לנצח את הבלוק החוסם של הפחד לעבר הצלחות 

המאמר הזה אינו מיועד לאנשים שהכול זורם בחייהם על מי מנוחות. שקמים בבוקר עם חיוך מפה לפה בכל יום, וחושבים רק חיובי.
הוא מיועד לאנשים שבכל פעם שהם באים לעשות משהו שהם רוצים, משתוקקים , כמהים, הם מרגישים בלוק חוסם בגופם - קיר שלא נותן להם לעבור . לאותם אלה, שבכל פעם שהם באים לבקש העלאה על משכורת עם הבוס , הם נמנעים מלעשות זאת מתוך הכרות כואבת עם התחושה הזאת שעוצרת מבעדם כמו קיר, כמו פקודה שלא מאפשרת להם להיכנס לחדר או להתחיל לדבר על מה שהם באמת התכוונו, למרות שהם יודעים שההעלאה הזאת מגיעה להם ותשנה את איכות חייהם. לאותם אלו, שבכל פעם שמישהי מוצאת חן בעיניהם, במקום להתעניין ולעניין הם נאלמים דום. לכל המוכשרים שהולכים לראיון עבודה ולא עוברים אותו , כי הם מתקשים לדבר בצורה חופשית ולהמליץ על כישוריהם.
לכל אלה , שזקוקים לעזרה ומתקשים לבקש אותה, גם כשהנטל והעול כבד מדי בחייהם.
לכל אלה שהתרגלו לבדידות כואבת , למרות שהם צמאים לחברה, ונשארים תקועים בבית.
לכל אלה שמתפשרים תחת לחצים של בעלי סמכות וכוח ומרגישים מעוכים, ומתקשים לשים גבולות או לסרב, מהפחד לאבד את מה שכבר השיגו.
לכל אלה , שנסיבות החיים לא ממש חייכו אליהם, והיו מעדיפים לגדול במקום תומך יותר, מסתובבים עם צלקות שלא מגלידות . זאת מציאות אמיתית של אנרגיה קפואה שמהווה מחסום, ומאחוריה בלוק רגשי. ככל שעוצמת הבעיה יותר כוללת, כך גובה המחסום גדל.
יתכן שאף אחד לא מכיר את כאבכם, או פחדכם, ויתכן שהוא גלוי לעין בצורת ביישנות, סגירות,חוסר תקשורת, או "הבחור הטוב מדי". אבל גם אם הוא מוסתר היטב , ורק אתם מכירים אותו , הוא אינו משרת אתכם, אלא מונע את התקדמותכם לאן שאתם באמת רוצים להיות. הייתם מעדיפים לחיות את החיים בלעדי התחושה הבולמת הזאת , נכון ?
כוחו של הרגל רע , הוא אדיר , אך ביחד עם העברת תחושה שהוא יותר חזק מכם, יש לו כוח הרס לא קטן. אבל זאת בדיוק כוחה של האשליה. שהיא נתפסת כאמיתית. הדרך להפוך להיות קורבן של נסיבות, אנשים, העבר, היא בדיוק זאת. התחושה שלעבר יש כוח שליטה שהוא גדול מהיכולת שלך לבחור ולפעול כגורם בחייך עכשיו . מה עושים עם כל מה שלא בדיוק עובד בחייך - עם הכאב, הפחד, הדאגה, האכזבות, והמחשבות השליליות ?
כמה פעמים שמעתם את העצה, תחשב חיובי, תאמין בעצמך , העז ,תשנה את האמונות שלך והמציאות שלך תשתנה, תמגנט אליך שפע, והשפע יגיע, תלמיד את "הסוד", ותיישם אותו והקסם יופיע גם בחייך.
