מאת: שי ברק
17.9.08
קדימה הולכת היום לפריימריז (בחירות מקדימות) לבחירת יו"ר המפלגה.
במסגרת הפריימריז שהתקיימו לבחירת יו"ר העבודה בשנת 2007 כיהנתי כחבר בועדת הבחירות המרכזית לבחירות ליו"ר המפלגה ומועמדה לראשות הממשלה, בראשות כבוד השופט (בדימוס) אמנון סטרשנוב.
לאחר השלמת תהליך הבחירות ולאחר שנאלצנו לפנות למשטרה בעקבות חשד לאי סדרים במספר קלפיות, שלחתי ליו"ר המפלגה הנבחר אהוד ברק ולמזכ"ל המפלגה, איתן כבל מסמך ובו תובנות, מסקנות והמלצות בדבר שיטת הפריימריז.
מאז, השכלתי להבין שבהתנהלותה של מפלגת העבודה, אין מקומי בין חבריה, ופרשתי ממנה.
נדמה כי התובנות שבמסמך זה, עשויות להתאים גם למפלגות אחרות. אני מבקש להביא בפניכם מתוך המסמך שהכנתי בשנת 2007.
שיטת הבחירות:
שיטת הבחירות הנהוגה, הינה דמוקרטית ומאפשרת לכלל חברי המפלגה להיות שותפים בבחירת יו"ר המפלגה. יחד עם זאת, לשיטה זו שני חסרים בולטים:
• מפקד המאפשר ל"אורחים לרגע" להשפיע על תוצאות הבחירות, מבלי שיש להם זיקה אמיתית וערכית למפלגה.
• פתח לאפשרות ל"השפעה בלתי הוגנת" על הבחירות גם אם לא בהכרח מכריעה.
שתי הבעיות שצוינו לעיל, שלובות זו בזו ומצטרפות זו לזו.
באשר למפקד חברים, הרי שראוי לאפשר מפקד שירחיב את שורות החברים במפלגה. יחד עם זאת, אנו למדים כי בין בחירות פנימיות המתקיימות במפלגה מהווה מספר החברים מעין "אקורדיון" וברי, כי מדובר בשני סוגי מתפקדים, כאלה המהווים "ליבה אידיאולוגית" של חברי מפלגה והסוג השני, כאלה שהתפקדו על ידי ולמען מועמד מסוים ומהם נשארים רק חלק קטן כחברי מפלגה, לאחר הבחירות הפנימיות.
ראוי, להקדיש מחשבה יצירתית ועמוקה לסוגיה זו, ביחס לעתיד. כאשר בין יתר השיקולים, יש לקחת בחשבון, כי מדובר בשיטה דמוקרטית ובמפלגה המבקשת לייצג ולשרת את כלל ציבור אזרחי המדינה ומכך שיתכן ויש מקום למפקד לקראת בחירות אך יחד עם זאת אין מדובר בהכרח ב"חברים על רקע אידיאולוגי" דבר שיוצר פרדוקס מסוים כשתוצאות בחירות מושפעות ולעיתים מוכרעות, בידי מי שאינם חשים עצמם כחלק מן המפלגה.
בין היתר ראוי לשקול את תקופת האכשרה הראויה, למתפקד לפני שהוא זכאי לבחור.
נקודה נוספת שראוי לבחון היא שקלול בין סך הקולות בישוב/מחוז מסוים לבין מספר הקולות שקיבלה המפלגה בבחירות הקודמות לכנסת באותו יישוב/מחוז. ישנם יישובים בהם מספר חברי המפלגה, עולה על מספר המצביעים למפלגה בבחירות הכלליות.
במסגרת הפקת הלקחים, בהקשר זה, מוצע כי יינקטו הפעולות הבאות:
• יו"ר ועדת הקלפי, שכידוע, אינו חבר מפלגה וממונה ע"י החברה המארגנת את הבחירות, יהיה, מתמחה בעריכת דין, עורך דין ובהתאמה רואה חשבון. לכאלה, יש הרבה מה להפסיד אם ינהגו שלא כדין, הם עלולים להפסיד את הזכות לעסוק במקצוע בו בחרו.
• לשוב ולהקפיד כי יו"ר ועדת הקלפי, לא יהיה מן היישוב בו ממוקמת הקלפי וככל הניתן, גם לא מן המחוז בו ממוקמת הקלפי.
• לשקול אפשרות לצמצום מספר הקלפיות ומעבר לקלפיות אזוריות ו/או קלפיות ניידות, במקומות/מחוזות בהם קיים חשש מבוסס כי עלולה להיות או הייתה "השפעה בלתי הוגנת על הבחירות" בין היתר ניתן לקחת בחשבון, את היחס שבין מספר חברי המפלגה/המתפקדים החדשים באותו יישוב/מחוז לבין כמות המצביעים מאותו מקום, שהצביעו למפלגה בבחירות הקודמות לכנסת.
