אדם מטופל על ידי רופא והרופא מפנה אותו לבדיקה אשר הינה חיונית לצורך אבחנה וטיפול. במידה והמטופל לא יבצע את הבדיקה יתכן ותוטל על הרופא אחריות בגין רשלנות רפואית בטיפול, זאת אם יוכח כי הרופא לא הסביר למטופל את חשיבות הבדיקה ולא ביצע מעקב נדרש.
לסוגיה זו נדרש לאחרונה כבוד השופט נעם סולברג מבית המשפט המחוזי בחיפה בעניין ת.א 7250/05 שרה ריינריץ נ' מכבי שירותי בריאות.
התובעת, אישה חרדית, הייתה במעקב הריון במסגרת הנתבעת, קופת חולים מכבי. התובעת אשר סוג דמה שונה מזה של בעלה נדרשה לקבל חיסון אנטי D במהלך הריונה הראשון וזאת על מנת למנוע נזק וסיבוכים בהריון הנוכחי הראשון ובהריונות הבאים.
החיסון ניתן במקרים שלאישה ההרה דם מסוג RH שלילי וזאת על מנת למנוע מצב של פיתוח נוגדנים כנגד גורם RH חיובי בדמו של התינוק ובדמם של עוברים בהריונות הבאים.
במקרה שבו לא ניתן החיסון במועד בהריון הראשון לאחר מדידת רמת הנוגדנים בדם האם עלולה כאמור להתפתח בהריונות מחלה המוליטית אצל העובר.
התובעת במקרה הנדון הייתה בעלת סוג דם RH שלילי והופנתה על ידי הרופא המטפלת שלה בקופת החולים בתחילת הריונה לבדיקת רמת נוגדנים אולם בהמשך ההיריון לטענת התובעת לא הופנתה בשנית לבדיקת רמת נוגדנים COOMBS כנדרש ואף לא ניתן לה חיסון אנטי D. בכך טענה התובעת כי יגרם לה נזק בהריונות הבאים בשל רשלנות רפואית במעקב ובטיפול של הנתבעת.
הנתבעת טענה כי במקרה זה כלל לא הוכחה רשלנות רפואית וזאת, לטענתה, משום שהתובעת דווקא כן הופנתה לבדיקת רמת נוגדנים נוספת במהלך הריונה אולם עדות להפניה זו לא מצויה בתיק כלל.
בית המשפט לא קיבל את הסבריה של הנתבעת כי זה לא היה נוהג לתעד בתיק באותה עת (2001) את ההפניות בתיק וכי לעיתים ניתנו הפניות ידניות ללא שמירת העתק בתיק המטופלת.
בית המשפט קובע כי על פי חוק זכויות החולה וכן על פי הפסיקה המוכרת עוד מלפני חוק זה חלה חובה על הרופא לתעד את מלוא הטיפול הרפואי ברשומה הרפואית ובכלל זה הפניות לבדיקות ולפיכך טענתה של הנתבעת בדבר הפניה לבדיקה ללא תיעוד נדחתה.
בית המשפט קבע אם כך כי התובעת אכן לא הופנתה לבדיקת רמת נוגדנים בהמשך הריונה ואף קיבל את טענת התובעת כי לא הוסברה לה כלל המשמעות שלבדיקה זו ושל חשיבות מתן החיסון אנטי D.
בפסק דינו קובע בית המשפט כי מדובר בטיפול רפואי רשלני מצד הרופאה המטפלת של קופת חולים מכבי בכך שלא הפנתה את התובעת לבדיקת רמת נוגדנים ובפרט בכך שלא הסבירה לתובעת את חשיבות ביצוע הבדיקה ומתן החיסון.
נוכח הסיכון הרב והמשמעויות הרבות של אי ביצוע הבדיקות ואי מתן החיסון הייתה מוטלת על הרופאה מטעם הנתבעת החובה להזהיר את התובעת במילים ברורות כי עליה להקפיד על ביצוע הבדיקות במועד ומשלא עשתה כן מדובר במקרה של רשלנות רפואית לכל דבר ועניין.
בית המשפט קבע בפסק דינו עם זאת כי אף על התובעת מוטל אשם תורם מסוים בשיעור של 30% משאיחרה איחור ניכר בהגעה לבדיקות המעקב בניגוד להנחיות רופאת הנתבעת.
על אף שהתובעת ילדה שלושה ילדים בריאים ובית המשפט פסק לה פיצוי בסך של 120,000 ש"ח בגין כאב וסבל נוכח החרדות אשר לוו הריונות אלו בשל רשלנות הנתבעת. בית המשפט אף פסק לתובעת פיצוי בסך של 30,000 ש"ח בגין הוצאות רפואיות.
בפסק דינו קבע בית המשפט, בצעד חריג, סעד הצהרתי כי הנתבעת אחראית על נזקים עתידים של התובעת ושל ילדיה בהריונות עתידים בשל אי מתן חיסון האנטי D.
הכותב הינו עו"ד העוסק בדיני נזיקין, רשלנות רפואית, תאונות דרכים ותאונות שונות. חבר בועדת רפואה ומשפט של לשכת עורכי הדין, חבר באגודה לרפואה ולמשפט בישראל, בעל השכלה רפואית.
תאונות עבודה
תאונות דרכים
רשלנות רפואית
תאונות עבודה
תאונות דרכים
רשלנות רפואית
