בשטח הרפואה הפסיכיאטרית, כמו בכל תחומי הרפואה, מחויב הרופא המטפל למתן טיפול בסטנדרט רפואי סביר וטוב. סטייה מסטנדרט רפואי סביר עלולה לחשוף את המוסד הרפואי והרופא המטפל לתביעות בגין רשלנות רפואית.
חלק לא מבוטל מן התביעות בעניין בריאות הנפש מתייחסות למקרים מצערים של התאבדות של מטופלים בעת אשפוז. הטענה אשר עלתה בעבר במספר מקרים הייתה כי בית החולים לא התייחס בצורה רצינית לסימנים מקדימים אשר היוו אורות אזהרה באשר לנטיות האובדניות של המטופל.
בחלק מן המקרים הוגשו תביעות גם כנגד בתי חולים כללים אשר בהם אושפזו חולים שסבלו מבעיות נפשיות והתאבדו בעת האשפוז.
כך, למשל, בפסק הדין אשר עסק במקרה הטראגי של גלעד נ הדסה - בפרשה זו המנוח ביצע ניסיון אובדני בביתו על רקע משבר בעבודתו. המנוח אושפז בבית החולים הדסה להחלמה לאחר הניסיון האובדני ושם גם טופל בטיפול נפשי.
הפסיכיאטר אשר טיפל במנוח בבית החולים הדסה העריך כי אין מסוכנות מצד המנוח לעצמו ואולם המנוח ביצע תוך כדי אשפוז ניסיון אובדני נוסף שהצליח.
בית המשפט חייב את הנתבעת, בית החולים הדסה, בפיצויים למשפחת המנוח בשל רשלנות רפואית.
בפסק דינו קבע בית המשפט כי מדובר בטיפול רפואי רשלני שכן הטעות בהערכת הפסיכיאטר בעניין מצבו של המנוח בעת האשפוז עולה כדי טיפול רפואי בלתי סביר.
בפסקי דין אחרים חייב בית המשפט בתי חולים בפיצוי בשל רשלנות רפואית במקרים של התאבדות בעת אשפוז כאשר התברר שהיו סימנים של אפשרות אובדנית אולם המטופל המנוח אושפז בתנאים פיזיים אשר לא מנעו את המעשה האובדני - חלון לא מסורג או לא נעול, שמירה וכו'.
על מנת להוכיח כי בית החולים העניק טיפול רפואי רשלני ובלתי סביר יש צורך בחוות דעת רפואית של מומחה בשטח הפסיכיאטריה אשר יבדוק את המסמכים ויעריך כי אכן הטיפול הרפואי לא היה נכון וטוב וכי בשל כך נגרם הנזק נשוא התביעה.
יש להדגיש כי בפסק הדין בעניין גלעד כמו גם בפסקי דין אחרים אשר עסקו בהתאבדות בבית חולים או במקרים של התאבדות במעצר והתאבדות בבית סוהר דחה בית המשפט את טענות הנתבעים כי אשם תורם של המנוח בביצוע ההתאבדות מסיר מעליהם את האחריות לפיצוי.
בית המשפט חוזר על ההלכה כי מצב נפשי לא תקין אשר פוגע בתוכן הרצון משפיע על ההערכה המוסרית של המעשה ואינו מאפשר ייחוס של אשם תורם למתאבד.
במקרה של חשד להזנחה רפואית או רשלנות רפואית בטיפול בחולה פסיכיאטרי אשר גרמה לנזק מומלץ לפנות בשלב ראשון אל עורך דין הבקי בדיני הנזיקין.
עורך הדין יאסוף את התיעוד הרפואי ויפנה אל מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטרי לייעוץ ראשוני והערכה האם ניתן להגיש תביעה בעילה של רשלנות רפואית.
חלק לא מבוטל מן התביעות בעניין בריאות הנפש מתייחסות למקרים מצערים של התאבדות של מטופלים בעת אשפוז. הטענה אשר עלתה בעבר במספר מקרים הייתה כי בית החולים לא התייחס בצורה רצינית לסימנים מקדימים אשר היוו אורות אזהרה באשר לנטיות האובדניות של המטופל.
בחלק מן המקרים הוגשו תביעות גם כנגד בתי חולים כללים אשר בהם אושפזו חולים שסבלו מבעיות נפשיות והתאבדו בעת האשפוז.
כך, למשל, בפסק הדין אשר עסק במקרה הטראגי של גלעד נ הדסה - בפרשה זו המנוח ביצע ניסיון אובדני בביתו על רקע משבר בעבודתו. המנוח אושפז בבית החולים הדסה להחלמה לאחר הניסיון האובדני ושם גם טופל בטיפול נפשי.
הפסיכיאטר אשר טיפל במנוח בבית החולים הדסה העריך כי אין מסוכנות מצד המנוח לעצמו ואולם המנוח ביצע תוך כדי אשפוז ניסיון אובדני נוסף שהצליח.
בית המשפט חייב את הנתבעת, בית החולים הדסה, בפיצויים למשפחת המנוח בשל רשלנות רפואית.
בפסק דינו קבע בית המשפט כי מדובר בטיפול רפואי רשלני שכן הטעות בהערכת הפסיכיאטר בעניין מצבו של המנוח בעת האשפוז עולה כדי טיפול רפואי בלתי סביר.
בפסקי דין אחרים חייב בית המשפט בתי חולים בפיצוי בשל רשלנות רפואית במקרים של התאבדות בעת אשפוז כאשר התברר שהיו סימנים של אפשרות אובדנית אולם המטופל המנוח אושפז בתנאים פיזיים אשר לא מנעו את המעשה האובדני - חלון לא מסורג או לא נעול, שמירה וכו'.
על מנת להוכיח כי בית החולים העניק טיפול רפואי רשלני ובלתי סביר יש צורך בחוות דעת רפואית של מומחה בשטח הפסיכיאטריה אשר יבדוק את המסמכים ויעריך כי אכן הטיפול הרפואי לא היה נכון וטוב וכי בשל כך נגרם הנזק נשוא התביעה.
יש להדגיש כי בפסק הדין בעניין גלעד כמו גם בפסקי דין אחרים אשר עסקו בהתאבדות בבית חולים או במקרים של התאבדות במעצר והתאבדות בבית סוהר דחה בית המשפט את טענות הנתבעים כי אשם תורם של המנוח בביצוע ההתאבדות מסיר מעליהם את האחריות לפיצוי.
בית המשפט חוזר על ההלכה כי מצב נפשי לא תקין אשר פוגע בתוכן הרצון משפיע על ההערכה המוסרית של המעשה ואינו מאפשר ייחוס של אשם תורם למתאבד.
במקרה של חשד להזנחה רפואית או רשלנות רפואית בטיפול בחולה פסיכיאטרי אשר גרמה לנזק מומלץ לפנות בשלב ראשון אל עורך דין הבקי בדיני הנזיקין.
עורך הדין יאסוף את התיעוד הרפואי ויפנה אל מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטרי לייעוץ ראשוני והערכה האם ניתן להגיש תביעה בעילה של רשלנות רפואית.
הכותב הינו עו"ד העוסק בדיני נזיקין, רשלנות רפואית, תאונות דרכים ותאונות שונות. חבר בועדת רפואה ומשפט של לשכת עורכי הדין, חבר באגודה לרפואה ולמשפט בישראל, בעל השכלה רפואית.
תאונות עבודה
תאונות דרכים
רשלנות רפואית
תאונות עבודה
תאונות דרכים
רשלנות רפואית