סרוס כלב 

סירוס הוא ניתוח שבו מוציאים את האשכים משק האשכים של הכלב. הסירוס הינו ניתוח פשוט יחסית ומומלץ מאוד. אפשר לסרס כלב בכל גיל אך הגיל המומלץ הוא חצי שנה.

לסירוס יש יתרונות ברורים, הן בתחום ההתנהגותי והן בתחום הבריאותי:

יתרונות בריאותיים

הסירוס מונע גידולים סרטניים באשכים ובפי הטבעת.

הסירוס מונע הגדלה של בלוטת הערמונית - הפרוסטטה (בעיה זו גורמת לכלב ייסורים קשים ומונעת ממנו לעשות את צרכיו).

יתרונות התנהגותיים

סירוס מפחית את נטיית הכלב לברוח ולשוטט בחיפוש אחר נקבות מיוחמות, תוך היחשפות לסכנות שונות כגון דריסה והליכה לאיבוד.

הסירוס מפחית את נטיית הכלב להסתבך בקרבות עם זכרים אחרים - קרבות שעלולים להסתיים בפציעות קשות ובהידבקות במחלות.

הסירוס עשוי להפחית את מידת התוקפנות של הכלב כלפי הסובבים אותו ולהפכו לקל יותר לאילוף.

הסירוס מפחית את רמת הלחץ שבו שרוי הכלב בגלל רצון מתמיד להתחרות בכל כלב זכר ולרדוף אחר כל נקבה מיוחמת.

הסירוס מונע מנהגים לא נעימים של הכלב, כגון אוננות על כריות ועל רגלי האורחים.

ישנן דעות מוטעות לגבי הסירוס וזהו המקום להפריכן:

אם הכלב שלי מיוחם, אז במקום לסרס - כדאי להביא אליו נקבה ואז היצר שלו יירגע.
לא נכון! היצר המיני של הכלב רק יגבר לאחר התנסות מינית וכך נשיג מטרה הפוכה!

הכלב שלי יהפוך לעצלן וחסר שמחת חיים לאחר הניתוח.
לא נכון! כלב שהיה עליז ומלא חיים ימשיך להיות כך גם לאחר הניתוח. כלבים שמסורסים לפני גיל שנה עלולים להשתנות, אך לא בגלל הסירוס אלא רק בגלל שאופיים בכל מקרה טרם התגבש סופית בגיל זה.

ע"י הסירוס אני גוזל מכלבי את זכותו הטבעית להנאה מינית.
לאו דווקא. כלב אינו חי בטבע. אנו מוליכים אותו ברצועה ומונעים ממנו לשוטט ולעשות ככל העולה על רוחו כדי להגן עליו מסכנות. דווקא כלב שאינו מסורס הוא הסובל, מפני שיש לו את הרצון אך יש לו מעט מאוד הזדמנויות (אם בכלל) ליישם אותו.