וגם שמעת הסברים מלומדים על פחדים שמסווגים כאשליות וכד', לעומת פחדים הישרדותיים, איך כולם מסביבך כאילו נמצאים באיזה עידן חדש מתקתק, מוכנים בכל רגע לייעץ באיזה עצה אופטימית שנשמעת כמו סיסמא שחוקה, כשאתה מדבר על כאב או אכזבה , או ייאוש ,ממהרים להכחיש ולבטל לך את זה , במין אמירות של "עזב, תעבר הלאה,תחשוב חיובי, תהיה קליל !" קל להגיד קשה לבצע, אם אתה לא באמת שם. הכול מאד נכון, זה כמו לומר תמלא רק 6 בלוטו ותזכה, רק שלאף אחד אין שיטה איך עושים זאת, למרות כל היומרות והתוכנות הסטטיסטיות . הכול נכון , רק שהחיים שלך לא השתנו במיל. כן ,גם אתה יודע שחשיבה שלילית לא בדיוק עוזרת לך,שביטחון עצמי נמוך ודימוי עצמי נמוך לא יתרמו להצלחות שלך ,שהפחדים שלך מקרקעים אותך, ושהאובר בבנק לא נותן לך מרחב גדול ללקיחת סיכונים . ואתה מוצף בגירויים של שיטה כזאת או אחרת.

ניסית כבר דמיון מודרך, שיננת אמונות חדשות, אבל מתחת לשטח הכול מבעבע, אם רק תגרד קצת מתחת לפני השטח ,יעלו כל תסריטי החיים הכואבים של הפחדים שמשתקים אותך.
הפחד שלך משתק אותך בכל פעם שאתה מנסה לעבור דרכו, עם הזמן אתה לומד להשלים עם קיומו. ומפסיק להעז כי זה יותר מדי כואב ומפחיד, והתחושות שלך אמיתיות יותר, מכל עצת מלומדים ,כל הדברים החיובים והשחוקים שנשמעים כמו קיומם של חייזרים בעולמנו.
האם לא נמאס לך ללכת לעוד קורס ,לעוד סדנא, לעוד טיפול, ואחרי התקוות, וההשקעה הכספית, ההבטחות מתמוססות בקול ענות חלושה ונשאר איזה זיכרון של חוויה, אבל לא השינוי המובטח. והרי יצאת מהקורס בהרגשת משוחררות, כייף, עם תפיסה שהעולם נראה אחרת , שמי שלא חווה את הקורס הזה לא יודע על מה אתה מדבר, עברו חודש , חודשיים, והופ חזרת לעצמך... והרי תרגלת, התנסית , ראית שזה עובד, אתה שואל את עצמך מה קורה, בטח, אתה לא מיישם, לא מתרגל, לא משתמש....ואז אתה חוטף רגשות אשמה, הנה העצלן שבי, הנה המפסידן שבי, הנה הלוזר שבתוכי מרים את ראשו... ועוד כינוי גנאי בסגנון.
החיים שלך מדשדשים פחות או יותר באותה רמה , בין אם זה מצבך הכלכלי או הזוגי או הנפשי, או התעסוקתי, או החברתי...אחרי כל תקיעת השופרות , בכל חוצות , נשארת עם הפחדים, הקשיים , הכשלים . כן אולי אתה יודע לנתח אותם יותר טוב, יש לך תחכום יותר גדול, אבל האם באמת משהו השתנה לעומק - והאם יש לזה ביטוי במציאות, תשאל את השאלה בינך לבינך . האם כל המבטיחים הם שרלטנים, רמאים - למה זה לא ממש עובד ?בכל פעם מתחיל גל חדש , שכולם פשוט הולכים אליו, חייבים להתנסות , שומעים מחברים ורצים להירשם... הנה תרופת הפלא, הפעם זה יעשה לך את זה...אתה שומע על הרציונאל של התוכנית, על השינויים הנפלאים שקרו לאנשים.....אבל מה רק אתה לא משתנה - רק לך זה לא באמת קורה - זהו שלא ! זה קורה לכולם ! אנשים לומדים דברים חדשים ביחס לעצמם, חלקם ישימים חלקם פחות, אבל לא מגיעים לשורש.
