נפאל 

למרות שכאלו לא חסרים. הסיבה האמיתית לכך שרוב המטיילים חוצים את הגבול היא פשוט פרוצדורת הארכת הוויזה ההודית שברשותם, שתאפשר להם להמשיך לשבת באשרמים גם לחופי גואה, אחרי שמיצו כל כפר בצפון הודו.

אבל מי שכבר מגיע לנפאל ולא משתקע רק בקטמנדו הערפילית או בפוקרה הנינוחה, יכול למצוא מדינה מדהימה, שסטטיסטית היא המדינה הגבוהה ביותר בעולם. זוהי מדינה מופלאה, ירוקה להחריד בשל המונסונים שהם גשמי הזעף הטרופיים ובראש כל גבעה ישנו הר גבוה יותר. יש לציין שהגבעות שם הן בגובה של כ-3000 מטרים, עניין של פרופורציה.

נתחיל בסקירה כרונולוגית, לפי סדר המקומות אותם פוקדים המטיילים למיניהם. מעטים המטיילים שמגיעים לנפאל בטיסה, היות ורובם משתדלים לחסוך בכסף, ונסיעה באוטובוס מהודו היא הדרך הזולה ביותר. נקודת הגבול הדרום-מערבית בנפאל נמצאת במרחק די שווה בין פוקרה וקטמנדו, שתי הערים העיקריות. על המטייל להחליט פשוט מה הוא רוצה קודם - עיר סואנת או עיר רגועה. בזמן שהוא מחליט הוא יכול לטייל בפארק הלאומי צ'יטואן, שהוא מקום טבעי ופראי בו רואים הרבה בעלי חיים, ובעיקר קרנפים ומיני ציפורים.

החוויה האולטימטיבית היא לקחת סיור מודרך רכוב על גבו של פיל אימתני ולחזות במתרחש מגובה של כמה מטרים. יש רק להזהר מהיתושים ומהעלוקות, בעונה החמה והגשומה.

אחרי פיסת הטבע הזו נניח שהחלטנו לקחת את הנתיב המזרחי. אנו נוסעים לקטמנדו ומגיעים אל תוך הרעש וההמולה. למרבה הפלא, למי שהגיע מהודו, יחסית נקי שם. האיזור התיירותי ביותר נקרא ה"טאמל" והוא פעם היה רחוב אחד. בטאמל נמצאים כל האלמנטים שיעזרו למטייל למצוא את מבוקשו. ממסעדות יוקרה שמגישות סטייקים ועד לחנויות ציוד וכמובן המוני סוכנויות נסיעות, שהבולטת ביותר היא הסוכנות של סוויסה. הוא מארגן הכל ובצורה מופלאה.

לא רחוק משם, נמצא בית החב"ד הכי מתוקשר בגלות. מדובר בבית חב"ד שמתפקד כבית ישראלי, ולאו דווקא עם זיקה לדת. פשוט מקום מפגש של ישראלים ויהודים. חוויה לחגוג שם את אחד מחגי ישראל או סתם לעשות שם את השבת, גם לכאלו שהם והדת הם כמו שתי גלקסיות נפרדות.

עוד בקטמנדו יש המוני מקדשים וכיכרות, שמצריכים לפחות מספר ימים לגלות את העיר. אבל משם גם יוצאים לשני טרקים עיקריים: הטרק של האגמים הקפואים שבעונת התיירות לא ממש קפואים אבל הוא עדיין יפה, והטרק של האוורסט. הטרק הזה הוא חוויה בפני עצמה, אבל הוא גם הכי יקר בנפאל. פשוט כי כ-3 שבועות צועדים במטרה לחזות בפלא המתקרא האוורסט, בגובה של 8848 מטרים מעל פני הים, שזה המקום הכי גבוה בעולם. בדרך עוברים בין כפרים ויערות כמו גם טרסות אורז ומנזרים והשמחה רבה. רבה וקשה, אך משתלמת. העצלנים יוכלו לחזות ברכס של האוורסט שנקרה LANGTANG בזמן הזריחה ביום בהיר מכפר שנקרא נגארקוט, כשעה וחצי נסיעה מקטמנדו. אופציה אחרת לעצלנים היא לקחת טיסה בת חצי שעה שבה המטוס מתמרן בין ההרים הגבוהים בעול, וביניהם האוורסט. גם חוויה.

קטמנדו היא גם עורק תחבורתי מאוד נוח כי שם נמצא שדה התעופה ומשם יוצאים כל הסיורים כמו הסיור לטיבט שהוא מומלץ בחום ועוד. יש לציין שהעושר של אנשי קטמנדו אינו משקף את המצב במדינה וזאת משום שהמלך הנוכחי פועל בעיקר לטובת עצמו מאשר לטובת עמו, וזו אחת מן הסיבות שקיימת מחתרת קומוניסטית באיזורים רבים במדינה. כיום נפאל, למרות אוצרות הטבע שלה והתיירות הגואה, היא אחת מן המדינות העניות באסיה ויש האומרים שהיא הענייה ביותר.

החלק השני של המדינה הוא איזור פוקרה, שהיא העיר השנייה בגודלה וממוקמת לא רחוק מרכס נוסף של הרי ההימלאיה - רכס האנפורנה. משם יוצאים למגוון טרקים יפהפיים שכל אחד מהם מכסה חלק אחר ברכס. בכדי להקיף את הרכס צריך לצעוד קצת פחות מ-3 שבועות והוא הטרק המגוון ביותר שניתן לבצע בנפאל. עצלנים יכולים גם לטייל שם ולבחור טרקים של ימים ספורים, אך יש לקחת בחשבון שאלו הם הרי ההימלאיה, כלומר הטיפוס הוא לא ממש קל?

לסיכום, נפאל היא מדינה שמאוד נוח לטייל בה, לא צריך לשבור את הראש כי כל מי שעוסק בתיירות, וזה אחוז גדול מהאוכלוסייה, מדבר אנגלית. מלבד זאת, בניגוד למקומות אחרים כמו הודו, יש שם חיי לילה ואוכל מערבי וממש תענוג להיות שם כי גם יש פיקוח בריאותי על המזון המוגש במסעדות. הטבע עוצר נשימה, רק יש לדאוג שבאים בעונה הנכונה, כלומר בעונות המעבר. אך לבסוף, זוהי אחת האופציות הטובות ביותר לטייל לתקופה של חודש בלי להיזרק על איזה חוף ואפילו אפשר לחזור הביתה עם עודף. תהנו.

הכותב הינו מנכ"ל חברת "דרך ארז - ייעוץ ומידע", העוסקת בהדרכות והרצאות גיאוגרפיות ותיירותיות לקהלים שונים.מצוות פורטל העיר באר שבע
www.beer7.biz