מהי מהות חיינו 

מהי מהות החיים של הגזע האנושי?

השאלה אולי נשמעת קצת מוזרה, אך הכל מוסבר פה על "למה בעצם אנחנו חיים? מה עומד מאחורי זה?"

לפני שאני אתחיל ברצוני לציין כי הנאמר כאן הוא על סמך ידע נצבר של שנים כתוצאה מעבודות מחקר ונסיון טיפולי בתחום. הנאמר פה לא קשור ואינו משתייך לשום זרם או דת בעולם אך זה קשור לכל בני האדם.

אלוהים ברא את האדם כדי שהאדם ימשיך לברוא את אלוהים.
ממה מורכב האדם? מנפש ומגוף פיסי.
ישנה נפש אחת שהתחלקה להרבה גורמים שלהן קוראים "נפשות אינדבידואליות". כל נפש אינדבידואלית חייה לנצח. בדיוק כמו אלוהים.

מי הוא אלוהים? גם אם אתה לא מאמין באלוהים, תסכים איתי שיש כח שבזכותו ובאמצעותו נברא העולם, כח שמניע את האויר שנכנס לריאותינו, כח שגורם לנו לעשות או לא לעשות דבר מה, כח שמפיח בנו רוח חיים. כח שגורם לדברים לקרות. מהו הכח הזה? יש לו שמות רבים: יקום, אנרגיית החיים, קוסמוס ועוד..
כל זה ואלוהים, הינו אחד.

מהי הנפש האינדבידואלית? ובכן במונחים מאוד מופשטים ניתן להסביר כך- ידוע שנפש היא בעצם אנרגיה. זו היא אנרגיה מיוחדת אשר נושאת עמה מידע לגבי החיים בכלל ולגביה בפרט.
מאיפה המחשבות באות? מי מזרים אותן לשכל שלנו? האמת היא שהמחשבות מגיעות אלינו מהנפש אל המוח לחלק המודע ומשם הן עוברות לתת מודע. המחשבות מגיעות אלינו מהנפש.

השאלה שבראש המאמר מתייחסת דווקא לחיים של הגזע האנושי, וזאת משום שאלוהים ברא הרבה עולמות. אחד מהם הוא העולם שלנו- העולם הפיסי. כדי שהוא יחווה את העולם הפיסי הוא ברא כלי שיתפעל את העולם הזה, והכלי הוא גוף האדם.
החלטתו של אלוהים הייתה שהנפש תחיה לנצח כמוהו בכדי שהוא יוכל לנצח להנות ממנה.
אבל זה יהיה אפשרי, על מנת שאלוהים ימשיך לחוות את העולם הנפלא הזה שברא, רק אם הנפש מדי פעם תתחדש ב"כלי" חדש. הסיבה לכך, שכל כלי נשחק עם הזמן ומתי שהוא נהרס.
זו היא התמונה הגדולה, זו היא המהות לכך שאנחנו קיימים. אנחנו ילדיו של אלוהים. אלוהים פה בשבילנו ואנחנו פה בשביל האלוהים.

אם נסתכל עכשיו בתמונה "הקטנה יותר", אז נראה שכל פעם כאשר הנפש מתגלגלת לגוף פיסי חדש, היא חושבת שאלה הם החיים היחידים שלה ולאחריהם בא המוות. זה באמת ככה. אבל זה ככה רק לגלגול הזה, בעצם המוות הוא של הגוף הפיסי בלבד.
הסיבה שאנחנו לא זוכרים את כל הגלגולים הקודמים שלנו (אלא אם כן, אנחנו רוצים להזכר אז ניתן לעשות זאת דרך התת מודע והעל מודע, אך מומלץ לעשות זאת אך ורק לצורך טיפולי) היא בכך שבכל גלגול קורים כל הזמן דברים לאדם, ובשביל "תקופת חיים" אחת, זה מספיק.
הסברתי כבר מדוע האדם אינו יכול לחיות לנצח באותו הגוף, אבל אין זה אומר שמהותו מתה. הרי נפשו ממשיכה לחיות ומתקדמת במסלול הגדול הלאה, עוברת לגוף חדש. בגוף החדש היא ממשיכה את מה שהחלה בגלגולים הקודמים ועושה גם דברים חדשים, כך הנפש מתפתחת וכך היא לומדת ונהית טובה יותר ונבונה יותר. אך כל זה בתמונה הגדולה יותר.
אם נחזור לתמונה הקטנה יותר, אז האדם בתקופת חייו הזו מתוכנת כך כדי שלא יזכור את חייו הקודמים והסיבה לכך היא גם בזה שאם יזכור זה יהיה כאילו הוא חי באותו הגוף אבל אין זה כך כי הוא כבר בגוף חדש, ואז הזיכרונות מהחיים הקודמים יפריעו לנפש ללמוד ולהתקדם הלאה במסלול שלה שהיא אמורה לעשות בתקופת החיים הנוכחית.
בנוסף לכך, ישנן נפשות ברמות התפתחות רוחנית שונות. לכן גם ישנם אנשים רוחניים וישנם אנשים שאינם מאמינים כלל בכל מה שנוגע לרוחניות. אולם, בסופו של דבר כל אדם מגיע לרגע שבו הוא נפתח לרוחניות, וזה קורה כשהנפש שלו מוכנה לכך.

לסיכום, ב"תמונה הגדולה יותר"- הגזע האנושי נוצר בכדי שאלוהים יוכל לחוות דרך בני האדם את העולם הפיסי שהוא ברא.
אך בתמונה הקטנה יותר- מה שנוגע בנו כרגע, זו המסקנה שכדי שהאדם יהיה שלם עליו לטפל תמיד ולדאוג תמיד לגופו הפיסי אך גם לנפשו. כי אלה הם שני חלקים שבאים בחבילה אחת, אלה הם שני דברים שלא יכולים להיות אחד בלי השני, כשיש אדם חי.


בברכת ואיחולי יום מקסים, מלא אור ואהבה.
אילנה.