צדק צדק תרדוף
אין צדק בעולם הזה ואיש הישר בעינו יעשה ובעל המאה הוא בעל הדעה והחזק שולט זאת מודעות – "גן חיות עלי אדמות". במודעות הזו אם אנחנו נגשים לוועדת שחרורים בראש השנה וביום כיפור. סביר להניח שדוחים אותנו עד לשנה הבאה ואנחנו חוזרים להלכות, לחוקים, לדינים, למשפטים ולסבל שנקרא: תקווה, או לחילופין מזל, ופונים לאסטרולוגיה הקבלית, או, לברכות הרבנים, או, לאשליות של המדענים. שזה נקרא בעולם שאין בוא צדק: "רש"א – הרשות לשיקום האסיר". צדק צדק תרדוף כך ציוותה אותנו התורה כדי להשתחרר מבית הסוהר. השאלה: מי השתחרר מבית הסוהר שיכול להראות לנו את הדרך?...
כאשר יהוה אלהים רצה להחריב את סדום ועמורה, אברהם אבינו התערב בהחלטתו ובכל כוחו ניסה לבטל את הגזרה. הדבר היחידי שיכל אברהם לעשות כדי לבטל את הגזרה היא להוציא מתוך הרע, סדום ועמורה, 50 צדיקים ועליהם הייתה מתבטלת הגזרה. יהוה אלהים הרחיק לכת עם אברהם ונתן לו אפשרות להביא לו צדיק אחד מתוך הרע ויבטל את הגזרה – ולא נמצא צדיק אחד בסדום ועמורה. כאשר הקב"ה רצה להחריב את העולם, עמד רשב"י מולו ולא נתן לו להחריב את העולם בטענה: "ישנם שני צדיקים בעולם אני ובני ואם לא תקבל את בני אני" – הקב"ה לא החריב את העולם. השאלה היא: מי יכול היום לעמוד מול הקב"ה ביום הדין יום ראש השנה ולבקש מן הקב"ה לא להחריב את העולם? דהיינו, את עולמו של המבקש.
מה צריך להראות לקב"ה?
ג – לא-יהיה בכיסך אבן ואבן, גדולה וקטנה: לא-יהיה בביתך איפה ואיפה, גדולה וקטנה: אבן שלמה וצדק יהיה-לך, איפה שלמה וצדק יהיה-לך, למען יאריכו ימיך על האדמה אשר-יהוה אלוהיך נותן לך: כי תועבת יהוה אלוהיך כל-עושה אלה, כל עושה עול". (דברים פסוקים י"ג – ט"ז)
מה מלמדים אותנו חכמי הדור, הרבנים והמקובלים? קורס שעולה 3500 שקל לשבוע ימים שבוא אנחנו לומדים כיצד לעשות "תשליך". כדי להוציא את האבן מן הכיסים ולאחר מכן להתחבר לקב"ה ולדבר איתו ולבקש ממנו – שירשום אותנו בספר החיים וייתן פרנסה, זוגיות ובריאות. על זה נאמר: "היזהרו חכמים בדברכם שלא תחויבו בגלות ולא ישתו תלמידיכם מהמים המרים וימותו". בשנת 1981 כאשר קניתי את ביתי ואני בא לקבוע מזוזות, אני מתחיל לחפש: מי אכן יש לו מזוזה שעומדת בתנאים? הרבה מאוד ספורים שמעתי אבל שאלה אחת שאלתי: "אני קונה מזוזה שצריכה לשמור לי על ביתי וילדיי ואותו אדם שכותב את המזוזה עושה טעות מי נפגע הכותב או ביתי"? תשובתו הייתה – ביתי נפגע!
אתם יכולים לכתוב מזוזות על דלתות ביתכם – אתם יכולים לשמור על ילדכם – אתם יכולים להביא בריאות על עצכם ועל ילדיכם – ואתם צריכים לדעת שהאושר תלוי רק בנו. כתבו 10 מילים ותניחו את זה על דלת ביתכם ותתחילו לעשות את הכתוב שנאמר: "ואהבת את יהוה אלוהיך בכל-לבבך ובכל-נפשך ובכל-מאודך" ודעו – חכמי הדור, הרבנים, המקובלים והמדע של ימנו אנו הם רחוקים כמרחק הארץ מן השמים מן 10 המילים האלו. שאם לא כך הם הדברים, מדוע לא יוצאת נשמתם במילת "ואהבת" שזו היא מודעות: "תחיית המתים", ובנוסף לזה לא נותנים לעם את תחיית המתים? שעל זה נאמר: "המזהיר ולא נזהר – הוא כסיל"! ומי שמזהיר ונזהר מקבל: הדס, שיטה, ברוש, תדהר" – ראשי תיבות "השבת"! שזה בינה ומלכות עולם הזה ועולם הבא.
