושר וברווחה, עובד בעבודה מכובדת, יש לו מכונית חדשה וכדו'. מוצלח לפי הגדרתי הוא אדם שמאושר בחייו, שנהנה מעבודתו, שיחסיו החברתיים טובים ושמצליח לעשות בחיים הרבה דברים שהוא אוהב.

אם כך, יותר או פחות או הכי הם רק כאשר אנו משווים עובדתית נתון אחד עם נתון אחר. לדוגמא עלינו לומר אדם זה גר בוילה מפוארת וזה גר בדירת שיכון כאילו היינו אומרים האדם הזה גובהו 1.70 מ' והשני גובהו 1.80 מ'. אין לייחס לנתונים שאנו עורכים עמם השוואה כל משמעות מעבר לזה, משמעות של חשיבות יתרה או של יותר במהות.