ת"מ 14171/08, היועץ המשפטי לממשלה נ' יצחק אברג'יל ואח'
כב' השופט יצחק מילנוב
14.09.2008
העובדות:
1. בקשתו השניה של היועץ המשפטי לממשלה, להורות על מעצרם של המשיבים למשך 20 ימים נוספים, על מנת לאפשר לרשויות ארה"ב להכין את הבקשה להסגרתם של המשיבים לארה"ב, ולהעבירה לרשויות בישראל (להלן: הבקשה השניה).
החלטה:
2. סעיף 7 (ב) לחוק ההסגרה קובע, כי יש לבדוק אם בקשתו של היועץ המשפטי לממשלה מבוססת על "יסוד נסיבות המעכבות הגשת עתירה" להכרזה על המשיבים כבני-הסגרה.
3. המסגרת הנורמטיבית לבחינת בקשת מעצר לצורך הסגרה, מצויה בחוק ההסגרה, התשי"ד - 1954 ולא בחוק סדר הדין האזרחי (סמכויות אכיפה - מעצרים) התשנ"י - 1996.
4. המקום והמועד לבחינתן של הראיות והטענות בעניין תחבולה כזאת או אחרת, הוא בבית המשפט המחוזי בירושלים, בעת הדיון בבקשה להכריז על המשיבים כבני הסגרה.
5. במקרה דנן היועץ המשפטי לממשלה, נתן לבית המשפט הסבר, מעבר ל"מינימלי כלשהו", באשר ל"נסיבות המעכבות" את הגשת בקשת ההסגרה, שהעיקרית והמהותית שבהן, היא הצורך בהכנת כל מסמכי הבקשה והראיות, בפרשה בה הואשמו המשיבים, בקליפורניה שבארה"ב. בכך יצא היועץ המשפטי ידי חובתו, ואין הוא חייב, בשלב זה, להציג בפני בית משפט זה, ראיות כלשהן או להסביר ולנמק מדוע טרם הגיעו הראיות מארה"ב.
6. נזכור כי "ניסוח בקשת ההסגרה, ציודה בתיעוד הנדרש והגשת החומר כולו, כדת וכדין, בצינורות הדיפלומטיים למדינה המתבקשת, הן פעולות המצריכות זמן לא מבוטל" (ש"ז פלר דיני ההסגרה (תש"מ - 1980) ס' 784 בעמ' 467).
7. בנסיבות העניין, אין בהצעות לחלופת מעצר בעניין המשיבים 1, 2, 4, 5 כדי להבטיח את הסגרתם של משיבים אלה בעקבות דיון שהתקיים בבקשה (כשתוגש) להכריז עליהם כבני הסגרה. שוב אדגיש, כי לא מתקיימות במשיבים אלה נסיבות מיוחדות יוצאות דופן כמו מצב רפואי חמור, זקנה מפליגה, עבירות קלות, ניצולי שואה.
כב' השופט יצחק מילנוב
14.09.2008
העובדות:
1. בקשתו השניה של היועץ המשפטי לממשלה, להורות על מעצרם של המשיבים למשך 20 ימים נוספים, על מנת לאפשר לרשויות ארה"ב להכין את הבקשה להסגרתם של המשיבים לארה"ב, ולהעבירה לרשויות בישראל (להלן: הבקשה השניה).
החלטה:
2. סעיף 7 (ב) לחוק ההסגרה קובע, כי יש לבדוק אם בקשתו של היועץ המשפטי לממשלה מבוססת על "יסוד נסיבות המעכבות הגשת עתירה" להכרזה על המשיבים כבני-הסגרה.
3. המסגרת הנורמטיבית לבחינת בקשת מעצר לצורך הסגרה, מצויה בחוק ההסגרה, התשי"ד - 1954 ולא בחוק סדר הדין האזרחי (סמכויות אכיפה - מעצרים) התשנ"י - 1996.
4. המקום והמועד לבחינתן של הראיות והטענות בעניין תחבולה כזאת או אחרת, הוא בבית המשפט המחוזי בירושלים, בעת הדיון בבקשה להכריז על המשיבים כבני הסגרה.
5. במקרה דנן היועץ המשפטי לממשלה, נתן לבית המשפט הסבר, מעבר ל"מינימלי כלשהו", באשר ל"נסיבות המעכבות" את הגשת בקשת ההסגרה, שהעיקרית והמהותית שבהן, היא הצורך בהכנת כל מסמכי הבקשה והראיות, בפרשה בה הואשמו המשיבים, בקליפורניה שבארה"ב. בכך יצא היועץ המשפטי ידי חובתו, ואין הוא חייב, בשלב זה, להציג בפני בית משפט זה, ראיות כלשהן או להסביר ולנמק מדוע טרם הגיעו הראיות מארה"ב.
6. נזכור כי "ניסוח בקשת ההסגרה, ציודה בתיעוד הנדרש והגשת החומר כולו, כדת וכדין, בצינורות הדיפלומטיים למדינה המתבקשת, הן פעולות המצריכות זמן לא מבוטל" (ש"ז פלר דיני ההסגרה (תש"מ - 1980) ס' 784 בעמ' 467).
7. בנסיבות העניין, אין בהצעות לחלופת מעצר בעניין המשיבים 1, 2, 4, 5 כדי להבטיח את הסגרתם של משיבים אלה בעקבות דיון שהתקיים בבקשה (כשתוגש) להכריז עליהם כבני הסגרה. שוב אדגיש, כי לא מתקיימות במשיבים אלה נסיבות מיוחדות יוצאות דופן כמו מצב רפואי חמור, זקנה מפליגה, עבירות קלות, ניצולי שואה.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il