עליונות הגברים על נשים הינה הלכה למעשה בדתות השונות, גברים הינם המנהיגים הרוחניים המקובלים והם אלו המובילים את העדה.
במסורת הוודו לא אומצה גישה זו של עליונות הגברים על הנשים והיא מחזקת נשים הרבה יותר מהרוב הגדול של הדתות והמסורות בעולם, אחת הסיבות לכך היא היעדרם של הלכות או עקרונות דתיים בוודו והעובדה שהמסורת מתקיימת ללא גוף אינטרסנטי מנחה כדוגמת האפיפיור או הרבנות.
המסורת העתיקה מספרת שבשלבי התפתחותו הראשוניים של העובר, 8-6 שבועות, כל העוברים הם נשיים, במילים אחרות כל אדם בכדור הארץ החל את דרכו כנקבה.
זכרים מתפתחים מנקבות בעוד נקבות תמיד היו נקבות, כיוון שכל הגברים היו בתחילת דרכם נשים יש להם את הפוטנציאל להבין את הנשים יותר טוב מאשר לנשים את הגברים. ככאלו שעברו בין העולמות הם מאוזנים יותר ומבינים את שני הצדדים, הבנה שנתנה לגברים יתרון על נשים,אולם לכוחות היקום המאזנים יש הנטייה להפוך חסרונות ליתרונות ולהיפך. והיתרון הגברי ברא את "אוגון" הלואה הגברי הנקרא גם אוגו, אנרגיה זכרית קהה, תחרותית ורכושנית, כיום ישנה משפחה שלמה של אוגון ביניהם: הלוחם, הדיפלומט, המצביא ועוד, כולם מתוארים כגברים רבי עוצמה, אנרגיה של קרב וכוח, אומץ לב, ניצחון, וגבורה.
וכך בעוד הנשים נשארו גמישות לכל עומקן וזרימתן האנרגטית חלקה יותר, האנרגיה הגמישה של הגברים נעטפה באנרגיה זכרית מחוספסת, אוגון, במערב אנחנו מכירים אותו כ"אגו".
התוצאה היא שגברים ונשים יכולים להשפיע אחד על השנייה באותה מידה.
ושוב היה על הנשים להציל את הגזע האנושי ובאמצעות פיתוי לחדור את השריון של אוגון כך שאפילו הגברים יבינו אותן.
בוודו הלב הוא סמל נשי המופיע בסמליהן של מרבית הלואה הנשיות.
הסמל מבוסס על גוף האישה ואברי המין הנשיים. שני חלקי הלב השווים מרמזים על איזון כתוצאה מאיחוד ועל הגמישות הנשית.
הלב מסביר את היכולת והצורך הנשי להכיל, אם זה ביחסי מין, הריון או בחיי משפחה
וחברה ועוד.
על פי המסורת, אשר בעיקרה עוסקת במערכות יחסים חברתיות, אנו קיימים בשני עולמות במקביל, הפיזי והאנרגטי, בהם כוונה, מחשבה ודמיון יוצרים מציאות ולהפך, במעגל אין סופי.
הלואה הם המלאכים של הוודו, כוחות אנרגיה אינטליגנטיים. חלקם נבראו ע"י המקור, חלקם בעקבות דפוסי התנהגות ומחשבה אנושיים שחוזרים על עצמם בקביעות ואחרים.
במהלך החיים אנו צועדים בין עולמות אלו, הגוף בעולם הפיזי ואשכול הנאמאן, (הנשמה) בעולם האנרגטי.
אשכול הנאמאן של כל אחד מאיתנו מורכב משתי קבוצות של אנרגיה, המלאך הטוב הגדול והמלאך הטוב הקטן, הם מכתיבים את האופי, התנהגות, מחשבה, אמונה והפעולה של האחד.
המלאך הטוב הגדול זהה אצל כל בני האדם, נשים וגברים כאחד, הוא רוח החיים.
תפקידו להשאיר אותנו בחיים בכדי שנמלא את חלקנו בעסקה עם הבורא, את ייעודינו: הקיום והמשכיות.
הוא בנוי מאנרגיות סוציאליסטיות של שיתוף, איחוד והמשכיות, התרופות הטבעיות לדיכאון: אהבה, סקס ותקשורת.
