בשולי החברה - זנות ונרקומנים - לא לשפוט 

רבים מאיתנו מתייחסים בבוז ובשאט נפש לאותם אנשים החיים בשולי החברה, בעולם כה רחוק מהעולם שרובנו חיים בו, והם הזונות והנרקומנים. נבחן ראשית את תופעת הזנות.

הזנות היא תופעה חברתית. היא לא בהכרח תופעת טבע הכרחית, אך היא קיימת עוד מתקופת התנ"ך ואני מניחה שהיא הייתה קיימת עוד קודם. כשאנחנו באים לבחון את התופעה יש להפריד בין אלה שבוחרות להן במודע את הזנות כמקצוע, על מנת להרוויח הרבה כסף ומהר, לבין אלה שאפשר לומר שנסיבות חיים אומללות הביאו אותן למקצוע זה. הראשונות אשר כאמור בוחרות במקצוע זה, עושות זאת מבחירה חופשית, כאשר עומדות בפניהן גם ברירות אחרות, ויתכן שברקע יש גם את הרצון לשליטה במין הגברי ובדרך כלל מדובר בזנות שנעשית במסגרת עצמאית ובתנאי מקום והגינה גבוהים. אני מניחה שאם בחברה שלנו היו תנאי שכר הוגנים וסבירים רוב הבנות האלה לא היו בוחרות במקצוע זה. אבל ברצוני להתמקד דווקא באלו שהגיעו למקצוע זה כתוצאה מתנאי חיים קשים ביותר. נשים אלו חוו ברובן בילדותן התעללות נפשית, גופנית, רגשית או מינית, והן הידרדרו לרחוב האכזר עוד בהיותן נערות צעירות, כאשר נפשן מצולקת ופגועה והולכת ומדרדרת כתוצאה מסמים, אלימות, השפלות וכדומה. נשים אלו לא בוחרות במודע את גורלן, הוא כמעט בלתי נמנע.

לפני שנשפוט אותן לחומרה נבחן את עצמנו ללא מסיכות וללא צדקנות. ננסה לתאר לעצמנו מצב דמיוני קיצוני בו אנו אישה לבד עם שלושה ארבעה ילדים קטנים אשר גוועים מול עינינו ברעב. יש לנו אפשרות להציל את חייהם אם נתמסר למספר גברים תמורת כסף. מה היינו עושים? כששאלתי את עצמי את השאלה הקשה הזאת התלבטתי בהתחלה, לא שללתי את זה מידית, ואם רובנו נהיה כנים באמת, רובנו נתלבט ברגע הראשון. כלומר, יש מצבים שבהם אנחנו מסוגלים לחשוב, גם אם זה לרגע, שיכולנו לנהוג כך. אז נכון, לא כולן עושות את זה ממצבי מצוקה כמו שתיארנו, אך מי אנו שנשפוט מהו מצב של מצוקה. מי אנחנו שנשפוט אישה שעברה התעללות רגשית ונוצלה מינית על ידי אביה ודודה וכו' בהיותה ילדה. כולנו יכולנו להיות תיאורטית במקומה וכולנו יכולנו להגיע תיאורטית למצב הזה. זה ששפר גורלנו ונולדנו למשפחה אחרת וגדלנו בתנאי חיים אחרים ויש לנו אופי לוחמני, לא אומר שאנחנו יכולים לבוא ולשפוט מישהו אחר. אז נכון שלא כל ילדה מבית הרוס הופכת להיות זונה, ויש פה גם עניין של אישיות ואופי, אך בתנאי חיים קשים כמו שתיארנו, להיות אחרת זה היוצא מן הכלל.

היות ובעולם שאנו חיים בו עדיין יש אלימות וסבל רב, ויש רבים שחווים בדידות ומצוקה זוגית, הזנות היא כמעט בלתי נמנעת, ולכן יש להגן על בנות אלה ולהפוך אותה לממוסדת. על מנת למנוע סבל רב יותר, עליבות, סמים, ניצול והשפלה, יש להקים בתי בושת מסודרים, עם פיקוח והיגיינה ותמיכה נפשית. הדבר לא יביא להגדלת הזנות. להיפך, הדבר יכול להביא חלק מהבנות לצאת עם הזמן ממעגל הזנות. לא לעשות את זה, זה לטמון את הראש בחול, להתעלם מהמציאות ולהפקיר בנות ונשים אלו לגורל אכזר וסוף מר.

מה שברור הוא שאל לנו להתייחס לבנות אלה כאל חלאת המין האנושי. הן בני אדם בדיוק כמונו, בני אדם שפעם היו להם חלומות ותקוות כמו לכל אחד מאיתנו, אבל תנאי החיים הביאו אותם למצב בו כל מה שהם יכולים לעשות הוא לשרוד ממנה של סמים אחת למנה הבאה, על מנת לטשטש ולו במעט את הכאב הנורא, את הסבל הנורא שהן מצויות בו.

כמו הזונות, גם מרבית הנרקומנים מגיעים למצבם בשל כאב פנימי בלתי נסבל ואסור לנו לשפוט נשמה מיוסרת. יחד עם זאת היות שסמים הם הרסניים ביותר, וגורמים לאותם נרקומנים לפגוע בחברה, אם ע"י מעשי שוד, גניבה או אפילו רצח, אסור לנו להשלים עם התופעה הזאת, ויש לפעול בתקיפות כנגד תופעות אלו בעיקר כנגד אלה שמספקים להם את הסמים. הסמים הם רעה חולה ויש לנהוג כנגד סוחרי הסמים כבכאלה שפועלם הוא רצח. תופעה זו של שימוש בסמים כה מושרשת בחברה כיום לצערי, שיש להפנות את המאמצים בחינוך למניעה על מנת לבלום את התופעה, יותר מאשר להשקיע את המאמצים בלעצור נרקומן זה או אחר עם מנת סם לשימוש עצמי, כשרבים מהם כבר במצב של אל חזור. יש לפעול בבתי ספר תיכוניים במערכים פסיכולוגיים רחבים על מנת לאתר את אותן מצוקות אשר יכולות לדחוף נערים ונערות לידי הסמים וליידע את הנוער ולטפל בהם בתרופות פסיכיאטריות שקיימות היום, שיכולות להקל על תסמינים של כאב וסבל נפשי.

יחד עם זאת, וגם אם אנו מצווים שלא לקבל את התופעה וודאי שלא להשלים עמה, יש להתייחס גם לנרקומנים כאל בני אדם. אל לנו לשפוט מצוקות של אנשים, בפרט שרובנו לא יכולים לתאר לעצמם את עוצמות הסבל והכאב של נשמה שסובלת.