מאת עו"ד לירון אברבך, טל': 0509533502, lironab@gmail.com
אחת הבעיות המרכזיות הניצבת בפני מי שנפגע בגופו, ומעוניין להגיש תביעת נזיקין בעקבות כך - הינה העלות הרבה הכרוכה בקבלת חוות דעת רפואית, עלות שיכולה להגיע לאלפי ש"ח. רבים מן הנפגעים אינם מודעים לכך, שבכל הקשור לנזקי הגוף הנגרמים בתאונת דרכים - אין כל צורך בקבלת חוות דעת רפואית לשם הגשת תביעה, אפילו אם הנזק הינו חמור וקשה ביותר.
תביעות נזיקין המוגשות לבית המשפט מחייבות באופן כללי צירופה של חוות דעת רפואית מטעם התובע לכתב התביעה. אם נפלתי מסולם לא תקין בעת עבודתי, וברצוני לתבוע את המעסיק ואת חברת הביטוח שלו - יהיה עליי לצרף לתביעה חוות דעת של מומחה אורטופדי, אשר יעריך את דרגת הנכות שנגמרה לי מן התאונה. חוות הדעת עשויה לעלות אלפי ש"ח, אך בלעדיה לא אוכל לטעון כי נגרם לי נזק רפואי משמעותי (נכות) כתוצאה מן התאונה.
בפועל, עלויות אלה מרתיעות רבים מן התובעים מלהגיש תביעה לבית המשפט, אפילו אם ניזוקו בצורה קשה. אם לא די בכך, הרי שמרבית הסיכויים הם שבזאת לא מסתיימות העלויות מצד התובע: הסיטואציה השכיחה שחוזרת על עצמה, הינה כי מצד הנתבע מוגשת חוות דעת רפואית נגדית, שסותרת את חוות הדעת מטעם התובע, ואז נזקק בית המשפט לחוות דעת של מומחה שלישי, אובייקטיבי, שאת שכרו משלמים (לפחות בשלב ראשון) הצדדים בחלוקה שווה - כלומר, הוצאה ניכרת נוספת על כתפי התובע.
ואולם, החוק המיוחד הנוגע לנפגעי תאונות הדרכים, יצר מנגנון ייחודי בכל הנוגע לחוות דעת של המומחים הרפואיים. בניגוד למצב המתואר לעיל, ביקש החוק בעניין תאונות הדרכים לייעל ולפשט את ההליך, ולהפחית מן הנטל הכבד שרובץ על הניזוק. לכן, קבע החוק כי בתביעות שעניינן תאונות דרכים, אין צורך - ואף אסור - לצרף לכתב התביעה חוות דעת רפואית. שאלת נזקו הרפואי של הנפגע תוכרע ע"י מומחה רפואי שממנה בית המשפט - והוא בלבד. זאת ועוד, את שכרו של המומחה הרפואי משלמת חברת הביטוח הנתבעת, ורק אם יסתבר שהמומחה מונה לשווא (שכן הנפגע אינו סובל מנכות בעקבות התאונה) - יחוייב הנפגע להחזיר את תשלום שכרו של המומחה (בד"כ הדבר נעשה באמצעות קיזוז מסכום הפיצוי שמשולם לנפגע).
חשוב להבהיר, שבית המשפט אינו מחוייב למנות מומחה רפואי בכל מקרה שבו דורש זאת הנפגע. אם אדם מתלונן למשל על בעיה בשמיעה ומבקש למנות מומחה רפואי בתחום האף-אוזן-גרון, בית המשפט ייעתר לבקשתו רק אם הוצגה "ראשית ראיה" לנכות בתחום זה, כלומר - תיעוד רפואי כלשהו המצביע על תלונות מצד הנפגע בדבר הירידה בשמיעה לאחר התאונה. בתי המשפט מגלים גישה מרחיבה בכל הנוגע למינוי מומחים רפואיים, וגם כאשר קיים תיעוד רפואי חלקי וחסר למדיי - הנטייה של בתי המשפט היא למנות מומחה, שאם לא יעשו כן - ישללו למעשה מן הנפגע כל אפשרות להוכיח את נכותו (כאמור, אין לו אפשרות להציג חוות דעת פרטית מטעמו).
