"משהו חדש מתחיל"- דני רובס
למי שציפה לבשורה מרעננת מאלבומו החדש של דני רובס צפויה אכזבה מרה, מדובר בדיוק באותו שטאנץ שליווה את יצירתו של רובס מתחילת שנות השמונים-שירים רומנטיים עם חריזה קליטה וקול רגיש ורגשני כמיטב המסורת הרובסית. עם זאת, נדמה כי אף אחד לא ממש ציפה למשהו חדש שיתחיל בכל הנוגע לדיסק החדש.
מדובר בדיסק חיוור שלא מחמיא ליכולותיו הגבוהות של רובס כמבצע ומלחין.שיר הפתיחה שכתבה אילאיל תמיר יחד עם רובס הוא שיר חביב וקליט אבל נראה לי שהוא יישאר בקרוב השריד האחרון בתודעה הציבורית מאלבום זה.
רובס מנסה לגעת במה שמזכיר קצת רוק במספר שירים ואולי כדאי לציין במיוחד את "אדון טוקטלי" ,שיר שבו רובס נוגע בהוויה הפוליטית חברתית העכשווית- נגיעה שנמנע ממנה לאורך הקריירה שלו.
רובס גם מתייחס לקריירה הסבוכה שלו בשיר "כמה" בשורות כמו "בא לעיר מקלט הרחובות ריקים,אין שם אף אחד" ומספק מבט פנימי לרגעים לא קלים שעברו עליו. גם בשיר "לומד להפרד" רובס בודק ברגישות את הנושא שבאופן טבעי נמצא במרכז האלבום- צמיחה.
השיר "את תכשפי אותי" בולט בנוף המשמים של הבלדות באלבום הזה. מדובר בשיר מינימליסטי וענוג שילווה בני נוער נאהבים רבים בשנה הקרובה...אבל לסיכום, רובס לא מצליח,אפילו יחסית לאיכויות השאנסוניות המוכרות שלו, לרגש באמת ולהתפתח כיוצר- אם ארצה לשמוע את רובס במיטבו אחזור בדמיוני עשרים שנה לאחור כי הכי קרוב שהוא מגיע באלבום הזה- זה תמיד יותר מדי רחוק.
בשלש מלים: ממוחזר- למעריצים בלבד.
למי שציפה לבשורה מרעננת מאלבומו החדש של דני רובס צפויה אכזבה מרה, מדובר בדיוק באותו שטאנץ שליווה את יצירתו של רובס מתחילת שנות השמונים-שירים רומנטיים עם חריזה קליטה וקול רגיש ורגשני כמיטב המסורת הרובסית. עם זאת, נדמה כי אף אחד לא ממש ציפה למשהו חדש שיתחיל בכל הנוגע לדיסק החדש.
מדובר בדיסק חיוור שלא מחמיא ליכולותיו הגבוהות של רובס כמבצע ומלחין.שיר הפתיחה שכתבה אילאיל תמיר יחד עם רובס הוא שיר חביב וקליט אבל נראה לי שהוא יישאר בקרוב השריד האחרון בתודעה הציבורית מאלבום זה.
רובס מנסה לגעת במה שמזכיר קצת רוק במספר שירים ואולי כדאי לציין במיוחד את "אדון טוקטלי" ,שיר שבו רובס נוגע בהוויה הפוליטית חברתית העכשווית- נגיעה שנמנע ממנה לאורך הקריירה שלו.
רובס גם מתייחס לקריירה הסבוכה שלו בשיר "כמה" בשורות כמו "בא לעיר מקלט הרחובות ריקים,אין שם אף אחד" ומספק מבט פנימי לרגעים לא קלים שעברו עליו. גם בשיר "לומד להפרד" רובס בודק ברגישות את הנושא שבאופן טבעי נמצא במרכז האלבום- צמיחה.
השיר "את תכשפי אותי" בולט בנוף המשמים של הבלדות באלבום הזה. מדובר בשיר מינימליסטי וענוג שילווה בני נוער נאהבים רבים בשנה הקרובה...אבל לסיכום, רובס לא מצליח,אפילו יחסית לאיכויות השאנסוניות המוכרות שלו, לרגש באמת ולהתפתח כיוצר- אם ארצה לשמוע את רובס במיטבו אחזור בדמיוני עשרים שנה לאחור כי הכי קרוב שהוא מגיע באלבום הזה- זה תמיד יותר מדי רחוק.
בשלש מלים: ממוחזר- למעריצים בלבד.
מורה לאנגלית ולתאטרון בתיכון רכז פרוייקט האומנויות "חלון פתוח" ומבקר המוסיקה הישראלית של התכנית "בילוי היום" בגלי צה"ל.
