אז על אילו הרגלים רעים שר יוני בלוך באלבומו השני?
המאזין לא יתקשה להבין שמדובר בהרגליו של רומנטיקן חסר תקנה שמתלבט ללא הרף בסוגיות שבינו לבינה או לביניהן.
מוסיקלית האלבום נע במנעד שבין בלדות,עבור בשירים בעלי קריצה הומוריסטית וכלה ברוק מחוספס. רמת האלבום אינה אחידה כאשר בצד פנינים כמו "בדרך לגהנום",המנון חיילים והופעות שבדרך,"הצגה יומית" המהוקצע והשורט ו"נוף אחר" המרגש והמתוק ,מציג גם מספר לא מבוטל של שירים שנשמעו לאוזניי לא מבושלים מספיק ולא תורמים תרומה אמיתית לאלבום כל כך אישי שזקוק לאמירה טקסטואלית ומוסיקלית שתבליט את הפנים הייחודיות שמציג בלוך למאזיניו.
בלוך מפציע עם אלבומו החדש מנקודת מוצא שכל אומן בשלב זה של דרכו היה שואף אליה: דמות מוכרת, שקסמה הרב כבר ידוע לקהל רחב ביותר. בלוך מציג אלבום מגוון סגנונית אך משאיר כמה אמירות המצויות באלבום בספק או בסימן שאלה. בשיר הנושא הפותח את האלבום למשל, "הרגלים רעים" הרוקי, מעיד בלוך על עצמו "שכחתי כמה להרגיש זה כואב", רעיון שמתאים יפה לפתיחה הטובה של האלבום אך נשמע תמוה לאור אינסוף החיבוטים והכאבים המוצגים באלבום.
במאזן בין האישיות הרוקית המחוספסת שמציג בלוך לבין הבדחן הרומנטי של החבר'ה אני מעדיף את הרוקר בהתהוות. תחושתי היא שרוב הקונים שירכשו את הדיסק שייכים לחובבי בלוך השני- תשאלו אותם...
המאזין לא יתקשה להבין שמדובר בהרגליו של רומנטיקן חסר תקנה שמתלבט ללא הרף בסוגיות שבינו לבינה או לביניהן.
מוסיקלית האלבום נע במנעד שבין בלדות,עבור בשירים בעלי קריצה הומוריסטית וכלה ברוק מחוספס. רמת האלבום אינה אחידה כאשר בצד פנינים כמו "בדרך לגהנום",המנון חיילים והופעות שבדרך,"הצגה יומית" המהוקצע והשורט ו"נוף אחר" המרגש והמתוק ,מציג גם מספר לא מבוטל של שירים שנשמעו לאוזניי לא מבושלים מספיק ולא תורמים תרומה אמיתית לאלבום כל כך אישי שזקוק לאמירה טקסטואלית ומוסיקלית שתבליט את הפנים הייחודיות שמציג בלוך למאזיניו.
בלוך מפציע עם אלבומו החדש מנקודת מוצא שכל אומן בשלב זה של דרכו היה שואף אליה: דמות מוכרת, שקסמה הרב כבר ידוע לקהל רחב ביותר. בלוך מציג אלבום מגוון סגנונית אך משאיר כמה אמירות המצויות באלבום בספק או בסימן שאלה. בשיר הנושא הפותח את האלבום למשל, "הרגלים רעים" הרוקי, מעיד בלוך על עצמו "שכחתי כמה להרגיש זה כואב", רעיון שמתאים יפה לפתיחה הטובה של האלבום אך נשמע תמוה לאור אינסוף החיבוטים והכאבים המוצגים באלבום.
במאזן בין האישיות הרוקית המחוספסת שמציג בלוך לבין הבדחן הרומנטי של החבר'ה אני מעדיף את הרוקר בהתהוות. תחושתי היא שרוב הקונים שירכשו את הדיסק שייכים לחובבי בלוך השני- תשאלו אותם...
מורה לאנגלית ולתאטרון בתיכון ,רכז פרוייקט האומנויות "חלון פתוח" ומבקר המוסיקה הישראלית של התכנית "בילוי היום" בגלי צה"ל.