הומאופתיה וכאבי הגירה
הגירה היא מצב חיים מתמשך שאורך כ-7 שנים. זהו פרק הזמן הממוצע שנדרש למהגר על מנת להרגיש "בבית" במקום החדש. ישראל היא מדינת הגירה שבה אוכלוסיות רבות חיות בישראל אך מחזיקות בשפה ובתרבות של הארץ ממנה היגרו. משמעות הדבר היא של הגירה מתמשכת לפרקי זמן ארוכים הרבה יותר.
תופעה נוספת שמאפיינת אותנו היא שאנחנו חברה מאד הומוגנית שבה מהגרים מארצות שתושביהן נראים שונים במראיהם נראים כ"לא שייכים" לכאן, גם זמן רב לאחר שהם דוברים את השפה ויכולים להרגיש ישראלים לכל דבר. במצב הזה החברה הסובבת אותם "טורחת" להזכיר להם שוב ושוב שהם בעצם לא מכאן.....
חיים ארוכים במצב של אי שייכות יכולים לעורר כאבים נפשיים ופיזיים.
זה היה מצבה של רות (שם בדוי) שהגיעה אלי לקליניקה לטיפול הומאופתי.
רות חיה בארץ שנים רבות. היא נשואה לישראלי, ילדיה נולדו כאן, היא דוברת עברית טובה, עובדת ומתפרנסת כאן, אך תוי פניה מסגירים את מוצאה.....
בשנה האחרונה כך היא פותחת את דבריה היא עייפה יותר מהרגיל, עצבנית יותר, סובלת מכאבי בטן וסחרחורות ובעיקר היא מדווחת על ירידה בשמחת החיים ובאנרגיה.
היא מספרת על התמודדויות כלכליות ואחרות שההרגשה שמאחוריהן היא-"לא מכבדים אותי וזה מעליב...."
היא מספרת על פחדים שמא יקרה משהוא לבעלה ואז-"אצטרך לגדל את הילדים לבד בארץ זרה...."
ביקשתי שתתאר לי מה ההרגשה להיות "זרה" כאן והיא מתארת את קשיי ההתמודדות עם שפה שלמרות שהיא מדברת טוב חסרים לה הניואנסים של צבר מלידה. תחושה שלא שרתה את המדינה כי לא היתה בצבא. הפרצוף הזר שגורם לעיתים לאנשים להתייחס אליה כמו "מטומטמת" ולשאול אותה שוב ושוב אם היא מבינה....ועוד היא מציינת ש"מזלזלים בעם שלי ולא מתייחסים אלי כאדם פרטי".....
גם החלומות שלה מדברים על נושאים דומים. למרבה הפלא, היא חלמה שהיא יהודיה בשואה וניסו להכניס אותה למחנה. בחלום היא בורחת משם.
בחלום היא אמנם יהודיה אך גם ככזאת היא לא שייכת....
רות מתגוררת בארץ כבר שנים רבות ו"עבדה" קשה כדי להשתייך ולהיות אחת מאיתנו.
כשאני מנסה להבין מה קרה בשנה האחרונה שהביא את כל התחלואים וההרגשה הרעה היא מספרת על בחור מארץ מוצאה שהתחברה איתו. לא קרה בינהם שום דבר רומנטי או אחר אבל החברות הזאת העלה שוב את התחושות שחשבה שקברה עמוק.
הראיון ההומאופתי היה ארוך ומקיף ובחן את כל הסוגיות הללו לעומק ולרוחב היריעה.
כהומאופתית חשוב לי להבין במדויק את אי השייכות ועד כמה היא קשה לה. האם למשל היא מרגישה את עצמה כחסרת בית מנודה ומוחרמת (outcast) או אולי היא נאבקת כל הזמן על השייכות שוב ושוב או למשל, מיואשת מאי השייכות עד כדי אבדן.