בואו נעזוב לרגע את כל מה שיש לנו ונסתכל על העולם מלמעלה, כשם שאנחנו נמצאים במטוס ויוצאים לחופשה משוחררים מכל סבל היקום ונראה: מה אומרים החכמים על העולם שעזבנו?
צדק הינו מושג המייצג יושר, אמת, כשרות מוסרית. מביטוי זה נגזרים ביטויים נלווים רבים כגון: צדקה, צדיק, "צדק חברתי", "מערכת הצדק" (כינוי לבתי המשפט) ועוד.
הגדרת הצדק היא בעייתית, שכן דבר מה שהינו צודק על פי דעתו של אחד, יהווה לעתים פגיעה לדעת אחר. הגדרת הבסיס של הטוב והרע יכולה להשתנות בין תרבויות שונות, ולכן קביעת הצדק המוחלט בעין אנושית סובייקטיבית עלולה להיות קשה, עד בלתי אפשרית.
אריסטו
לפי הפילוסוף היווני אריסטו האדם הצדיק הוא האדם הטוב- בעל הסגולה הטובה. אדם זה הוא אדם המשתמש בשיקול דעתו לשם מימוש מהותו כאדם. משמע, האדם המממש את מהותו כאדם הוא גם אדם טוב.
האדם הצדיק-הנבון הוא מי שבוחר בעיקרון "שביל הזהב" ("דרך האמצע") ומשתמש בה כהלכה על ידי שימוש בשיקול דעתו בבחירת מעשיו. מעשה שראוי לעשותו הוא המעשה המתאים לגמרי לסיטואציה, זהו המעשה השקול.
לפי משנתו של אריסטו, המימוש העצמי של האדם, ה'צדק': "הטוב העליון" המכונה אושר, תלוי באדם עצמו ואך ורק בו.
בבניית הבית הראשון בידי שלמה המלך ובחורבנו בתקופת נבוכדנאצר מלך בבל בשנת 586 לפני הספירה; בבניית הבית השני בתקופת שיבת ציון והרחבתו בימי הורדוס, ובחורבנו במרד הגדול על-ידי הרומאים בשנת 70 לספירה.
בואו נעבור לתקופה של אריסטו 400 שנה לפני הספירה, דהיינו, בן חורבן הבית הראשון לבן חורבן הבית השני. בתקופה הזו לא הייתה תורה, ברית החדשה, כתבי הזוהר, הקוראן, כתבי האר"י ובטח בטח לא דת מדע וקבלה של ימנו אנו ואריסטו טוען: " האדם הצדיק-הנבון הוא מי שבוחר בעיקרון "שביל הזהב" - "דרך האמצע". אם נעיין בכתוביו נמצא מה אמר אריסו על בני אנוש שהיו בתקופתו שהם דומים לבני אנוש שנמצאים היום, דהיינו, 2400 שנה עברו והעולם כמנהגו נוהג.
א – "יתרון הלמדן על עם הארץ כיתרון החי על המת".
ב - "יאה וגם צריך להרוס אפילו את הקרוב לליבנו כדי להציל את האמת".
ג - "במשחקים האולימפיים אין מקבלים את העטרה היפים או החזקים ביותר אלא המתחרים (כי מהם המנצחים). כך גם בדברים הנאים והטובים של החיים: הזוכים בהם, ובצדק, הריהם עושי המעשים".
ד - "מי שאינו שמח על מעשים נאים אינו אפילו אדם טוב, כי לא יקרא אדם צדיק אם אינו שמח על מעשי צדק או נדיב אם אינו שמח על מעשי נדיבות"
ה - "הצדיק נוצר על ידי עשותו מעשי צדק, המתון ע"י עשותו מעשי מתינות. אם לא יעשה אדם מעשים אלו אין לו שום תקוה שיהיה לאדם טוב".
נעזוב את אריסטו ונעבור 500 שנה לאחר מכן אחרי חורבן בית השני ונגיע לרבי שמעון בר יוחאי והוא טוען טענה דומה לטענת אריסטו באומרו:
"עד שלא ברא הקב"ה את עולמו, היה הוא ושמו סתום בתוכו, עלה ברצונו לברוא את העולם, כיוון שעלה ברצונו, הקיף הנקודה הסותמת, וסובב גבולה בהיכלו, ופשט התפשטות לגימל צדדים ולא יותר". רשב"י .
רשב"י מדבר על עשייה בפנימיות ולא בחיצוניות. מה עושים דת, מדע וקבלה? מזלזלים בחומר. הגיעו ראשונים כבשו את הארץ הטילו עליה חוקים ומשפטים שהם טובים רק להם והטילו את האימה והפחד על בני האדם שעל זה אמר אריסטו: "למדתי מן הפילוסופיה לעשות ללא פקודה מה שאחרים עושים מפחד החוקים".
