ת"פ 3162/07, מדינת ישראל נ' יוסף מלאך
כב' השופטת נאוה בן-אור
15.09.2008
העובדות:
1. ביום 11.11.07, התקיים משחק כדורסל בין קבוצת הפועל חולון לבין קבוצת הפועל ירושלים, בהיכל הספורט מלחה, בירושלים. חזיז הושלך למגרש על ידי הנאשם.
2. יואב גליצנשטיין, מאבטח מתנדב בחברת האבטחה שאבטחה את המשחק הבחין בחזיז. הוא לא ידע כי המדובר בחפץ נפיץ. בשל חששו כי השחקנים ימעדו אם ידרכו עליו, רץ אל עבר מקום נפילת החזיז, ופינה אותו מן המגרש.
3. שניות לאחר מכן, התפוצץ החזיז. כתוצאה מן הפיצוץ נפצע המאבטח באורח קשה בכף ידו הימנית. שלוש מאצבעותיו נקטעו, ורסיס נוסף פגע במותנו. כתב האישום ייחס לנאשם ולחברו מספר אישומים בגין אירועים הקשורים בהשלכת החזיז.
החלטה:
1. האירוע הקשה שביסוד כתב האישום הינו בבחינת הסלמה בתופעה של אלימות באירועי ספורט, המעיבה על ההנאה שהעיסוק בספורט אמור להעניק לצופים ולעוסקים בו, כאחד.
2. המעשה בו הודה הנאשם אינו מעשה נדיר. המדובר באירוע המשקף תופעה חברתית רחבה, קשה, הפוגעת פגיעה ממשית בהנאה שניתן וראוי להפיק מן העיסוק בספורט. לכך צריכה להיות השפעה משמעותית על חומרת העונש שיוטל על הנאשם, שכן ההרתעה המתחייבת אינה רק הרתעת הנאשם, אלא הרתעת הרבים. משבחר הנאשם לבצע את מעשה הבריונות שביצע באולם מלא קהל, הרי שגם העונש שיבוא עליו צריך לחדור לתודעתם של אותם רבים.
3. הצתת חומר נפיץ והשלכתו למגרש שבני אדם מצויים עליו, מובילה בהכרח למסקנה כי אדם בר דעת, וחזקה שהנאשם הוא כזה, מבין כי עלולה להיגרם פגיעה גופנית למי שיגע בחפץ, וכי האפשרות שכך יקרה הינה אפשרות סבירה ביותר.
4. הנאשם אינו יכול להיבנות מטענה בדבר "מזלו הרע", המתבטא בכך שהמתלונן הרים את החזיז מן הרצפה במקום לקרוא לחבלן, ולטעון כי אין לייחס לו אשמה בשל כך, או כי אשמתו מופחתת. הנאשם יצר סיכון מדעת.
5. העובדות בהן הודה הנאשם, עוטפות את מעשה החזיז בפריעת חוק לפניו ולאחריו. מעשהו של הנאשם אינו מעשה קונדס, אלא מעשה בריונות אלים ופרוע. שיקולי גמול והרתעה מחייבים, אם כן, ענישה חמורה, ובכללה גם פיצויים בסכום משמעותי לזכות המתלונן.
6. על הנאשם הוטל עונש של שלוש שנות מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן בסכום של 150,000 ש"ח.
כב' השופטת נאוה בן-אור
15.09.2008
העובדות:
1. ביום 11.11.07, התקיים משחק כדורסל בין קבוצת הפועל חולון לבין קבוצת הפועל ירושלים, בהיכל הספורט מלחה, בירושלים. חזיז הושלך למגרש על ידי הנאשם.
2. יואב גליצנשטיין, מאבטח מתנדב בחברת האבטחה שאבטחה את המשחק הבחין בחזיז. הוא לא ידע כי המדובר בחפץ נפיץ. בשל חששו כי השחקנים ימעדו אם ידרכו עליו, רץ אל עבר מקום נפילת החזיז, ופינה אותו מן המגרש.
3. שניות לאחר מכן, התפוצץ החזיז. כתוצאה מן הפיצוץ נפצע המאבטח באורח קשה בכף ידו הימנית. שלוש מאצבעותיו נקטעו, ורסיס נוסף פגע במותנו. כתב האישום ייחס לנאשם ולחברו מספר אישומים בגין אירועים הקשורים בהשלכת החזיז.
החלטה:
1. האירוע הקשה שביסוד כתב האישום הינו בבחינת הסלמה בתופעה של אלימות באירועי ספורט, המעיבה על ההנאה שהעיסוק בספורט אמור להעניק לצופים ולעוסקים בו, כאחד.
2. המעשה בו הודה הנאשם אינו מעשה נדיר. המדובר באירוע המשקף תופעה חברתית רחבה, קשה, הפוגעת פגיעה ממשית בהנאה שניתן וראוי להפיק מן העיסוק בספורט. לכך צריכה להיות השפעה משמעותית על חומרת העונש שיוטל על הנאשם, שכן ההרתעה המתחייבת אינה רק הרתעת הנאשם, אלא הרתעת הרבים. משבחר הנאשם לבצע את מעשה הבריונות שביצע באולם מלא קהל, הרי שגם העונש שיבוא עליו צריך לחדור לתודעתם של אותם רבים.
3. הצתת חומר נפיץ והשלכתו למגרש שבני אדם מצויים עליו, מובילה בהכרח למסקנה כי אדם בר דעת, וחזקה שהנאשם הוא כזה, מבין כי עלולה להיגרם פגיעה גופנית למי שיגע בחפץ, וכי האפשרות שכך יקרה הינה אפשרות סבירה ביותר.
4. הנאשם אינו יכול להיבנות מטענה בדבר "מזלו הרע", המתבטא בכך שהמתלונן הרים את החזיז מן הרצפה במקום לקרוא לחבלן, ולטעון כי אין לייחס לו אשמה בשל כך, או כי אשמתו מופחתת. הנאשם יצר סיכון מדעת.
5. העובדות בהן הודה הנאשם, עוטפות את מעשה החזיז בפריעת חוק לפניו ולאחריו. מעשהו של הנאשם אינו מעשה קונדס, אלא מעשה בריונות אלים ופרוע. שיקולי גמול והרתעה מחייבים, אם כן, ענישה חמורה, ובכללה גם פיצויים בסכום משמעותי לזכות המתלונן.
6. על הנאשם הוטל עונש של שלוש שנות מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן בסכום של 150,000 ש"ח.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
