יום אחד, בעודי נוהגת במכוניתי, מהרהרת בקורס ההורות שלי ובשם שמתאים לו קיבלתי את התקשור הבא (מזל שהיה רמזור אדום):
החיים הם מארג של קשרים בתוך קשרים. אנרגיות, מחשבות ומעשים נקשרים האחד בתוך השני, מתפתלים ויוצרים מערכות יחסים.
המשפחה היא דוגמת החיים לכך, המחשבות, האנרגיות והמעשים שעשו הורינו טבעו בנו את חותמם וכך גם בילדנו והמעשים שעושים ילדנו טובעים בנו את חותמם וכך גם בהורינו.
וכך, מחשבה, אנרגיה ומעשה נשזרים זה בזה משפיעים זה על זה.
ואנו, האנושות- המרקם האדיר והמקסים הזה של אנרגיה, מחשבות, מעשים ועוד, ארוגים האחד בתוך השני.
וכשאנו מטפלים בעצמנו, כשאנו נרפאים והאנרגיה שלנו הופכת להיות קורנת- אנחנו, מהיותנו ארוגים בתוך גווני האנושות, אנו מרפאים אחרים.
ואנו, מהיותנו הורים ומהיותנו ילדים ומהיותנו אחים, מרפאים בראש ובראשונה את המעגלים שמסביבנו.
וכך, כשאני מרפאה את עצמי, אני בהכרח מרפאה את הילדים שלי, אבל גם בהכרח מרפאה את ההורים שלי ומה שהיה אתמול- שהיה חולה, לא ישוב ויהיה, אלא יירפא. ואנו נראה זאת מופיע, לא רק באנרגיה ובמחשבות, אלא גם ובעיקר- במעשים, במילים ובהתנהגויות.
הקשרים משפחתיים זה מסע של תהליך להתפתחות אישית ולריפוי.
מתוך שאנו בוחרים לרפא את עצמנו, אנו מאפשרים לסביבה שלנו לעבור גם כן תהליך של ריפוי.
את אחת הדוגמאות האהובות עלי, שמדגימה את זה, נתנה לי שרון, אמא ל- 3 ילדים, אשר בפעם הראשונה שהיא שמעה הרצאה בנושא (בעבר קראתי להרצאות שלי "הורות מודעת"), היא סיפרה שיש לה בעיות עם אחד הילדים שלה. יש לו קושי בקבלת החלטות. זה "משגע" אותה בעיקר בבוקר כשהוא לא מצליח להחליט מה ללבוש לבית הספר.
כששאלתי אותה, האם גם לה יש קושי בקבלת החלטות, היא ענתה שכן. מתוך כך, היא הבינה גם את הקושי שהיא מצוייה בו וגם את השירות שבנה נותן לה (משקף לה, ע"י אפקט המראה את הקשיים שלה עם עצמה). היא בחרה להתמודד עם הנושא של קבלת החלטות אצלה ולטפל בו.
כשנפגשנו שוב, שנתיים לאחר מכן, היא סיפרה שמאז שהיא פתרה את בעיית קבלת ההחלטות שלה, גם לבנה אין יותר בעיות בקבלת החלטות, בייחוד לא בבקרים.
החיים הם מארג של קשרים בתוך קשרים. אנרגיות, מחשבות ומעשים נקשרים האחד בתוך השני, מתפתלים ויוצרים מערכות יחסים.
המשפחה היא דוגמת החיים לכך, המחשבות, האנרגיות והמעשים שעשו הורינו טבעו בנו את חותמם וכך גם בילדנו והמעשים שעושים ילדנו טובעים בנו את חותמם וכך גם בהורינו.
וכך, מחשבה, אנרגיה ומעשה נשזרים זה בזה משפיעים זה על זה.
ואנו, האנושות- המרקם האדיר והמקסים הזה של אנרגיה, מחשבות, מעשים ועוד, ארוגים האחד בתוך השני.
וכשאנו מטפלים בעצמנו, כשאנו נרפאים והאנרגיה שלנו הופכת להיות קורנת- אנחנו, מהיותנו ארוגים בתוך גווני האנושות, אנו מרפאים אחרים.
ואנו, מהיותנו הורים ומהיותנו ילדים ומהיותנו אחים, מרפאים בראש ובראשונה את המעגלים שמסביבנו.
וכך, כשאני מרפאה את עצמי, אני בהכרח מרפאה את הילדים שלי, אבל גם בהכרח מרפאה את ההורים שלי ומה שהיה אתמול- שהיה חולה, לא ישוב ויהיה, אלא יירפא. ואנו נראה זאת מופיע, לא רק באנרגיה ובמחשבות, אלא גם ובעיקר- במעשים, במילים ובהתנהגויות.
הקשרים משפחתיים זה מסע של תהליך להתפתחות אישית ולריפוי.
מתוך שאנו בוחרים לרפא את עצמנו, אנו מאפשרים לסביבה שלנו לעבור גם כן תהליך של ריפוי.
את אחת הדוגמאות האהובות עלי, שמדגימה את זה, נתנה לי שרון, אמא ל- 3 ילדים, אשר בפעם הראשונה שהיא שמעה הרצאה בנושא (בעבר קראתי להרצאות שלי "הורות מודעת"), היא סיפרה שיש לה בעיות עם אחד הילדים שלה. יש לו קושי בקבלת החלטות. זה "משגע" אותה בעיקר בבוקר כשהוא לא מצליח להחליט מה ללבוש לבית הספר.
כששאלתי אותה, האם גם לה יש קושי בקבלת החלטות, היא ענתה שכן. מתוך כך, היא הבינה גם את הקושי שהיא מצוייה בו וגם את השירות שבנה נותן לה (משקף לה, ע"י אפקט המראה את הקשיים שלה עם עצמה). היא בחרה להתמודד עם הנושא של קבלת החלטות אצלה ולטפל בו.
כשנפגשנו שוב, שנתיים לאחר מכן, היא סיפרה שמאז שהיא פתרה את בעיית קבלת ההחלטות שלה, גם לבנה אין יותר בעיות בקבלת החלטות, בייחוד לא בבקרים.
יעל עיני, בעלת BA בפסיכולוגיה וניהול, מדריכה לריפוי וצמיחה אישית באמצעות כלים אנרגטיים, אמא לאור וזהר.