פיזיקאים ובחירה חופשית 

א. הפיסיקאים שרואים את המציאות דרך משקפת מעבדות הניסויים, אינם נותנים דעתם על מי שמוליך את מוחם לגלות סוד ועוד סוד ביצירה. כאשר הם מצליחים בניסוייהם, נוטים הם להשתכר ולדמיין כי מדעם הוא כל המציאות, עד כדי כפירה של חלק מהם בא-לוהים החונן לאדם דעת והנותן את מתנת הבחירה החופשית אפילו לכפור במציאותו. כיצד אפשר להתכחש לבחירה החופשית, כאשר ידועות התופעות של ריגול מדעי - כמו למשל גילוי יצור פצצה גרעינית או חבלה במבנים למחקרים סודיים? כאשר מפורסמת מציאות הקנאה והתחרות היוקרתית אחר מי שיגלה תחילה ולו התהילה? ומה בדבר תופעת האיבוד העצמי לדעת של גאונים ותהיה הסיבה כאשר תהיה??
ב. שמע ישראל - שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה. והרי את הנתונים לניסויים לא אתם עשיתם, אלא מצאתם אותם מן המוכן. המדענים חושפים את חוקי הטבע, אבל לא הם שחקקו אותם והטביעו אותם בתשתית של תופעות הטבע. אמנם קשה לכם יותר להודות כי מחשבה לתגלית מדעית, לא באה למוחכם כביכול כיש מאין, אולם עליכם לדעת שלפי היהדות אין יש מאין. היהדות לימדה בין השאר, כי אין אתר פנוי מן השכינה.לעניות דעתנו, חלל שלכאורה אין רואים בו דבר הוא ריק על פי מכשירי המדידה המשוכללים שמנסים למדדו, והאין הוא אין רק ביחס למכשירים אלה. המאמינים יכולים לתפוש מבחינה שכלית מציאות של היעדר אין מוחלט, לאור הכתוב "כי לא יראני האדם וחי"(שמות לג, כ).
ג. חייב אדם לבקר עצמו אם קלט היטב את המסרים באירועים שהוא נוטל בהם חלק פעיל, סביל או עקיף. לגבי מסר של חלום, למשל, יש לחכות להישנות החלום, שהיא שוות ערך לשני עדים. אם אדם משתכנע שהיתה לו קליטה טובה, עליו להיות נאמן לעצמו. "אתה הראית לדעת" מחייב רק את עם ישראל. באשר לשאר העמים, אם מקבלים הם את קדושת התורה, חובה עליהם לקיים שבע מצוות בני נח. מדידות והשוואות מדעיות נעשות לאחר שקובעים את נקודת הראשית התקינה; זהו האפס שממנו והלאה נמדדות הסטיות מהמצב התקין. על כן, לפחות אנחנו שהוראינו לדעת בניסי מצרים, ניסים שהתרחשו על הים, ניסי הליכה של ארבעים שנה במדבר, ומעל הכל מתן תורה בהר סיני, שומה עלינו בכל דיון הגותי שיש לו היבט תורני, להעלות על נס את ההכרה כי "בראשית ברא א-לוהים את השמים ואת הארץ". מאידך, במסגרת ויכוחים בנושאי אמונה או דת ומדע, עלינו לזכור כי ישנה בחירה חופשית ורשאי אדם להטיל ספק, כאשר מניעיו כנים, כיון שלא זכה לאלף-בית של חינוך יהודי, וה' הטוב יחון כל אדם כראוי לו, ולפיכך, עלינו לכבד ישרי לב כדעתם, שהרי ה' העניק להם כמו לכולנו בחירה חופשית כרצונם, ובדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו. יתר על כן, יש לזכור, כי רק לעם ישראל היה גילוי כבוד ה' במעמד העם כולו. (באמונת הנוצרים מיוחס הגילוי ל-12 השליחים; המוסלמים ממקדים את הגילוי והסמכות אצל מוחמד). בנוסף, התגשמות חזון שיבת ציון בימינו (לאחר גלות ארוכה של כ-1800 שנה) וכן השיבות מהגלויות הקודמות (גלות מצרים שנמשכה 210 שנים, גלות בבל שארכה כ-70 שנה)מהוות תופעות לא רגילות בהיסטוריה של העולם. אחד ההסברים לאי אחידות במחזור של גלות וגאולה אצל עם ישראל, קשור בשיתוף הבחירות החופשיות של אנשים ועמים, שאינם רכיבים פסיביים בדומה לרכיבי החומר בטבע; מדובר אפוא בצירופים שונים של בחירות חופשיות והשקלול של מכלול הבחירות המעורבות באירוע ההיסטורי, מונע אפשרות של מחזור אחיד בתופעה של גלות וגאולה אצל עם ישראל. מעל כל זה, אין להקל ראש בניסי הקמתה של מדינת ישראל ועמידתה בחסדי ה' מזה ששים שנה והלאה, על אף כל העומדים עלינו לכלותנו והקב"ה מצילנו מידם. "לו עמי שומע לי ישראל בדרכי כמעט אויביהם אכניע..."(תהלים פא,יד). בר-פלוגתא לראיות הנ"ל ולנובע מהן חייב להציג עובדות טובות יותר, במידה שיש לו. מכל מקום, העם היהודי לאור משמעות תולדותיו, צריך להתחזק באמונה בא-לוהי ישראל,בורא העולם. על כן, אצל הוגי הדעות והמדענים הדתיים טבעי שהשקפת עולמם מעוגנת בהכרה של "בראשית ברא א-לוהים את השמים ואת הארץ.." , גם בהכרה שה' נתן לנו תורת אמת, ובס"ד שיבת ציון בימינו תשמש מבוא לבנין בית הבחירה בהר המוריה. דואב הלב על ש"בשוב ה' את שיבת ציון"(תהלים קכו,א) לא התעלינו לפחות שלא להיות כפויי טובה לה'.לשאלה "מה נעשה יקר וגדולה" לתורה ולמצוותיה שליוותה והגנה עלינו עד הלום, ניתנות תשובות מעציבות כגון: יוזמות ונסיונות לגרש את הצביון המסורתי מרשות הרבים המשותפת לכולנו. זכותם של הפילוסופים לתאר לעצמם עולם שנברא בהתאם להשערות המדע שמתעלם מהמשמעות שיש לעולם בורא, אבל אנשי האמונה הדתית שואבים השראתם ממקורות תורניים. היטיב לבטא זאת משורר התהלים במזמור כ, פסוק ח:"ואנחנו בשם א-לוהינו נזכיר" - הוא החונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה, והוא עתיד להושיענו ולגאלנו שנית בס"ד בקרוב.