אבל איך אתה באמת משנה את החיים שלך,איך אתה מצליח לממש את החלומות שלך, גם אם לא את כולם, אבל לפחות את המרכזיים והחשובים שבהם - איך הרצונות שלך יהפכו למציאות ?אתה יודעת בפנים שאתה לא פחות מוכשרת מאחרים, לא פחות חכמה מאחרים , ובכל זאת אחרים מצליחים, ואתה לא. האם זה מזל, גורל , או שנולדת כזה - זהו שלמרות האמונה החזקה שלך

אם רק היה לך את האומץ של זאת שאת מכירה ,להגיד את מה שהיא אומרת לבוס שלה,לבעל שלה,לילדים שלה, אם רק לא היו לך בעיות פרנסה, אם לא היה לך העול הזה, והמחויבות שיש לך בחיים,אם רק לך היו ניתנות ההזדמנויות....אם רק היית יודעת שאת לא שמה את כספך על קרן הצבי, על עוד תקווה שמתנפצת. ועל הבטחות קצרות טווח ....
אם רק...היא שאלה כוזבת, שלא מובילה לשום פתרון, ששמה תנאי בלתי פתיר לכאורה , השאלה צריכה להיות אחרת.....

שאלת המיליון דולר , איך - איך אתה מפסיק להחמיץ את החיים,
איך אתה מעביר את עצמך להילוך משמעותי ,
איך מהמקום שלך,שהיה שם וליווה אותך בכל חייך, את יכולה לעשות משהו אחר,
לפרוץ , בלי הרבה רעש , אבל עם הרבה סיפוק,
איך הכאב הזה שלך הופך למנוף לעשייה עם תוצאות אחרות - איך?
מה עושים עם זיכרונות כואבים ?
מה עושים עם כעס -
מה עושים עם אכזבות, ומקרי חוסר אמון מצטבר ?
מה עושים עם פחדים ודאגות ?
מה עושים עם עבר שלא מרפה - ומעצב שוב ושוב את ההווה והעתיד שלך באותה תבנית ?
מה עושים עם חוסר יכולת לקחת סיכונים כי את כבר על הקצה?
מדחיקים - מכחישים - מתעלמים - אז הבלגאן צץ ובגדול במקום אחר ,
מבטאים - זה יוצר בלגאן בסביבה, וזה מוסיף לתחושות המועקה,ולהגברת העוצמה .
מגנים - הגינוי רק יוצר דחף עוד יותר גדול לתחושות השליליות להרים את ראשן,
מסיחים את הדעת - זה ממשיך להציק,ברקע, בשינה ,בחלומות ....
מדמיינים תחליף טוב יותר? כשהדמיון פג,נשארת אמת כואבת...
לומדים להתנהג אחרת? התנהגות רגשית חזקה יותר מכל הגיון...
מנתחים? השכל לא עוזר לפתור בעיות שנוצרו ברגש, הוא ק מסביר אותן,ועם הסברים הדברים לא באמת משתנים.
אף אחד מאלה אינו הפתרון! אך האם יש פתרון מחלץ?
אף אחד מאלה אינו פתרון מסיבה פשוטה, החוויות השליליות האלה שהן מנת חלקך,
נחוו, נרשמו במקומות שסמויים מעינייך ,כמו הגוף שלך,ונחרתו בתת המודע שלך, ולכן ,למודע אין אף נגיעה בו.
עם כל הרצון הטוב.שינוי אמונות,יכול להתחולל רק ברמת הגוף והתת- מודע, לא באמצעות שינון משפטים מודעים !
הגוף הוא הראשון לחוות, כאב, סבל ומה שזה לא יהיה , ולגוף חכמה משלו, להזהיר אותך כדי שתשרדי בפעם הבאה, ולכן הוא הופך את הפחד לאינסטינקט ,כמעט. הגוף בא להגן עלייך.
מחוץ לראות עינך, מתרחשת התגובה האוטומטית. לכן כל רצון לשנות ,הוא כמו להכריז מוות , לגוף יש דחף בסיסי לשרוד. ולכן לפני שהבנת למה את מגיבה כמו שאת מגיבה,התגובה כבר הופיעה !
רוצה לדעת איך המנגנון עובד ?
תתייחסי לדוגמא הבאה:- ילד ננשך ע"י כלב, הנשיכה הייתה חלשה,הילד מתחיל להיזהר מכלבים, בפעם הבאה הוא ננשך בצורה קשה,ומובהל לבית חולים. עכשיו כל כלב הוא מקור לפחד. גם דימוי של כלב,כלב מצויר, סיפור על כלב, כלב בסרט. המושג כלב עבר הכללה.המנגנון האוטומטי נכנס לפעולה. והפרשנות שנחקקה היא : כלב = סכנת חיים. תנסי לומר לילד, אל תפחד, זה כלב חמוד. הילד בשלו. תקני לילד כלב צעצוע מפרווה בצבע ורוד, כדי שישנה את התייחסותו , ויבחין שכלב הוא ידידותי להפליא ,והילד בשלו.
