ילדים להורים דואגים 

אנו נוטים לחשוב, כי רק ילדים החווים בילדותם מוות, התעללות, ועוד טראומות גלויות, הופכים בבגרותם לאנשים לא מאושרים.

אולם, אומרת הפסיכולוגית השוויצרית אליס מילר, לעיתים קרובות, האומללות נובעת דווקא מסבל דומם, המתפתח אצל ילדים מוכשרים, שגדלו אצל הורים דואגים.

כיצד הדבר אפשרי?

הילד המוכשר, מסבירה מילר, קשוב לצרכיהם הרגשיים של הוריו ומקדים מאוד לקלוט את ציפיותיהם. במקום שההורים יתאימו את עצמם אליו, הוא, הילד, מתאים את עצמו להוריו. הילד מוותר על צרכיו שלו, ביטחונו העצמי מתערער והוא מאבד את עצמו ואת הדרכים למציאת עצמו.

אבל בכך לא די וזה העיקר: התחושה שהוריו אוהבים אותו, לא בזכות עצמו, אלא כמי שממלא אחר משאלותיהם, מייצרת אצל הילד באופן תת הכרתי, רגשות תסכול, זעם וכעס.

אלא שאת הזעם והכעס אין הילד מעיז להפנות כלפי ההורים. שהרי הוא חרד לאבד את אהבתם. הוא בונה לעצמו דמות אידיאלית של ההורים ומשקיע אנרגיות עצומות במלחמות אין קץ נגד עצמו וסביבתו, כדי שחלילה לא הוא ולא איש מסביבו ינפץ את דמותם האידיאלית.

העדר היכולת לבטא את הכעס שהצטבר כלפי ההורים המושלמים, קובעת מילר, הופך להיות מקור להרס האישיות ולסבל הדומם הטבוע בילדים מוכשרים אלה מילדותם.

כיצד מביאים מרפא לסבל דומם זה?

לדעת מילר צריך לנתץ מספר מיתוסים, אשר גם החברה מקדשת אותם מימים ימימה:

לא הילד הוא זה שצריך להתאים את עצמו להוריו, אלא להיפך: ההורים הם אלה שצריכים להתאים את עצמם אל ילדיהם.

ההורים חייבים להפסיק להעריץ את הילד הממלא אחר משאלותיהם. דווקא ילד המגלה רצונות משלו, המנוגדים לרצונות ההורים, צריך למלא אותם שמחה.

ולבסוף וזה החשוב: על ההורים לעודד את הילד לכעוס עליהם ולנטוע בו את הביטחון שגם אם יכעס עליהם, הם, הוריו, יאהבו אותו ולא יקרסו.

נשאלת השאלה מדוע החברה מעודדת מיתוסים אלה?

לדעת מילר, משום שניפוצם יעשיר את ילדינו, אזרחי המחר באוטונומיה וחוסן רגשיים, דבר שאינו עולה בקנה אחד עם האינטרסים של בעלי השררה. אלה מעוניינים שנטפח ילדים אשר יקדשו את מוסדות השלטון, הצבא, בתי המשפט וכיוצא באלה ויתאימו את עצמם לצרכי החברה ובעצם לצורכיהם של בעלי השררה. הם גם מעוניינים לחסל כל זעם וכעס מוצדקים על חוסר צדק ועוול שנוהגים בנו הרשויות ותאגידי הענק שאליהם הופרטו משאבי החברה.

ואנו, לקראת השנה החדשה, מאחלים לכם הצלחה במאבק על אושרם של ילדכם.

ושרק אהבה תקיף אתכם.

מחיים קליר וצוות המשרד