ספר הזוהר וספרי : "מלחמת הרוח בחומר" מלמדים ומראים כיצד עושים את גימל הצדדים שמדבר עליהם רשב"י ומגיעים לנקודה המרכזית שהיא שביל הזהב שנקראת: "הקדוש ברוך הוא". ישנו פרק שלם בספרי שמחבר אתכם למשפט: "ברוך אתה יהוה אלוהינו ואלוהי אבותינו אלוהי אברהם אלוהי יצחק ואלוהי יעקב". הרבה מאוד אלוהים אנחנו רואים פה ורק יהוה אחד. כך שספרי מראה לכם כיצד הגעתי למודעות: "יהוה אלוהינו" שזה קוו האמצע שנקרא תפארת שנאמר: " למען יאריכו ימיך על האדמה אשר-יהוה אלוהיך נותן לך: כך שאם אנחנו נמשיך באותה דרך דת, מדע וקבלה מראה לנו: אנחנו נושאים בתוצאות – והם לוקחים את התענוגות ואומרים לנו: "אין לכם מה לדאוג עוד מעט יגיע המשיח" שעליהם נאמר: "הרוקדים סביב עגל הזהב" שנאמר: כי תועבת יהוה אלוהיך כל-עושה אלה, כל עושה עול".
דוד המלך לקח את בת שבע אשת אוריה החיתי בצורה שלא מקובלת בבית המשפט העליון לצדק בירושלים, מבת שבע נולד שלמה המלך האדם החכם עלי אדמות שבנה את בית המקדש ותיקן את היקום. שלמה חיים נכנס לבית הסוהר 40 חודש ולאחר מכן מגיש לבית המשפט העליון לצדק בירושלים וטוען טענה (כתבה – מה זה מות באתר): "לסעוד את הצדק ומראה כיצד עושים את הנקודה המרכזית שנקראת יהוה אלוהינו". הטענה לא מקובלת בבית המשפט העליון לצדק בירושלים. האם זה מקרה שהכתובים אומרים שהמשיח יבוא: "מזרע דוד בן ישי"? אפשר לקבל את התשובה בספרי "מלחמת הרוח בחומר".
דעו אתם הקוראים: דת, מדע וקבלה של ימנו לא יכולים לקבל במודעות החמישה חושים שהם שרויים בהם שאפשר לבטל רגשות שהם נקראים הטוב והרע ולהגיע לנקודה המרכזית שנקראת – ישראל הקדוש ברוך הוא. דהיינו, לחבר את הראש לגוף. והם מאמינים בטיפשותם שאם הם לא הגיעו לזה אף אדם אחר לא יגיע לזה שעל כן הם נקראים – אנשי אמונה אבדו! הם מסתמכים על הכתוב המדעי ולא על הכתוב המקראי כך שכל הזמן הם נשענים על המוסר שנאמר: " הגדרת הבסיס של הטוב והרע יכולה להשתנות בין תרבויות שונות, ולכן קביעת הצדק המוחלט בעין אנושית סובייקטיבית עלולה להיות קשה, עד בלתי אפשרית". והיום אני אומר לכם: "שישנם ארבעה סוגים של רגשות שהם".
א – טוב ורע מעולם הבהמי שנקרא – דת.
ב – טוב ורע מעולם בנוני שנקרא – קבלה ומדע.
ג – טוב ורע מעולם הרע הרשעות שנקרא: שופטים, רופאים, עשרים וראשי העם במילה אחת – עמלק.
ד – טוב ורע מעולם הטוב שנקרא – צדיק אתה יהוה.
בואו כולנו נעשה מלחמה, מלחמת חורמה במחלות, מלחמה רוחנית, מלחמה נגד אויבנו, מלחמה שמובלת בשלושה ספרים: ספר "התורה" של משה רבנו, ספר "הזוהר" של רבי שמעון בר יוחאי וספר "מלחמת הרוח בחומר" של שלמה חיים שמובילים אותנו לשלום שנאמר: "יהי שלום בחילך" ביום שנכנסו לברית מילה עם יוצרנו. אני מבטיח לכם שביום שאתם מוכנים אליהו הנביא יעמוד בהבטחתו ויקיים את עבודתו שנאמר לו ביום הברית: "זה הקטן גדול יהיה". כאשר מקבלים את המודעות הזו אין צורך בטקסים של ראש השנה, כיפור, סוכות, פסח וכול השאר...אלא אנחנו הופכים את התורה לשעשועים שנאמר: "ותורתך שעשועי – חי נצח – ובלע המוות לנצח".
"אשרי האדם שככה לו – ואשרי האדם שיהוה אלוהיו"
