"דניאל ליכטנשטיין לא זכה בקרדיט ההולם את תרומתו להיסטוריה של הבנייה בישראל. אומר יורם קראוס, מנכ"ל חברת SMS, לניהול פרויקטים ופיקוח הנדסי. "הוא שקע באלמוניות ונעלם גם מעל דפי ההיסטוריה האדריכלית בארץ. אולם, היסודות שהניח ליכטנשטיין המשיכו לקבוע עובדות בשטח. המלט ואיתו גם הבטון הפכו לחומרי הגלם העיקריים, וכמעט היחידים בבנייה הארץ ישראלית.
"מול אלה שלאר אוהבים את הבטון וקוראים לבניית הבטון "הבנייה האפורה", יש להציב את היתרונות החד-משמעיים של הבטון מול כל בנייה אחרת". קובע יורם קראוס. חוזקו ויכולתו של הבטון לשאת משאות כבדים, העמידות שלו בכוחות לחיצה, ונוחות העבודה הפותחת אין ספור אפשרויות לעיצוב הבנייה, האפילו על כל הטענות של המקטרגים ואט-אט הולבשה ישראל בשמלת בטון ומלט".
"הבטון הוא תערובת של מלט, מים, חול ואבנים קטנות, שהמלט משמש כחומר ההדבקה של כל החומרים הללו. לתערובת הזו נהוג להוסיף מוספים שונים המשפרים את תכונותיו, כמו רשתות או מוטות ברזל, שהופכים אותו לחזק יותר. הבטון עם מוטות הברזל בתוכו, נקרא "בטון מזוין" והוא צורת הבנייה השכיחה בארץ", אומר יורם קראוס. "תהליך התייבשותו של הבטון הוא חלק חשוב בהפיכתו לחומר קשה וחזק. בכל יום מרגע היציקה מתקשה הבטון עוד יותר, התקן מחייב להרטיב אותו במשך שבעה ימים מיום היציקה, תהליך שמוסיף לו חוזק ועוזר לתהליך ההידבקות של החומר. בתום 28 יום מהיציקה הוא מגיע לכ-70% מחוזקו הסופי".
בארץ קיימים תקנים מחמירים לבטון, ובאתרי הבנייה נבדק חוזקו של הבטון ע"י מכון התקנים, כדי לוודא שהוא עומד בתקן. בכל יציקה חדשה נלקחות דגימות. אומר יורם קראוס, לכל דוגמא נערכות שתי בדיקות. האחת - בתום 14 יום מתאריך היציקה (שבעה ימי הרטבה ושבעה ימי התייבשות מבוקרת), והשנייה - בתום 28 יום מתאריך היציקה".
"אגב, מבנה הבטון הגדול בעולם, מסיים יורם קראוס, הוא סכר הגראנד קולי, שנבנה
על נהר קולומביה במדינת וושינגטון בארה"ב. ובנייתו הסתיימה בשנת 1942".
