יצאנו בלילה
שבע בערב, 7 נשים ויאכטה אחת.
ערב כזה של סתיו- ים מסתורי.
רוח חמה של סוף הקיץ מנשבת לה ומשחקת עם הגלים.
הרבה כוכבים וקצת עננים. הדלקנו אורות ניווט ויצאנו לים. .
חושך לא ממש היה- קו החוף היה מואר מהבניינים, הארובות, המסעדות ומקומות הבילויים.
אורות הכניסה למרינה נבלעו באורות הכרך. היה קשה לזהות אותם.
התרחקנו מהחוף לתוך החושך והשקט.
חיפשנו כוכבים ומצאנו את העגלה הגדולה ואת כוכב הצפון.
התרכזנו באורות ניווט של היאכטות מסביב , מנסות להבין לאן כל אחת מהן מפליגה.
עוד אנשים כמונו שיצאו לים בלילה כזה של סתיו .
ירדנו לרוח גבית והקשבנו לרחש הגלים.
ואז רוני הקריאה שיר של דליה רביקוביץ
7 נשים, מתוכן כאלו שבאו לחוויה ראשונה של הפלגה
ורגעים קסומים.
אז למה אנחנו עושות את זה?
בדיוק בשביל הרגעים האלו שלא יישכחו לעולם.
מצרפת גם חומר על ההפלגה בבהאמס
נירית , מפליגה עם נשים בדרך הים.
slaneynirit@yahoo.com
נירית, הפלגות נשים slaneynirit@yahoo.com