חרדת נהיגה - "לנהוג ללא חרדה".
מאת : שמעון אלקובי (M.Sc)
פסיכותרפיסט התנהגותי קוגניטיבי
ומורה נהיגה.
חרדת נהיגה הינה פוביה ספציפית (נקראת גם פוביה פשוטה) אשר מאפיינת 10-5% מהאוכלוסייה ( Ehelrs A. et all, 1994). סובלים ממנה בעיקר נשים בגיל המעבר והיא באה לידי ביטוי בהתפתחות של חרדה ממצבי נהיגה שונים כמו נהיגה בתוך העיר, נהיגה בכביש מהיר, נהיגה למרחקים, נהיגת לילה, נהיגה במזג אויר קשה או נהיגה באזור לא מוכר. במקרים אחרים יש המתקשים בפונקציות ספציפיות בנהיגה כמו פניות, השתלבות בתנועה,מעבר צמתים, נהיגה במהירות וכדומה. החרדה יכולה להופיע באופן פתאומי במהלך הנהיגה או טרום הנהיגה. השלב הראשון בהתפתחות הבעיה תהייה בהופעה של התקף פאניקה או בהופעת חרדה מפעולה ספציפית בנהיגה (עקיפה,נהיגה מהירה, השתלבות) אך תיתכן התפתחות של חרדת נהיגה גם בתוצאה ממקרי טראומה (תאונה, פיגוע .. וכו' ). השלב השני של ההפרעה יהיה בהימנעות מנהיגה על מנת לחמוק מתחושות החרדה הקשות.
הסימפטומים
הסימפטומים המלווים חרדת נהיגה הינם סימפטומים האופייניים לחרדה כמו דופק מואץ, קוצר נשימה, לחץ בחזה, סחרחורת, דופק מהיר, זיעה קרה, יובש בפה ולעיתים רעד ברגליים ובעיית אוריינטציה. המחשבות סביב החרדה יהיו מחשבות של אובדן או חוסר שליטה ברכב, ירידה בהערכה העצמית, פחד למות או "להשתגע". מחשבות אלו מעוררות רגשות שליליים כמו פחד, בושה ואשמה המעודדים לא מעט הסתרה של הבעיה בפני הסביבה הקרובה.
התנהגות
תחושות החרדה הן תחושות קשות מאוד הגורמות סבל רב לאדם שחווה אותן ולפיכך, אדם הסובל מפוביה ספציפית, בדרך כלל, ינסה להימנע ככל האפשר מהמצב המפחיד, או מהמצוקה שמעורר בו המצב המפחיד. הימנעות זו משבשת באופן משמעותי את התפקוד הרגיל שלו, ומעוררת בו מצוקה גבוהה. למשל, חוסר יכולת לנהוג עקב התפתחותה של חרדת הנהיגה פוגעת ביכולת של האדם להגיע למקום העבודה או להסיע את בני המשפחה - פעולות בסיסיות שהאדם נהג לעשותן ללא כל בעיה. פעולת ההימנעות גורמת להקלה זמנית בחרדה אך במקביל מחזקת את ההתנהגות הפובית ומשמרת אותה. הימנעות זו טיבעה להתרחב לאספקטים נוספים בנהיגה (נהיגת לילה,נהיגה בדרך עירונית,עקיפת רכבים) עד להימנעות מלאה מנהיגה. אובדן היכולת לנהוג מוביל ברוב המקרים לתחושת בושה וחוסר ערך. מידת ההסתרה של הבעיה הופכת להיות גבוהה ככל שהתחושות הללו קשות יותר והדבר מוביל להימנעות נוספת משיתוף של אחרים בבעיה.
כיצד מטפלים בחרדת נהיגה?