• להקים "צוות התערבות" מתוגבר, גדול משמעותית מזה שהיה בבחירות האחרונות (צוות שימנה כמה עשרות אנשים ברחבי הארץ), של רכזים בלתי תלויים (וממילא אינם חברי מפלגה) שיעמוד לרשות ועדת הבחירות, ביום הבחירות ויגיע בזמן קצר לקלפיות לגביהן יתקיים חשש כי יש ניסיון לפגוע בתקינות הבחירות ובין היתר יעשו מאמץ לוודא כי בשטח הקלפי ובמרחק של 25 מ' ממנה לא נמצא אף אדם שאינו רשאי להיות שם. כמו כן, חברי צוות ההתערבות, יבצעו בדיקות יזומות בקלפיות במהלך יום הבחירות.
• מוצע לשקול כי בכל קלפי יוצבו יו"ר ועדת הקלפי ומ"מ יו"ר (שניהם אינם חברי מפלגה וממונים ע"י החברה המארגנת את הבחירות) בו זמנית. בכך, תיפתרנה בעיות העלולות לנבוע מהיעדרות זמנית מן הקלפי של יו"ר הקלפי וכן תתוגבר האבטחה על תקינות הבחירות.
• יש לבחון ניסוח כתב התחייבות כספי עליו יוחתמו יושבי ראש ועדת הקלפי וממלאי מקומם, לפיו במקרה שיורשעו בפס"ד חלוט במעורבות בפעולה בלתי חוקית במהלך הבחירות, ישלמו למפלגה פיצויים מוסכמים בסך של כמה עשרות אלפי ש"ח.
• יש לשקול כי כל בוחר יזדהה על ידי שני מסמכים יחד. תעודה מזהה שהונפקה ע"י מדינת ישראל ושתוגדר ככזו בתקנון הבחירות ותעודת חבר מפלגה עליה דוגמת חתימה. מוצע, ליתן הנחיה מודגשת ולשנן לחברי ועדת הקלפי כי עליהם לבחון הן את זהות הבוחר והן כי חתימתו בפנקס הבוחרים, דומה לדוגמת החתימה, כפי שנדרש למשל ע"י חברות כרטיסי האשראי מבעלי העסקים המחייבים בכרטיסי אשראי.
חוקה, תקנון וספר הבוחרים:
טרם התייחסותי לנושא הבחירות ובמאמר מוסגר, מוצע כי חוקת המפלגה, על גלגוליה ותיקוניה, ייבחנו מחדש ובמידת הצורך תחוקק חוקה חדשה, מקיפה, בהירה ומסודרת למפלגה, כאשר במסגרת עבודת ההכנה ייבחן אילו סעיפים מן החוקה הקיימת מתאימים להיכלל בחוקה החדשה. אשמח ליטול חלק ולסייע בפעילות זו.
באשר לבחירות ליו"ר המפלגה ומועמדה לראשות הממשלה, מוצע כי הללו יתקיימו אחת לשלוש או ארבע שנים ללא קשר לתוצאות הבחירות לכנסת, על מנת לאפשר יציבות מבנית ומסר לציבור כי מדובר במפלגה יציבה. זאת כמובן, בסייגים של כשירות עפ"י חוק לשמש כיו"ר מפלגה (נניח במקרה שיו"ר המפלגה מורשע בפלילים). במסגרת זו, יש לבחון בין היתר, את המשמעות של סמיכות בחירות לכנסת ובחירות מיועדות לתפקיד יו"ר המפלגה ומועמדה לראשות הממשלה.
מוצע, לשקול ביטול "סיבוב שני" בבחירות ליו"ר המפלגה ולקבוע כי המועמד שיזכה במקום הראשון בבחירות, יהיה זה שייבחר ליו"ר המפלגה.
באשר להליך הבחירות ולסמכויות הגופים השונים במפלגה, לרבות מוסדות, ועדת הבחירות, המוסד לבירור עתירות, בנוגע לניהול הבחירות ולספר הבוחרים, מוצע לבצע בחינה הן של החוקה והן של תקנון הבחירות ולהגדיר הגדרות ברורות יותר מאלה שהיו לנו בבחירות האחרונות.
באשר לספר הבוחרים, מוצע להקדיש מחשבה למועד הקובע של תקפותו כספר סגור והצורך/היכולת לעריכת שינויים בו על ידי מי ממוסדות ו/או גופים שיפוטיים ו/או ועדת הבחירות במפלגה.
לסיכום, אומר כי שיטת הפריימריז, שלכאורה היא פסגת הדמוקרטיה, בבחירות מועמדי מפלגה, אינה בהכרח הטובה והנכונה ביותר, יש בה תחלואים ופתח לאי סדרים וכאמור, גם פתח לבחירה לאו דווקא של חברי מפלגה מטעמים ערכיים.
ראוי וניתן, כאמור, לפעול לשיפורה ולסגירת חלק מהפרצות הקיימות בה. ראוי גם, לבחון שיטה חלופית שתאזן בין הצורך לבחור (ולא למנות) את מועמדיה של מפלגה לכנסת או ליו"ר המפלגה לבין הערכיות והאפקטיביות של אופן הבחירה.
נדמה כי גם השיטה הנוהגת בקדימה, כמו זו שנהוגה בעבודה, סובלות מאותן תחלואים.
