אבחון כירולוגי 

גבעות כפות הידיים ניתנות לתצפית כאשר אנו מחזיקים את כף ידנו במקביל לרצפה, בגובה העיניים, כשחלקה הפנימי מופנה כלפי מעלה מול האור, היד שטוחה ואצבעותיה צמודות זו לזו.
במצב זה אנו רואים בדרך כלל שקע במרכז כף היד ומסביבו גבעות רבות.
לכל גבעה כזו יש משמעות המעידה על תכונה מסוימת של אותו האדם.
הגבעות הקרובות לתחילתן של אצבעות הידיים הינן "הגבעות העליונות"
והינן בעלות משמעויות הזהות למשמעויות של האצבעות אליהן הן מחוברות.
הסיבה לזהות המשמעויות גבעות/אצבעות טמונה בכך שהגבעות משמשות מעין "שורשים" לאצבעות כף היד, מהן יונקות האצבעות את עוצמתן וכוחן כך שהן בבחינת אורגן אחוד במהותו העמוקה.
למעשה ברבות מהידיים קיימות רק שלוש גבעות עליונות :

מרקורי (זרת)
אפולו (קמיצה)
יופיטר (אצבע המורה)

הערה: במבט חטוף ניתן לראות כי פעמים רבות סאטורן (אמה) אינו זוכה לגבעה משל עצמו. הסיבה: מראש הוא האצבע הכי ארוכה ולכן מכיל מספיק אנרגיה.

מתי גובהה של אצבע נחשב לנורמלי, או לנמוך או לגבוה?

גובה נורמלי מציין את אצבעות יופיטר או אפולו שקצותיהן מגיעים
ל-50% גובה הפרק העליון של האמה.
אצבע נחשבת גבוהה אם קצה אצבעות יופיטר או אפולו גבוה
מ- 50% של פרק עליון של האמה.
אם קצה אצבעות יופיטר או אפולו מגיעות לפחות מ-50% גובה הפרק העליון של האמה הן נחשבות קצרות/נמוכות.
המשמעות המתבקשת: ביטוי תכונות אותה אצבע+גבעה המקושרת אליה יועצם או יוחלש בהתאם לאורך אותה האצבע.
הימצאות גבעה מלאה ודינמית המהווה את התשתית של אצבע מהאמורות, מחזקת את כוחה של האצבע המקושרת אליה. באותה מידה, גבעה שדופה ואוורירית מחלישה את האצבע המקושרת אליה.

יופיטר (אצבע המורה) והגבעה שלה:

כאשר אצבע יופיטר באורך אופטימלי הוא מעיד על מנהיגות, חמלה, שמחת חיים, אמביציה בריאה וחשיבה מופשטת.
אם אצבע יופיטר נמוכה - פחד מכשלון, חוסר בטחון עצמי, חשש שמא לא אצליח בחברה=קושי חברתי. במצב זה האדם אינו בטוח עד כמה החברה תקבל אותו אל חיקה.אלה אנשים שלפעמים הם אנטי חברתיים ולפעמים - שוחים נגד הזרם.
ואולם -אצבע יופיטר קצרה על כף יד חזקה ומלאה - המדובר באדם רב עוצמה, אנטי קונצנזוס חברתי ובעל איכויות שמסוגל ליצור תורה מעצמו.
כאשר אצבע יופיטר גבוהה - הסתברות גבוהה לתכונות כגון יהירות, אגואיזם, גאוותנות, רצון להשליט את דעותיהם ומחשבותיהם על הזולת, להשפיע באורח מנטלי על האנשים האחרים. תיתכן אמביציה אדירה להשגת תוצאות אך חוסר סבלנות לתהליך המובנה והאיטי.
יתכן שהפער בין המציאות הרצויה לבין הנוכחית יוצר אצלם פחד. (העצה: שיחיו בהווה).
אפשרית נטייה לדכא את הרגש ולשלוט בכל בצורה שכלית. בתחושתם הם מורמים מעם אך בדרך כלל מסתירים זאת.

סאטורן (אמה):

מקור השם ברומא- האל סטורנוס, אל האסיף של התבואה, קשור גם למימד הזמן - התיזמון של ארועי חיינו. מייצג את חכמת החיים שלנו, עקרונות, נדיבות, רצינות, אהבת המסורת, יציבות אך גם נטייה לניכור חברתי וכובד בהרגשה הפנימית.
ככל שסאטורן ארוכה/גבעה עבה יותר - זה אדם בו יש הרבה רצינות, כבדות, סדר ומשמעת מוגברים. כאמור אין לו בדרך כלל גבעה משלו.

אפולו (קמיצה) והגבעה שלו:

אצבע זו קשורה ללב - מרכז הרגש. אצבע אפולו גבוהה (מעל 50% פרק עליון של סאטורן או מעל גובה האצבע) - אנשים מתלהבים, בעלי השראה, בעלי יכולת לתת אהבה ורגש, אלה אנשים שחשוב לאדם להם להגשים את עצמם, בעלי חשיבה אמנותית אנטואיטיבית.
כשאצבע אפולו נמוכה - אין לאדם בטחון מהי הדרך הנכונה שבה פנימיותו העמוקה בוחרת, לא מתביית על מטרות שבאות מתוכו אלא על מה שאחרים יגידו לו שראוי לו.
אפולו גבוהה - מעל 90% של פרק עליון של סאטורן - צורך גדול לשכנע, מאמין שדעתו הנכונה ביותר, קשה להודות שטועים (אנשי מכירות טובים), מנסים להגיע בכל דבר לקצה גבול היכולת של עצמם ומצפים שכל סביבתם יהיו אנשים מושלמים כמוהם.

מרקורי (זרת) והגבעה שלו:

מייצג את כוחה הרטורי של המילה.
הזרת האופטימלית - זרת המגיעה עד גובה תחתון של פרק עליון של הקמיצה.
כשאצבע מרקורי אופטימלית - אנשים בעלי רטוריקה טובה, סקרנות טבעית להתפתח, איסוף ידע, זכרון טוב.
אצבע מרקורי ארוכה - אפילו ב-25% מגובה פרק עליון של קמיצה - פוטנציאל טוב להיות איש עסקי. ככל שזרת גבוהה יותר האדם סגור ועצור יותר, לא ישפוך את ליבו ורגשותיו. בדרך כלל לא יוצא משליטה.
אצבע מרקורי נמוכה - דימוי עצמי נמוך, לכן האדם מאד פגיע, חסר בטחון עצמי, אין העזה לבטא רגשות כי פוחד שתגובת החברה לרגשותיו תהיה משפילה.
אצבע מרקורי זעירה: אדם מדוכא מאד עם המון פחדים.קשה לו לבטא את עצמו כלפי חוץ.

בסיכום:

הבנת המשמעויות הגלומות בגבעות העליונות והאצבעות המקושרות אליהן פותחת צוהר נרחב ועמוק להבנת נפשו של המאובחן. תובנה זו משמשת חלק חשוב באבחון הראשוני המיידי ובהכנת התשתית לבניית ציר האבחון הכירולוגי.