בין הצרכים שלך לצרכים שלו 

החיים לצד נכים, חדשים כוותיקים, מזמנים לבת זוגם מערכת קשיים לא מוכרים, שאיש אינו מספק הכנה לקראת ההתמודדות איתם. על קשיים יומיומיים אלה, נערמים מכשולים כבדים נוספים, המוזנים על ידי החברה שסביבנו. חששות מסוג "איך הסביבה תגיב?", "איך הילדים יגיבו?", "איך אני ממשיכה את החיים מכאן והלאה?" או "איך אני לוקחת אחריות על תחומים שבהם מעולם לא עסקתי?" משתקים במקרים רבים את נשותיהם ובנות זוגם של הנכים מלהגשים ולממש את עצמן.

נשים שנישאות לנכים, וגם כאלה שהופכות לנשות נכים בעקבות מחלה, פציעה, תאונה, פעילות מבצעית, פעולות איבה או פגיעה נפשית כלשהי, מתחייבות להתמודד עם עול שלא תמיד ברור מראש מה היקפו. בת זוגו של הנכה הופכת במקרים רבים לגורם המטפל הדומיננטי, אך גם המסירות הרבה והאהבה הגדולה עלולות להירמס על ידי השחיקה כאשר האשה מוצאת עצמה במצב של "תקיעות" ותסכול.

החיים לצידו של נכה, בין אם היה כזה ובין אם הפך לכזה לאחר תקופה של חיים משותפים, משנה באופן טבעי ומרחיק לכת את מערך מחשבותיה ותוכניותיה של בת זוגו. השינוי הזה מלווה לעיתים קרובות בדחיקת צרכיה של בת הזוג לקרן זווית: כל המשאבים והכוחות המשותפים מגויסים לטובת הטבת מצבו, כאשר צרכיה וחלומותיה של בת הזוג נדחקים.

למה לי אימון אישי?

ההתלבטויות אשר מעוררים החיים לצידו של נכה מתחילות בשאלות פרקטיות כמו "האם לצאת לעבוד?", וממשיכות בשאלות מורכבות יותר, הקשורות בהתמודדות עם רגשות אשם או במציאת מקומה של בת הזוג בתוך מארג החיים הסבוך והחדש שנוצר. אל מול כל הלבטים האלה, לא מתקיים כיום אף גוף או מסגרת מסודרים אשר מקדישים את עצמם באופן מלא לסיוע ותמיכה אמיתית בנשות הנכים. לעיתים, יחסם של גופים במגזר האזרחי או הצבאי כלפי נשות נכים אף מוסיף קושי ותסכול על אלה שיצר המצב הקיים.

הסביבה, ואפילו זו הקרובה ביותר, נוטה לראות במצבים כאלה - באופן טבעי - את צרכיו של הנכה מעל לכול. בת זוגו של נכה תתקשה למצוא מענה אובייקטיבי להתלבטויותיה, אשר מופנה באופן ייחודי למענה על צרכיה. טובת בן הזוג הנכה מעיבה לעיתים קרובות על שאיפותיה וטובתה של בת זוגו.

בדיוק מסיבה זו פיתחתי את האימון האישי הראשון בארץ לנשות ובנות זוג של נכים בכל רמות הנכות, בהתבסס על ניסיוני האישי הרב בנושא. מוטי, בעלי, הוא נכה של 100% נכות. החיים לצידו מאפשרים לי הבנה מלאה לנושאים אשר מטרידים אןותנו, בנות זוגם של הנכים. כמאמנת אישית המתמחה בטיפול בנשות נכים, יש בידי הכלים להוביל אתכן לבירור שאלות מהותיות כמו - האם אני מאושרת? איך הייתי רוצה שחיי ייראו? כיצד אוכל לקרב את המצב בו אני נמצאת כרגע למצב שאליו אני שואפת? ועוד.

להמשיך לחיות

האפשרויות העומדות לפניכן, כבנות זוג של נכים, רבות ומורכבות. לתפיסתי, כל בחירה היא לגיטימית. תפקידי כמאמנת הוא לתת לכן את הכלים למצוא את השביל הנכון בין רגשות האשם והרצון להמשיך לחיות, מבלי לנקוט עמדה שיפוטית. יתרונו המכריע של האימון האישי על פני תמיכתה של הסביבה הקרובה, הוא שהאימון מכוון לעברכן: הצרכים והשאיפות שלכן הם אלה שעומדים במרכז האימון, כשכל הזרקורים מופנים אליהם.

אדם שלא מכבד את ערכיו ומגן עליהם, כפי שקורה הרבה במצבים מסוג זה, גורם גם לאחרים שלא לכבד את ערכיו. לא מדובר בגזירה משמיים: לאמונתי, בת זוגו של נכה לא חייבת לוותר על עצמה, ולא על מימושה העצמי.

במהלך האימון נגלה את האיכויות החבויות בכן, ונקדם את יכולתכן להפיק תוצאות מאיכויות אלו. סדרת פגישות האימון תצעיד אתכן שלב אחר שלב לכיוון המטרה. בשונה מטיפול פסיכולוגי, לא ננבור בנבכי העבר, אלא נעבוד על השגת כלים מעשיים להתמודדות עם פרדיגמות (דפוסי חשיבה), הרגלים והתנהגויות אשר מונעים מכן להתקדם בדרך שאתן באמת רוצות בה. תהליך האימון מאפשר לנו לשנות את אורח חיינו, ולהגיע לחיים מלאים במשמעות והגשמה.