מעגל החרדה
על מנת להציע גישה טיפולית לחרדה יש להבין את אופן ההתנהלות של החרדה. שאיפתו של האדם הלוקה בהפרעת חרדה כלשהי היא להפחית את מידת המצוקה שבה הוא נמצא. הדרך הטובה ביותר תהייה הימנעות מפעולה אשר מעוררת את החרדה. כפי שכבר הוזכר במאמר זה, ההימנעות אמנם תפחית את החרדה באופן זמני אך תחזק את הפוביה ותשמר את הפרעת החרדה לאורך זמן. יתרה מזאת,גם במקרים שבהם אדם מודע לבעייתו ואף פונה לטיפול הוא נוטה לחפש את הטיפול הקצר ביותר אשר יאפשר לו "להיפטר" מהחרדה במהירות וללא "כאב" כשהדגש יהיה על טיפולים אשר אינם חושפים אותו לחרדה באופן ישיר. טיפולים כמו היפנוזה , דמיון מודרך, הרפיה, אימון אישי, סדנאות לנהיגה בטוחה וטכניקות "טיפול" אחרות הינן טכניקות אשר מקלות לעיתים על הבעיה אך אינן מפחיתות את רמת החרדה לאורך זמן.
הטיפול התנהגותי וקוגניטיבי נמצא בספרות המחקרית כטיפול היעיל ביותר להפרעות חרדה והוא המומלץ ע"י ארגון הבריאות העולמי( Butler C. et all., 2006) . הטיפול ההתנהגותי-קוגניטיבי CBT אינו שונה מטיפול בחרדות אחרות, ומבוסס על המושג "חשיפה". ההתגברות על פחדים תדרוש מהאדם, בצורה הדרגתית ומבוקרת בטיפול, להסכים לפחד: כלומר, להיכנס למצבים מהם האדם מפחד ומרגיש חרדה (הליך זה נקרא חשיפה) ולהישאר במצב זה לזמן ממושך מבלי "לברוח". חשיפה זו תגרום לניתוק הקשר בין הגירוי המפחיד לבין התגובה הרגילה. (לדוגמה לצאת לנהיגה מהירה מבלי לרדת במהירות). ברגע שאתה מתמודד עם המצב המפחיד ולא בורח ממנו אתה מגלה שהדבר שממנו פחדת וצפית שיתרחש אינו מתממש ובהדרגה רמת החרדה יורדת עד לפתרון מלא של הבעיה. החשיפה לחרדה תהייה על פי רוב, הדרגתית, לאחר שנקבע "סולם" של מצבי נהיגה מהפחות מחריד ועד לחרדה מלאה על פי תפיסת המטופל, בתיאום ובהסכמה מלאה עימו.
הטיפול הקוגניטיבי
ההטיה המחשבתית של אנשים בעלי חרדת נהיגה עוסקת בעיקר בהערכה שגויה שעושה האדם לגבי יכולת נהיגתו, מידת השליטה על הרכב ויכולת התגובה. הערכה זו נמוכה מאוד, יחסית ליכולת האובייקטיבית האמיתית של האדם ועל כן הטיפול הקוגניטיבי יתמקד בשינוי דפוסי חשיבה שגויים אלו. השילוב של החשיפה בפועל בנהיגה, ביחד עם הטיפול הקוגניטיבי, מחזיר את האדם לנהיגה בשלבים עד לנהיגה מלאה בהתאם לקריטריונים שיקבעו בטיפול.
אחוזי הצלחה בטיפול
טיפול התנהגותי קוגניטיבי בהפרעות חרדה נמצא כטיפול היעיל ביותר בספרות המחקרית. בחרדת נהיגה ,כמו בכל הפרעות החרדה, ניתן לצפות לאחוזי הצלחה גבוהים ביותר אם המטופל יתמיד בטיפול, ילמד לזהות תהליכי חשיבה שגויים ומחשבות להימנעות מנהיגה ויבצע חשיפות באופן עצמאי כדרך לטיפול עצמי. חרדה והימנעות ברמה גבוהה נוטים להאריך את משך הטיפול אך אחוזי ההצלחה נשארים ברמה גבוהה.
Journal of anxiety disorder, 1994
Clinical Psychology Review January 2006, Pages 17-31, volume 26
מאת : שמעון אלקובי (M.Sc)
פסיכותרפיסט התנהגותי קוגניטיבי
ומורה נהיגה.