החלק השני של הנשמה- המלאך הטוב הקטן, שונה אצל כל אחד ואחד, הוא האישיות.
הפרטים האינטימיים בהם הלואה משקפים את חיי האדם והשפעתן של נשים במאבק ההישרדות בתקופת העבדות ולאחריה, תרמו גם הם למעמד הנשים בוודו וכיום יותר מחמישים אחוז מקהילות הוודו העירוניות מונהגות על ידי נשים.
הלך הרוח בקהילות אלו נחשב לגמיש יותר, בהן, כמו בחיי משפחה, האם נכנסת ויוצאת מתפקידה כדמות סמכותית על פי הצורך, בזמן שמנהיגים גברים נוטים להיות קשיחים יותר בהגדרת הזירה הציבורית.
ואולם השאלה של נשים בוודו רחבה הרבה יותר ממנהיגות.
בוודו מכירים בשלושה כוחות נשיים המגדירים תוחמים ויוצרים את הדמות הנשית יותר מאחרים. אלו מתוארות כאחיות ארזולי: ארזולי דאנטו, חמת המזג ומלאת התשוקה, ארזולי פרדה, האירופאית הקרירה והמפתה ולה-סירן לה-בלאן שהיא תערובת של השתיים.
יחד הן מייצגות את הטווח הרחב של המזג הנשי.
ארזולי דאנטו, האחות המבוגרת, אנרגיית הפטרו אשר שיחקה תפקיד מרכזי במרד העבדים בעקבותיו הפכה האיטי לרפובליקה והעבדים לתושבים חופשיים נחשבת כיום לאם האומה.
לואה של אהבה, תשוקה וקינאה. אבל ליפני הכול היא אמא!
אמא אידיאלית העובדת קשה למען ילדיה ותמיד נוכחת בשעות הקשות, שום דבר לא יעמוד בדרכה לדאוג ולטפל בילדיה והיא תגן עליהם בחירוף נפש תוך הקרבה עצמית, כל משאביה מופנים למטרות הקרובות לליבה.
כך מוסבר דיכאון אחרי לידה, מצב בו כוחה של האם נלקח על ידי הקרובים אליה ביותר.
זעם וכעס נמצאים לעיתים קרובות בצידה בשני של הקרבה עצמית, והם חלק מאופייה של ארזולי דאנטו. כעס המופיע כאשר אם צריכה להגן על ילדיה והופך אותה לוחמת כבתקופת המרד, וכעסה של אם קפדנית אשר מעת לעת מופנה גם אל הילדים עצמם.
לדאנטו העדפות מיניות מגוונות אך היא משתוקקת לקרבתו של גבר בשל החיים החדשים שאלו יוצרים. חלק חשוב מאישיותה נובע מהיותה אם חד הורית עצמאית שלעיתים בזה ומזלזלת בסמכות גברית.
ויחד עם זאת מספר לואה גבריים ידועים כמאהביה של וכאבותיהם של אחד או יותר משבעת ילדיה. ביניהם אוגון סאן-ג'אק, האביר על הסוס הלבן, המרבה להיחלץ לעזרת משרתיה גם כשלא נתבקש
הסימן המשולש, הצלקת על פניה, היא תזכורת ליריבות הארוכה בינה לבין אחותה ארזולי פרדה אשר החלה כאשר שתיהן היו מאוהבות באותו לואה מאומת האוגון.
הסימן המשולש הוא סימן לידה נפוץ על פניהן של בנות אפריקה גם היום.
ארזולי פרדה, לואה של יופי, השראה ופיתוי. היא לואה ראדה רגועה, פלרטטנית ומתוסכלת. פרדה היא ההבדל בין בני האדם לשאר בעלי החיים. היכולת לחלום לדמיין ולשאוף, היא התקווה.
לואה אירופאית קרירה של הסופר אגו. היא מביטה במראה וחולמת על שלמות, זהו החלום שתמיד משאיר אותה מאוכזבת בסוף.
ארזולי פרדה היא הפופולארית ביותר מבין הלואה היא ההבטחה ליותר, מקדשיה הם ארון הבגדים ושולחן האיפור.