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים אף עשה צעד נוסף בכיוון שיפור יעילות הדיון בתיקי תאונות דרכים, וקבע כי אם נקבעה לנפגע דרגת נכות בעקבות התאונה ע"י גוף הפועל לפי דין - תחייב דרגת נכות זו גם בתביעה שעניינה תאונת הדרכים. המצב הנפוץ והמקובל הינו של תאונות דרכים המתרחשות בדרך לעבודה וממנה. תאונת דרכים כזו מוכרת כתאונת עבודה ע"י המוסד לביטוח לאומי, והנפגע רשאי לפנות בתביעה לקבלת קצבת נכות - אשר במסגרתה נקבעת לו דרגת נכות ע"י ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי. החוק קובע, אם כן, שדרגת נכות זו שתיקבע ע"י הועדה הרפואית - תחייב גם את הצדדים בתביעה כנגד ביטוח החובה בעניין תאונת הדרכים, ועל כן במקרה שכזה אין גם צורך במינוי של מומחה רפואי מטעם בית המשפט.
סיכומו של דבר, בניגוד להגשת תביעת נזקי גוף "רגילה", הכרוכה בעלויות גבוהות של חוות דעת רפואית - הגשת תביעה בגין פגיעה בתאונת דרכים הינה "זולה" ויעילה, והחוק המיוחד בתחום נועד להסיר כל מכשול כספי בפני נפגע תאונת דרכים, המבקש לזכות בפיצויים בגין הנזקים שנגרמים לו.
מאת עו"ד לירון אברבך, טל': 0509533502, lironab@gmail.com
אחת הבעיות המרכזיות הניצבת בפני מי שנפגע בגופו, ומעוניין להגיש תביעת נזיקין בעקבות כך - הינה העלות הרבה הכרוכה בקבלת חוות דעת רפואית, עלות שיכולה להגיע לאלפי ש"ח. רבים מן הנפגעים אינם מודעים לכך, שבכל הקשור לנזקי הגוף הנגרמים בתאונת דרכים - אין כל צורך בקבלת חוות דעת רפואית לשם הגשת תביעה, אפילו אם הנזק הינו חמור וקשה ביותר.
תביעות נזיקין המוגשות לבית המשפט מחייבות באופן כללי צירופה של חוות דעת רפואית מטעם התובע לכתב התביעה. אם נפלתי מסולם לא תקין בעת עבודתי, וברצוני לתבוע את המעסיק ואת חברת הביטוח שלו - יהיה עליי לצרף לתביעה חוות דעת של מומחה אורטופדי, אשר יעריך את דרגת הנכות שנגמרה לי מן התאונה. חוות הדעת עשויה לעלות אלפי ש"ח, אך בלעדיה לא אוכל לטעון כי נגרם לי נזק רפואי משמעותי (נכות) כתוצאה מן התאונה.
בפועל, עלויות אלה מרתיעות רבים מן התובעים מלהגיש תביעה לבית המשפט, אפילו אם ניזוקו בצורה קשה. אם לא די בכך, הרי שמרבית הסיכויים הם שבזאת לא מסתיימות העלויות מצד התובע: הסיטואציה השכיחה שחוזרת על עצמה, הינה כי מצד הנתבע מוגשת חוות דעת רפואית נגדית, שסותרת את חוות הדעת מטעם התובע, ואז נזקק בית המשפט לחוות דעת של מומחה שלישי, אובייקטיבי, שאת שכרו משלמים (לפחות בשלב ראשון) הצדדים בחלוקה שווה - כלומר, הוצאה ניכרת נוספת על כתפי התובע.