חרדת נהיגה הינה פוביה ספציפית (נקראת גם פוביה פשוטה) אשר מאפיינת 10-5% מהאוכלוסייה ( Ehelrs A. et all, 1994). סובלים ממנה בעיקר נשים בגיל המעבר והיא באה לידי ביטוי בהתפתחות של חרדה ממצבי נהיגה שונים כמו נהיגה בתוך העיר, נהיגה בכביש מהיר, נהיגה למרחקים, נהיגת לילה, נהיגה במזג אויר קשה או נהיגה באזור לא מוכר. במקרים אחרים יש המתקשים בפונקציות ספציפיות בנהיגה כמו פניות, השתלבות בתנועה,מעבר צמתים, נהיגה במהירות וכדומה. החרדה יכולה להופיע באופן פתאומי במהלך הנהיגה או טרום הנהיגה. השלב הראשון בהתפתחות הבעיה תהייה בהופעה של התקף פאניקה או בהופעת חרדה מפעולה ספציפית בנהיגה (עקיפה,נהיגה מהירה, השתלבות) אך תיתכן התפתחות של חרדת נהיגה גם בתוצאה ממקרי טראומה (תאונה, פיגוע .. וכו' ). השלב השני של ההפרעה יהיה בהימנעות מנהיגה על מנת לחמוק מתחושות החרדה הקשות.
הסימפטומים
הסימפטומים המלווים חרדת נהיגה הינם סימפטומים האופייניים לחרדה כמו דופק מואץ, קוצר נשימה, לחץ בחזה, סחרחורת, דופק מהיר, זיעה קרה, יובש בפה ולעיתים רעד ברגליים ובעיית אוריינטציה. המחשבות סביב החרדה יהיו מחשבות של אובדן או חוסר שליטה ברכב, ירידה בהערכה העצמית, פחד למות או "להשתגע". מחשבות אלו מעוררות רגשות שליליים כמו פחד, בושה ואשמה המעודדים לא מעט הסתרה של הבעיה בפני הסביבה הקרובה.
התנהגות
תחושות החרדה הן תחושות קשות מאוד הגורמות סבל רב לאדם שחווה אותן ולפיכך, אדם הסובל מפוביה ספציפית, בדרך כלל, ינסה להימנע ככל האפשר מהמצב המפחיד, או מהמצוקה שמעורר בו המצב המפחיד. הימנעות זו משבשת באופן משמעותי את התפקוד הרגיל שלו, ומעוררת בו מצוקה גבוהה. למשל, חוסר יכולת לנהוג עקב התפתחותה של חרדת הנהיגה פוגעת ביכולת של האדם להגיע למקום העבודה או להסיע את בני המשפחה - פעולות בסיסיות שהאדם נהג לעשותן ללא כל בעיה. פעולת ההימנעות גורמת להקלה זמנית בחרדה אך במקביל מחזקת את ההתנהגות הפובית ומשמרת אותה. הימנעות זו טיבעה להתרחב לאספקטים נוספים בנהיגה (נהיגת לילה,נהיגה בדרך עירונית,עקיפת רכבים) עד להימנעות מלאה מנהיגה. אובדן היכולת לנהוג מוביל ברוב המקרים לתחושת בושה וחוסר ערך. מידת ההסתרה של הבעיה הופכת להיות גבוהה ככל שהתחושות הללו קשות יותר והדבר מוביל להימנעות נוספת משיתוף של אחרים בבעיה.
כיצד מטפלים בחרדת נהיגה?