היא תוספת צעירה בוודו, בהשראת האדונית האירופאית, אשתו או בתו של האדון הלבן בתקופת העבדות.
מאוד אוהבת גברים אך סולדת ומדרכו החצופה של גאדה, הלואה של הסקס והמוות.
היא תמיד בשליטה, ולמרות הכול בתולה בנפשה, הביקורים של ארזולי פרדה לעולם לא מספקים לחלוטין ותמיד נגמרים בבכי ועצב.
לה-סירן לה-בלאן, הנוסע המתמיד, סיפורה משלב את "מאמבה מונטו", אנרגיית מים אפריקנית עם בת-הים האירופאית, את שמה קיבלה מהמילה סירן, בת-ים בצרפתית והיא לרוב מתוארת כבעלת שער חלק וארוך המסגיר את מוצאה האירופאי.
לה-סירן היא לואה ראדה (רגועה) אם היבטים של פטרו(סוערת), אנרגיה נשית של יופי חושניות חלומות ועושר, עם קשר הדוק לירח ועם זאת לואה של יוהרה ורהבתנות.
מתוארת כאוחזת מראה ומעריצה את עצמה, היא מייצגת את היכולת לטפל ולדאוג לעצמנו, לקחת ופסק זמן ולחדש את האנרגיות במחזור תמידי של גאות ושפל, התן וקח של החיים.
לה-סירן ומזכירה לך שאת אחראית לגורלך ולא לגורלם של אחרים, שואלת, את הבעיות של מי את מנסה לפתור על חשבון האנרגיה הנחוצה לך?
לה-בלאן, צידה השני, כגב המראה המסמלת את הגבול בין שני העולמות.
היא האינטואיציה, כעומק העצום של האוקיינוס. מזמינה אותך לשקוע בתוך ים של מודעות והכרה עצמית.
ההבנה במסורת האפריקנית העתיקה כי כל אדם הוא/היא שני שליש מאג (רוח) ושליש אחד חומר, פותחת בפני נשים אפשרויות שלא קיימות בדתות ומסורות אחרות, ראייה המאפשרת לנשים דרכים מציאותית ויצירתית להשתמש בכוחות המגדירים והיוצרים אותן.
במסורת הוודו לא אומצה גישה זו של עליונות הגברים על הנשים והיא מחזקת נשים הרבה יותר מהרוב הגדול של הדתות והמסורות בעולם, אחת הסיבות לכך היא היעדרם של הלכות או עקרונות דתיים בוודו והעובדה שהמסורת מתקיימת ללא גוף אינטרסנטי מנחה כדוגמת האפיפיור או הרבנות.
המסורת העתיקה מספרת שבשלבי התפתחותו הראשוניים של העובר, 8-6 שבועות, כל העוברים הם נשיים, במילים אחרות כל אדם בכדור הארץ החל את דרכו כנקבה.
זכרים מתפתחים מנקבות בעוד נקבות תמיד היו נקבות, כיוון שכל הגברים היו בתחילת דרכם נשים יש להם את הפוטנציאל להבין את הנשים יותר טוב מאשר לנשים את הגברים. ככאלו שעברו בין העולמות הם מאוזנים יותר ומבינים את שני הצדדים, הבנה שנתנה לגברים יתרון על נשים,אולם לכוחות היקום המאזנים יש הנטייה להפוך חסרונות ליתרונות ולהיפך. והיתרון הגברי ברא את "אוגון" הלואה הגברי הנקרא גם אוגו, אנרגיה זכרית קהה, תחרותית ורכושנית, כיום ישנה משפחה שלמה של אוגון ביניהם: הלוחם, הדיפלומט, המצביא ועוד, כולם מתוארים כגברים רבי עוצמה, אנרגיה של קרב וכוח, אומץ לב, ניצחון, וגבורה.
וכך בעוד הנשים נשארו גמישות לכל עומקן וזרימתן האנרגטית חלקה יותר, האנרגיה הגמישה של הגברים נעטפה באנרגיה זכרית מחוספסת, אוגון, במערב אנחנו מכירים אותו כ"אגו".
התוצאה היא שגברים ונשים יכולים להשפיע אחד על השנייה באותה מידה.