ואולם, החוק המיוחד הנוגע לנפגעי תאונות הדרכים, יצר מנגנון ייחודי בכל הנוגע לחוות דעת של המומחים הרפואיים. בניגוד למצב המתואר לעיל, ביקש החוק בעניין תאונות הדרכים לייעל ולפשט את ההליך, ולהפחית מן הנטל הכבד שרובץ על הניזוק. לכן, קבע החוק כי בתביעות שעניינן תאונות דרכים, אין צורך - ואף אסור - לצרף לכתב התביעה חוות דעת רפואית. שאלת נזקו הרפואי של הנפגע תוכרע ע"י מומחה רפואי שממנה בית המשפט - והוא בלבד. זאת ועוד, את שכרו של המומחה הרפואי משלמת חברת הביטוח הנתבעת, ורק אם יסתבר שהמומחה מונה לשווא (שכן הנפגע אינו סובל מנכות בעקבות התאונה) - יחוייב הנפגע להחזיר את תשלום שכרו של המומחה (בד"כ הדבר נעשה באמצעות קיזוז מסכום הפיצוי שמשולם לנפגע).
חשוב להבהיר, שבית המשפט אינו מחוייב למנות מומחה רפואי בכל מקרה שבו דורש זאת הנפגע. אם אדם מתלונן למשל על בעיה בשמיעה ומבקש למנות מומחה רפואי בתחום האף-אוזן-גרון, בית המשפט ייעתר לבקשתו רק אם הוצגה "ראשית ראיה" לנכות בתחום זה, כלומר - תיעוד רפואי כלשהו המצביע על תלונות מצד הנפגע בדבר הירידה בשמיעה לאחר התאונה. בתי המשפט מגלים גישה מרחיבה בכל הנוגע למינוי מומחים רפואיים, וגם כאשר קיים תיעוד רפואי חלקי וחסר למדיי - הנטייה של בתי המשפט היא למנות מומחה, שאם לא יעשו כן - ישללו למעשה מן הנפגע כל אפשרות להוכיח את נכותו (כאמור, אין לו אפשרות להציג חוות דעת פרטית מטעמו).
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים אף עשה צעד נוסף בכיוון שיפור יעילות הדיון בתיקי תאונות דרכים, וקבע כי אם נקבעה לנפגע דרגת נכות בעקבות התאונה ע"י גוף הפועל לפי דין - תחייב דרגת נכות זו גם בתביעה שעניינה תאונת הדרכים. המצב הנפוץ והמקובל הינו של תאונות דרכים המתרחשות בדרך לעבודה וממנה. תאונת דרכים כזו מוכרת כתאונת עבודה ע"י המוסד לביטוח לאומי, והנפגע רשאי לפנות בתביעה לקבלת קצבת נכות - אשר במסגרתה נקבעת לו דרגת נכות ע"י ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי. החוק קובע, אם כן, שדרגת נכות זו שתיקבע ע"י הועדה הרפואית - תחייב גם את הצדדים בתביעה כנגד ביטוח החובה בעניין תאונת הדרכים, ועל כן במקרה שכזה אין גם צורך במינוי של מומחה רפואי מטעם בית המשפט.
סיכומו של דבר, בניגוד להגשת תביעת נזקי גוף "רגילה", הכרוכה בעלויות גבוהות של חוות דעת רפואית - הגשת תביעה בגין פגיעה בתאונת דרכים הינה "זולה" ויעילה, והחוק המיוחד בתחום נועד להסיר כל מכשול כספי בפני נפגע תאונת דרכים, המבקש לזכות בפיצויים בגין הנזקים שנגרמים לו.
מאת עו"ד לירון אברבך, טל': 0509533502, lironab@gmail.com
עורך דין לירון אברבך, מוסמך (בעל תואר שני) במשפטים, מתמחה בדיני נזיקין (תאונות דרכים, תאונות עבודה, רשלנות רפואית), דיני מקרקעין, צוואות וירושות, וכן במשפט פלילי וצבאי.
ליצירת קשר -
טלפון: 050-9533502
דוא"ל: lironab@gmail.com
ליצירת קשר -
טלפון: 050-9533502
דוא"ל: lironab@gmail.com