מעגל החרדה
על מנת להציע גישה טיפולית לחרדה יש להבין את אופן ההתנהלות של החרדה. שאיפתו של האדם הלוקה בהפרעת חרדה כלשהי היא להפחית את מידת המצוקה שבה הוא נמצא. הדרך הטובה ביותר תהייה הימנעות מפעולה אשר מעוררת את החרדה. כפי שכבר הוזכר במאמר זה, ההימנעות אמנם תפחית את החרדה באופן זמני אך תחזק את הפוביה ותשמר את הפרעת החרדה לאורך זמן. יתרה מזאת,גם במקרים שבהם אדם מודע לבעייתו ואף פונה לטיפול הוא נוטה לחפש את הטיפול הקצר ביותר אשר יאפשר לו "להיפטר" מהחרדה במהירות וללא "כאב" כשהדגש יהיה על טיפולים אשר אינם חושפים אותו לחרדה באופן ישיר. טיפולים כמו היפנוזה , דמיון מודרך, הרפיה, אימון אישי, סדנאות לנהיגה בטוחה וטכניקות "טיפול" אחרות הינן טכניקות אשר מקלות לעיתים על הבעיה אך אינן מפחיתות את רמת החרדה לאורך זמן.
הטיפול התנהגותי וקוגניטיבי נמצא בספרות המחקרית כטיפול היעיל ביותר להפרעות חרדה והוא המומלץ ע"י ארגון הבריאות העולמי( Butler C. et all., 2006) . הטיפול ההתנהגותי-קוגניטיבי CBT אינו שונה מטיפול בחרדות אחרות, ומבוסס על המושג "חשיפה". ההתגברות על פחדים תדרוש מהאדם, בצורה הדרגתית ומבוקרת בטיפול, להסכים לפחד: כלומר, להיכנס למצבים מהם האדם מפחד ומרגיש חרדה (הליך זה נקרא חשיפה) ולהישאר במצב זה לזמן ממושך מבלי "לברוח". חשיפה זו תגרום לניתוק הקשר בין הגירוי המפחיד לבין התגובה הרגילה. (לדוגמה לצאת לנהיגה מהירה מבלי לרדת במהירות). ברגע שאתה מתמודד עם המצב המפחיד ולא בורח ממנו אתה מגלה שהדבר שממנו פחדת וצפית שיתרחש אינו מתממש ובהדרגה רמת החרדה יורדת עד לפתרון מלא של הבעיה. החשיפה לחרדה תהייה על פי רוב, הדרגתית, לאחר שנקבע "סולם" של מצבי נהיגה מהפחות מחריד ועד לחרדה מלאה על פי תפיסת המטופל, בתיאום ובהסכמה מלאה עימו.
הטיפול הקוגניטיבי
ההטיה המחשבתית של אנשים בעלי חרדת נהיגה עוסקת בעיקר בהערכה שגויה שעושה האדם לגבי יכולת נהיגתו, מידת השליטה על הרכב ויכולת התגובה. הערכה זו נמוכה מאוד, יחסית ליכולת האובייקטיבית האמיתית של האדם ועל כן הטיפול הקוגניטיבי יתמקד בשינוי דפוסי חשיבה שגויים אלו. השילוב של החשיפה בפועל בנהיגה, ביחד עם הטיפול הקוגניטיבי, מחזיר את האדם לנהיגה בשלבים עד לנהיגה מלאה בהתאם לקריטריונים שיקבעו בטיפול.
אחוזי הצלחה בטיפול
טיפול התנהגותי קוגניטיבי בהפרעות חרדה נמצא כטיפול היעיל ביותר בספרות המחקרית. בחרדת נהיגה ,כמו בכל הפרעות החרדה, ניתן לצפות לאחוזי הצלחה גבוהים ביותר אם המטופל יתמיד בטיפול, ילמד לזהות תהליכי חשיבה שגויים ומחשבות להימנעות מנהיגה ויבצע חשיפות באופן עצמאי כדרך לטיפול עצמי. חרדה והימנעות ברמה גבוהה נוטים להאריך את משך הטיפול אך אחוזי ההצלחה נשארים ברמה גבוהה.
Journal of anxiety disorder, 1994
Clinical Psychology Review January 2006, Pages 17-31, volume 26
שמעון אלקובי (M.Sc)
פסיכותרפיסט התנהגותי קוגניטיבי
מורה נהיגה
052-2667814
http://www.tipul-nafshi.com/
פסיכותרפיסט התנהגותי קוגניטיבי
מורה נהיגה
052-2667814
http://www.tipul-nafshi.com/