ושוב היה על הנשים להציל את הגזע האנושי ובאמצעות פיתוי לחדור את השריון של אוגון כך שאפילו הגברים יבינו אותן.
בוודו הלב הוא סמל נשי המופיע בסמליהן של מרבית הלואה הנשיות.
הסמל מבוסס על גוף האישה ואברי המין הנשיים. שני חלקי הלב השווים מרמזים על איזון כתוצאה מאיחוד ועל הגמישות הנשית.
הלב מסביר את היכולת והצורך הנשי להכיל, אם זה ביחסי מין, הריון או בחיי משפחה
וחברה ועוד.
על פי המסורת, אשר בעיקרה עוסקת במערכות יחסים חברתיות, אנו קיימים בשני עולמות במקביל, הפיזי והאנרגטי, בהם כוונה, מחשבה ודמיון יוצרים מציאות ולהפך, במעגל אין סופי.
הלואה הם המלאכים של הוודו, כוחות אנרגיה אינטליגנטיים. חלקם נבראו ע"י המקור, חלקם בעקבות דפוסי התנהגות ומחשבה אנושיים שחוזרים על עצמם בקביעות ואחרים.
במהלך החיים אנו צועדים בין עולמות אלו, הגוף בעולם הפיזי ואשכול הנאמאן, (הנשמה) בעולם האנרגטי.
אשכול הנאמאן של כל אחד מאיתנו מורכב משתי קבוצות של אנרגיה, המלאך הטוב הגדול והמלאך הטוב הקטן, הם מכתיבים את האופי, התנהגות, מחשבה, אמונה והפעולה של האחד.
המלאך הטוב הגדול זהה אצל כל בני האדם, נשים וגברים כאחד, הוא רוח החיים.
תפקידו להשאיר אותנו בחיים בכדי שנמלא את חלקנו בעסקה עם הבורא, את ייעודינו: הקיום והמשכיות.
הוא בנוי מאנרגיות סוציאליסטיות של שיתוף, איחוד והמשכיות, התרופות הטבעיות לדיכאון: אהבה, סקס ותקשורת.
החלק השני של הנשמה- המלאך הטוב הקטן, שונה אצל כל אחד ואחד, הוא האישיות.
הפרטים האינטימיים בהם הלואה משקפים את חיי האדם והשפעתן של נשים במאבק ההישרדות בתקופת העבדות ולאחריה, תרמו גם הם למעמד הנשים בוודו וכיום יותר מחמישים אחוז מקהילות הוודו העירוניות מונהגות על ידי נשים.
הלך הרוח בקהילות אלו נחשב לגמיש יותר, בהן, כמו בחיי משפחה, האם נכנסת ויוצאת מתפקידה כדמות סמכותית על פי הצורך, בזמן שמנהיגים גברים נוטים להיות קשיחים יותר בהגדרת הזירה הציבורית.
ואולם השאלה של נשים בוודו רחבה הרבה יותר ממנהיגות.
בוודו מכירים בשלושה כוחות נשיים המגדירים תוחמים ויוצרים את הדמות הנשית יותר מאחרים. אלו מתוארות כאחיות ארזולי: ארזולי דאנטו, חמת המזג ומלאת התשוקה, ארזולי פרדה, האירופאית הקרירה והמפתה ולה-סירן לה-בלאן שהיא תערובת של השתיים.
יחד הן מייצגות את הטווח הרחב של המזג הנשי.
ארזולי דאנטו, האחות המבוגרת, אנרגיית הפטרו אשר שיחקה תפקיד מרכזי במרד העבדים בעקבותיו הפכה האיטי לרפובליקה והעבדים לתושבים חופשיים נחשבת כיום לאם האומה.
לואה של אהבה, תשוקה וקינאה. אבל ליפני הכול היא אמא!
אמא אידיאלית העובדת קשה למען ילדיה ותמיד נוכחת בשעות הקשות, שום דבר לא יעמוד בדרכה לדאוג ולטפל בילדיה והיא תגן עליהם בחירוף נפש תוך הקרבה עצמית, כל משאביה מופנים למטרות הקרובות לליבה.
כך מוסבר דיכאון אחרי לידה, מצב בו כוחה של האם נלקח על ידי הקרובים אליה ביותר.