הילד גדל, דברי איתו על זה שיש לו אמונה שהיא לא נכונה כלפי כל הכלבים. הוא יודע את זה ,אך לא מסוגל להתקרב לכלבים. תני לו לשנן משפטים. כלב הוא ידידו הטוב של האדם וכד'. תלמדי אותו להתייחס לחיובי שבכלב,לזה שכלב הוא שומר,והוא נאמן לבעליו ,והוא מסוגל להגן ולקפח את חיו עבור בעליו.
תחשפי אותו לסרטים חיובים. שכלית , הוא יגיד לך שהוא מבין,שאכן יש כלבים שהם ידידותיים.אבל בכל פעם שהוא רואה כלב הוא קודם כל נרתע.הוא גם לא ממש אוהב כלבים, ומשתדל שלא יהיו בסביבתו. כלומר שינוי הדעה לגבי כלבים ,לא שינה את הזיכרון הכאוב שמפעיל אותו.
תאמר לי , עזוב את הפחד הזה, זה רק פודל קטן וחמוד, אתה לא רואה ?"
זאת בדיוק הבעיה, אתם לא רואים את אותו הכלב. הוא רואה דרך המסננים שלו דרך התחושות שלו , את הכלב ההוא שנשך וקרע את בשרו, את הפציעות החמורות, הכאבים והפחדים שהוא עבר כשהוא ניסה להחלים, את רואה את הפודל החמוד. הוא לא יוכל לנמק מה לא בסדר בפודל הזה הוא רק ירגיש פחד חזק מספיק כדי לא להתקרב , לא רק לכלב אמיתי אלא לכל דימוי של כלב.
החיים מזמנים לנו מיליוני חוויות,חלקן טובות חלקן קשות.הקשות , נחקקות בנו כמו אפיק של נחל.ולשם מנותבים תשומת הלב שלנו, במטרה לעקוף ולא להיכנס למקומות הכואבים שוב. האם יש צורך להרוס את האפיק? או במילים אחרות מה עושים עם כל המחסנים של הזיכרונות הכואבים המנהלים את חיינו מתחת לפני השטח?
רק כשהזיכרון הופך לניטראלי, זיכרון פשוט ולא טעון רגשית, אפשר לעבור שלב, של להתנהג לא מתוך כאב, פחד, ולהתנהג מתוך חופש בחירה אמיתי.
לא, אין צורך להתחיל לחטט בעבר, לעבור שוב ושוב את החוויות המכאיבות .
אבל כדי לשנות באמת ,מהבסיס ,יש צורך "לראות", להתבונן, לקבל ולהכיל את כל התחושות . זה לא נעשה בשכל, זה נעשה עם מודעות !
זה לא טיפול,זה לא יעוץ ,זה אימון, כשאת מתרגלת שוב ושוב , את מתאמנת ,וזה אימון מאד מיוחד שפיתחתי ,אחרי שנים של אי ויתור לאמת, אימון להתבוננות ללא שיפוט, ללא ערכיות
אימון תהליך, שבו לא צריך לסלק את החושך מהחדר, אלא רק להדליק אור, והחושך נעלם.
כשתלמדי גם את לעשות את זה ,תהיי חופשייה מכל המשאות הקודמים של חייך , ואז יגיע גם השינוי המיוחל !!! אז תוכלי להתמקד בחיובי, ולמשוך אותו לחייך. ללא מאמץ, לא תביני איך זה חמק מימך כל החיים.
הטכניקה הזאת ,ניתנת ללמידה , ואז יש לך כלי לטפל בעצמך, במה שמפריע לך.ולנהל את חייך בהצלחה.
כשעובדים נכון עם חוקי החיים, אין לזה ברירה אלא לעבוד, גם בשבילך. משהו אחר מנהל אותך.