" נא לא לרחף בעולמות עליונים"
המילים " נשמה" ו "כפרה" שייכות לנושא הקרבנות ומונחות בין המזבח לשמים. כבני תמותה, אין לנו תפישה בחיי הנצח ואל לנו להתייחס לעצמנו כדמויות נטולי-גוף או כנושאים להקרבה.
מונחים אלו חלחלו לחיי היום-יום ללא סיבה הנראית לעין והשימוש התמוה הזה נשמע אפילו כחיובי. השימוש במונחים אלו נפוץ בעיקר בשכבות העממיות ובין אנשים חסרי השכלה. כאדם שכלתני בתחום התקשורת, אין לי שמץ של מושג מדוע מונחים אלו קבלו תאוצה, ויתר על כך מפתיעה אותי ההנחה שהשמות "כפרה / נשמה" מהוות מעין שמות חיבה!?! סביר היה להניח ששמות אלו יגרמו לעלבון - מעין הגשמה של סופניות וקבורה מיידית.
כנראה שאלו שהשחילו מונחים אלה לא הקפידו על כבוד האדם ולא התפלספו יתר על המידה בעומקי נושא החיים והמוות. אני רק מעוניינת לדעת אם הנכם רוצים להיות "כפרות"? מעיו התרנגולים המסובבים מעל הראש לצורך "כפרה" לפני יום כיפור בעשרת ימי התשובה. הכפרה נעשית לצורך המרת עונשים, ופדיון לאדם המקווה לחיות.
ולמרות המיגבלות הגשמיות, אנו קרוצים מחומר די מעניין המורכב מארבע יסודות עולם, ועד אותו הרגע בו אנו מוסרים נשמתנו לבורא עולם אני מתחננת להשאר במעטה החומריות ובבריאות טובה.
אני מציעה להפסיק עם ההזיות ולמצוא מילים חילופיות, כגון 'גבירתי היקרה' ו 'אדוני הניכבד' - אם בכלל צריך.
ויפה שעה אחת קודם!
דינה גורמן - קלינאית תקשורת דו-לשונית
מומחית בנושאי שפה, דיבור ומבטא
מומחית בנושאי שפה, דיבור ומבטא