עדכון ציפיות לגבי שוק הנדל"ן ההודי מאת יורם קראוס
יורם קראוס, מנכ"ל חברת SMS לניהול פרויקטים מביא בתמצות את מגמות שוק הנדל"ן ההודי.
הבנק הבינלאומי HSBC צופה כי מחירי הבתים בערים ההודיות יצנחו ב-25% עד 30%.
יורם קראוס: "הבנק המרכזי ההודי העלה את ריבית ההלוואה ל-9% זאת בפעם השלישית בתוך חודשים. העלאת הריבית נובעת מהרצון של ממשלת הודו לנסות ולרסן האינפלציה הדוהרת.
צריך לזכור בהקשר זה כי לפני פחות משנה שוק הנדל"ן בהודו היה בין השווקים הצומחים עם ציפיות נדל"ניות גבוהות, הודות לצמיחה הכלכלית חסרת התקדים של הודו.
המעמד הבינוני צמח ומכאן עלו הביקושים למגורים בבתים חדשים ומפוארים. נוסף על כן, השווקים המסחריים בהודו העלו את הביקושים לנדל"ן למסחר ושירותים.
חיזוק נוסף שקיבל שוק הנדל"ן ההודי בשנת 2005, נבע מהחלטת הממשלה לבטל חלק מההגבלות על השקעות זרות בתעשיית הבניה. כל אלו הראו על מגמת עלייה צפויה".
יורם קראוס: "הפריחה הכלכלית של הודו בשנים האחרונות לא דילגה על שווקי הנדל"ן שהיו בין הזוכים הגדולים להינות מפירות הצמיחה. לראיה, בקיץ שעבר הונפקה חברת הנדל"ן ההודית DLF בהיקף הגדול ביותר שהונפק בהודו מעולם".
יורם קראוס: "אך עליית מחירי הנפט בעולם ועליית האינפלציה ההודית לשיעור של 12%, הביא לעליית שיעורי הריבית דבר שהפך את חברות הנדל"ן ההודיות למפסידות הגדולות ביותר של המיתון ההודי. לכך מס' גורמים:
1. רוכשי הבתים נרתעים ממחירי האשראי הגבוהים
2. הבנקים מפחיתים את האשראי המוענק לחברות הפיתוח
3. עלייה במחירי חומרי הגלם כגון: בטון, פלדה וברזל
התוצאה: ירדה חדה של עד 70% בשווי המניות של חברות הנדל"ן לעומת השווי בתקופת השיא בקיץ שעבר".
"עד שמחירי הריבית לא יפלו בחדות, ייאלצו היזמים להתמקד בבתים זולים יותר, ובכאלה שנרכשים למטרות מגורים ולא למטרות ספקולציה. גארי גרברנט, מנכ"ל אקוויטי אינטרנשיונל, חברת נדל"ן אמריקאית שהשקיעה בדיור המוני במקסיקו ובברזיל, אומר כי הוא מחפש הזדמנויות השקעה בדיור זול בהודו. אך הוא מתריע כי יש צורך בשיפור התשתיות, ובעיקר הכבישים, לפני "שניתן יהיה להשיג מהירות שיא".
יורם קראוס: כמעט כמו כל דבר, גם שוק הנדל"ן ההודי תלוי בביטחון. גם כאשר יירדו מחירי הנכסים והריביות, הקונים לא ימהרו לחזור לשוק. זה לא כמו לקנות מכונית, רוכשי הבתים נוטים להמתין זמן רב בהרבה לפני שהם שוקלים שוב להוציא סכומי כסף כה גדולים. אם לשפוט לפי מצב העניינים הזה, ייתכן שתידרש לפחות שנה לפני שהרוכשים יאזרו אומץ לחזור לשוק.
יורם קראוס, מנכ"ל חברת SMS לניהול פרויקטים מביא בתמצות את מגמות שוק הנדל"ן ההודי.
הבנק הבינלאומי HSBC צופה כי מחירי הבתים בערים ההודיות יצנחו ב-25% עד 30%.
יורם קראוס: "הבנק המרכזי ההודי העלה את ריבית ההלוואה ל-9% זאת בפעם השלישית בתוך חודשים. העלאת הריבית נובעת מהרצון של ממשלת הודו לנסות ולרסן האינפלציה הדוהרת.
צריך לזכור בהקשר זה כי לפני פחות משנה שוק הנדל"ן בהודו היה בין השווקים הצומחים עם ציפיות נדל"ניות גבוהות, הודות לצמיחה הכלכלית חסרת התקדים של הודו.
המעמד הבינוני צמח ומכאן עלו הביקושים למגורים בבתים חדשים ומפוארים. נוסף על כן, השווקים המסחריים בהודו העלו את הביקושים לנדל"ן למסחר ושירותים.
חיזוק נוסף שקיבל שוק הנדל"ן ההודי בשנת 2005, נבע מהחלטת הממשלה לבטל חלק מההגבלות על השקעות זרות בתעשיית הבניה. כל אלו הראו על מגמת עלייה צפויה".
יורם קראוס: "הפריחה הכלכלית של הודו בשנים האחרונות לא דילגה על שווקי הנדל"ן שהיו בין הזוכים הגדולים להינות מפירות הצמיחה. לראיה, בקיץ שעבר הונפקה חברת הנדל"ן ההודית DLF בהיקף הגדול ביותר שהונפק בהודו מעולם".
יורם קראוס: "אך עליית מחירי הנפט בעולם ועליית האינפלציה ההודית לשיעור של 12%, הביא לעליית שיעורי הריבית דבר שהפך את חברות הנדל"ן ההודיות למפסידות הגדולות ביותר של המיתון ההודי. לכך מס' גורמים:
1. רוכשי הבתים נרתעים ממחירי האשראי הגבוהים
2. הבנקים מפחיתים את האשראי המוענק לחברות הפיתוח
3. עלייה במחירי חומרי הגלם כגון: בטון, פלדה וברזל
התוצאה: ירדה חדה של עד 70% בשווי המניות של חברות הנדל"ן לעומת השווי בתקופת השיא בקיץ שעבר".
"עד שמחירי הריבית לא יפלו בחדות, ייאלצו היזמים להתמקד בבתים זולים יותר, ובכאלה שנרכשים למטרות מגורים ולא למטרות ספקולציה. גארי גרברנט, מנכ"ל אקוויטי אינטרנשיונל, חברת נדל"ן אמריקאית שהשקיעה בדיור המוני במקסיקו ובברזיל, אומר כי הוא מחפש הזדמנויות השקעה בדיור זול בהודו. אך הוא מתריע כי יש צורך בשיפור התשתיות, ובעיקר הכבישים, לפני "שניתן יהיה להשיג מהירות שיא".
יורם קראוס: כמעט כמו כל דבר, גם שוק הנדל"ן ההודי תלוי בביטחון. גם כאשר יירדו מחירי הנכסים והריביות, הקונים לא ימהרו לחזור לשוק. זה לא כמו לקנות מכונית, רוכשי הבתים נוטים להמתין זמן רב בהרבה לפני שהם שוקלים שוב להוציא סכומי כסף כה גדולים. אם לשפוט לפי מצב העניינים הזה, ייתכן שתידרש לפחות שנה לפני שהרוכשים יאזרו אומץ לחזור לשוק.