בחלק מן המקרים כאשר אדם נפגע בעקבות תאונת דרכים הנזקים מתגלים בשלה מאוחר ייחסית ועולה השאלה האם ניתן לייחס אותם לפגיעה אשר אירעה בעת תאונת הדרכים.
כך אירע אף במקרה של גיא חכם, עובד הייטק, אשר נפצע בתאונת דרכים בשנת 2002. התובע פונה לבית החולים והתלונן שם על כאבי ראש וצוואר ולאחר סדרת בדיקות שוחרר לביתו.
למחרת היום החל התובע להתלונן על עייפות נפשית ופיזית, חולשה, הפרעות בריכוז ובזיכרון ועוד. מצבו של התובע הלך והתדרדר והוא אובחן כסובל מתסמונת התשישות הכרונית CFS אשר מוכרת אף כ - "מחלת היאפים". מצבו של התובע הפך כה חמור עד שנאלץ לעזוב את מקום עבודתו ואף נפרד מאשתו.
התובע הגיש לבית משפט השלום בתל אביב תביעה כנגד מבטחת הרכב בו נסע וטען כי תסמונת התשישות הכרונית בה לקה הינה תוצאה ישירה של תאונת הדרכים אשר בה נפגע.
חברת הביטוח הנתבעת טענה כי לא ניתן לקשור בין תסמונת התשישות הכרונית לפגיעה עקב תאונת דרכים במקרה זה שכן מדובר בתאונה קלה אשר לא גרמה לנזק גוף של ממש וכן נוכח נתונים אחרים של התובע אשר יכלו לגרום להתפתחות התסמונת כגון קווי אישיות ואופי עבודתו המלחיצה.
בית המשפט מינה כמומחית רפואית מטעמו את ד"ר גליה רהב, מומחית למחלות פנימיות. ד"ר רהב קבעה בחוות דעתה כי התסמונת בה לקה התובע נובעת בדרך כלל משילוב של זיהום ויראלי ואירוע של מצב דחק, כמו תאונת דרכים. המומחית סברה כי יש לקשור לפיכך בין התפרצות התסמונת אצל התובע לתאונת הדרכים בה נפגע.
בחקירתה הנגדית בבית המשפט עמדה המומחית על חוות דעתה והסבירה כי על אף שהתובע היה נתון ללחץ בעבודתו עוד לפני התאונה אין הדבר שולל את קיום הקשר בין התאונה לפיתוח התסמונת ואף הדגימה את עניין זה באמצעות מחקריים רפואיים.
המומחית קבעה כי לתובע נותרה נכות רפואית בשיעור של 50% בשל התסמונת בה לקה עקב התאונה אולם התקשתה לחזות את סיכויי הריפוי של התובע והסכימה כי תיתכן עם השנים מגמת שיפור בתפקודו ובנכותו. בית המשפט העמיד לפיכך את נכותו הרפואית והתפקודית של התובע על 30%.
בית המשפט פסק כי יש לפצות את התובע בגין הפסדי שכר לעבר ולעתיד בשיעור של כ- 1,700,000 ש"ח וזאת נוכח שכרו הגבוה של התובע לפני תאונת הדרכים ועל בסיס שילוש השכר הממוצע במשק ונכות בשיעור של 30%.
בגין הפסדי פנסיה נפסקו לתובע 200,000 ש"ח בגין עזרת זולת 200,000 ש"ח ובגין כאב וסבל כ- 60,000 ש"ח.
סך הכל נפסקו לתובע פיצוים בשיעור של כ- 2,100,000 ש"ח.
כך אירע אף במקרה של גיא חכם, עובד הייטק, אשר נפצע בתאונת דרכים בשנת 2002. התובע פונה לבית החולים והתלונן שם על כאבי ראש וצוואר ולאחר סדרת בדיקות שוחרר לביתו.
למחרת היום החל התובע להתלונן על עייפות נפשית ופיזית, חולשה, הפרעות בריכוז ובזיכרון ועוד. מצבו של התובע הלך והתדרדר והוא אובחן כסובל מתסמונת התשישות הכרונית CFS אשר מוכרת אף כ - "מחלת היאפים". מצבו של התובע הפך כה חמור עד שנאלץ לעזוב את מקום עבודתו ואף נפרד מאשתו.
התובע הגיש לבית משפט השלום בתל אביב תביעה כנגד מבטחת הרכב בו נסע וטען כי תסמונת התשישות הכרונית בה לקה הינה תוצאה ישירה של תאונת הדרכים אשר בה נפגע.
חברת הביטוח הנתבעת טענה כי לא ניתן לקשור בין תסמונת התשישות הכרונית לפגיעה עקב תאונת דרכים במקרה זה שכן מדובר בתאונה קלה אשר לא גרמה לנזק גוף של ממש וכן נוכח נתונים אחרים של התובע אשר יכלו לגרום להתפתחות התסמונת כגון קווי אישיות ואופי עבודתו המלחיצה.
בית המשפט מינה כמומחית רפואית מטעמו את ד"ר גליה רהב, מומחית למחלות פנימיות. ד"ר רהב קבעה בחוות דעתה כי התסמונת בה לקה התובע נובעת בדרך כלל משילוב של זיהום ויראלי ואירוע של מצב דחק, כמו תאונת דרכים. המומחית סברה כי יש לקשור לפיכך בין התפרצות התסמונת אצל התובע לתאונת הדרכים בה נפגע.
בחקירתה הנגדית בבית המשפט עמדה המומחית על חוות דעתה והסבירה כי על אף שהתובע היה נתון ללחץ בעבודתו עוד לפני התאונה אין הדבר שולל את קיום הקשר בין התאונה לפיתוח התסמונת ואף הדגימה את עניין זה באמצעות מחקריים רפואיים.
המומחית קבעה כי לתובע נותרה נכות רפואית בשיעור של 50% בשל התסמונת בה לקה עקב התאונה אולם התקשתה לחזות את סיכויי הריפוי של התובע והסכימה כי תיתכן עם השנים מגמת שיפור בתפקודו ובנכותו. בית המשפט העמיד לפיכך את נכותו הרפואית והתפקודית של התובע על 30%.
בית המשפט פסק כי יש לפצות את התובע בגין הפסדי שכר לעבר ולעתיד בשיעור של כ- 1,700,000 ש"ח וזאת נוכח שכרו הגבוה של התובע לפני תאונת הדרכים ועל בסיס שילוש השכר הממוצע במשק ונכות בשיעור של 30%.
בגין הפסדי פנסיה נפסקו לתובע 200,000 ש"ח בגין עזרת זולת 200,000 ש"ח ובגין כאב וסבל כ- 60,000 ש"ח.
סך הכל נפסקו לתובע פיצוים בשיעור של כ- 2,100,000 ש"ח.
הכותב הינו עו"ד העוסק בדיני נזיקין, רשלנות רפואית, תאונות דרכים ותאונות שונות. חבר בועדת רפואה ומשפט של לשכת עורכי הדין, חבר באגודה לרפואה ולמשפט בישראל, בעל השכלה רפואית.
תאונות עבודה
תאונות דרכים
רשלנות רפואית
תאונות עבודה
תאונות דרכים
רשלנות רפואית