זעם וכעס נמצאים לעיתים קרובות בצידה בשני של הקרבה עצמית, והם חלק מאופייה של ארזולי דאנטו. כעס המופיע כאשר אם צריכה להגן על ילדיה והופך אותה לוחמת כבתקופת המרד, וכעסה של אם קפדנית אשר מעת לעת מופנה גם אל הילדים עצמם.
לדאנטו העדפות מיניות מגוונות אך היא משתוקקת לקרבתו של גבר בשל החיים החדשים שאלו יוצרים. חלק חשוב מאישיותה נובע מהיותה אם חד הורית עצמאית שלעיתים בזה ומזלזלת בסמכות גברית.
ויחד עם זאת מספר לואה גבריים ידועים כמאהביה של וכאבותיהם של אחד או יותר משבעת ילדיה. ביניהם אוגון סאן-ג'אק, האביר על הסוס הלבן, המרבה להיחלץ לעזרת משרתיה גם כשלא נתבקש
הסימן המשולש, הצלקת על פניה, היא תזכורת ליריבות הארוכה בינה לבין אחותה ארזולי פרדה אשר החלה כאשר שתיהן היו מאוהבות באותו לואה מאומת האוגון.
הסימן המשולש הוא סימן לידה נפוץ על פניהן של בנות אפריקה גם היום.
ארזולי פרדה, לואה של יופי, השראה ופיתוי. היא לואה ראדה רגועה, פלרטטנית ומתוסכלת. פרדה היא ההבדל בין בני האדם לשאר בעלי החיים. היכולת לחלום לדמיין ולשאוף, היא התקווה.
לואה אירופאית קרירה של הסופר אגו. היא מביטה במראה וחולמת על שלמות, זהו החלום שתמיד משאיר אותה מאוכזבת בסוף.
ארזולי פרדה היא הפופולארית ביותר מבין הלואה היא ההבטחה ליותר, מקדשיה הם ארון הבגדים ושולחן האיפור.
היא תוספת צעירה בוודו, בהשראת האדונית האירופאית, אשתו או בתו של האדון הלבן בתקופת העבדות.
מאוד אוהבת גברים אך סולדת ומדרכו החצופה של גאדה, הלואה של הסקס והמוות.
היא תמיד בשליטה, ולמרות הכול בתולה בנפשה, הביקורים של ארזולי פרדה לעולם לא מספקים לחלוטין ותמיד נגמרים בבכי ועצב.
לה-סירן לה-בלאן, הנוסע המתמיד, סיפורה משלב את "מאמבה מונטו", אנרגיית מים אפריקנית עם בת-הים האירופאית, את שמה קיבלה מהמילה סירן, בת-ים בצרפתית והיא לרוב מתוארת כבעלת שער חלק וארוך המסגיר את מוצאה האירופאי.
לה-סירן היא לואה ראדה (רגועה) אם היבטים של פטרו(סוערת), אנרגיה נשית של יופי חושניות חלומות ועושר, עם קשר הדוק לירח ועם זאת לואה של יוהרה ורהבתנות.
מתוארת כאוחזת מראה ומעריצה את עצמה, היא מייצגת את היכולת לטפל ולדאוג לעצמנו, לקחת ופסק זמן ולחדש את האנרגיות במחזור תמידי של גאות ושפל, התן וקח של החיים.
לה-סירן ומזכירה לך שאת אחראית לגורלך ולא לגורלם של אחרים, שואלת, את הבעיות של מי את מנסה לפתור על חשבון האנרגיה הנחוצה לך?
לה-בלאן, צידה השני, כגב המראה המסמלת את הגבול בין שני העולמות.
היא האינטואיציה, כעומק העצום של האוקיינוס. מזמינה אותך לשקוע בתוך ים של מודעות והכרה עצמית.
ההבנה במסורת האפריקנית העתיקה כי כל אדם הוא/היא שני שליש מאג (רוח) ושליש אחד חומר, פותחת בפני נשים אפשרויות שלא קיימות בדתות ומסורות אחרות, ראייה המאפשרת לנשים דרכים מציאותית ויצירתית להשתמש בכוחות המגדירים והיוצרים אותן.