כל ניואנס כזה מביא אותי לבחירה מדויקת יותר של רמדי (תרופה) הומאופתית.
במקרה של רות עלתה אי השייכות כדבר שצריך להסתיר אותו . בהקשר עם החבר ספרה שבמדינת מוצאה אשה שנראית עם גבר זר היא לא מכובדת ולא שייכת לחברה...
בתחום ההומאופתיה לכל משפחת צמחים יש "תחושה" שונה. תחושות אלה נלמדות בתהליך שנקרא proving והוא מתבצע בצורת ניסוי מדעי לכל דבר. הרמדי שהוכנה מצמח מסוים ניתנת לשורה של נסיינים שלא יודעים מה קיבלו ובמקביל קבוצת נסיינים אחרת מקבלת תרופת פלאצבו. תחושותיהם הפיזיות והרגשיות של כל הניסיינים נלמדים וכך מתקבלת תמונה של הצמח המסוים או יותר נכון-תמונה, אותה הצמח הנ"ל יכול לרפא.
רות קבלה רמדי ממשפחת צמחים שתחושתה הבסיסית היא של "אי שייכות, לחוץ החוצה, נשאר בחוץ, לא מתעניינים בי, מוזנח" - זוהי משפחת הליליים.
לשמחתי ולשמחתה של רות הרמדי הזאת היתה מדויקת להפליא והביאה תוך זמן קצר לתחושות פיזיות ורגשיות טובות מאד. היא פחות עצבנית, אין כאבי בטן, כבר לא כ"כ עייפה ולא נחה בצהריים. האנרגיה והשמחה חזרו ללחייה, תרתי משמע-היא שוב רוצה להיראות יפה והיא שבה להתאפר....
גם תחושות אחרות עליהן דיווחה ירדו ונעלמו. למשל הפחד שיקרה משהוא לבעלה-הוא יצא למילואים והיא לא בכתה כמו שהיתה רגילה קודם לכן. "אמרתי לעצמי שהוא יחזור, יש לי ביטחון". ועוד היא מעידה על תחושת אי השייכות-"לא צריכה לרוץ ולהוכיח שיכירו בי...."
רות נטלה את הרמדי ההומאופתית פעמים ספורות בלבד וההטבה שהיא מתארת היא הטבה מתמשכת ויציבה.
תחום ההומאופתיה הוא רחב ביותר ויכול לסייע במיגוון רחב ביותר של בעיות בכל רמה ובכל רובד. כשרמדי הומאופתית עוזרת התחושה מורגשת ברובד הפיזי, הרגשי והמנטאלי ואין צורך בנטילה ממושכת של תרופות. כשמושג איזון הוא קיים ללא צורך בחומרים או אמצעים חיצוניים לייצובו.
הגירה היא מצב חיים מתמשך שאורך כ-7 שנים. זהו פרק הזמן הממוצע שנדרש למהגר על מנת להרגיש "בבית" במקום החדש. ישראל היא מדינת הגירה שבה אוכלוסיות רבות חיות בישראל אך מחזיקות בשפה ובתרבות של הארץ ממנה היגרו. משמעות הדבר היא של הגירה מתמשכת לפרקי זמן ארוכים הרבה יותר.
תופעה נוספת שמאפיינת אותנו היא שאנחנו חברה מאד הומוגנית שבה מהגרים מארצות שתושביהן נראים שונים במראיהם נראים כ"לא שייכים" לכאן, גם זמן רב לאחר שהם דוברים את השפה ויכולים להרגיש ישראלים לכל דבר. במצב הזה החברה הסובבת אותם "טורחת" להזכיר להם שוב ושוב שהם בעצם לא מכאן.....
חיים ארוכים במצב של אי שייכות יכולים לעורר כאבים נפשיים ופיזיים.
זה היה מצבה של רות (שם בדוי) שהגיעה אלי לקליניקה לטיפול הומאופתי.
רות חיה בארץ שנים רבות. היא נשואה לישראלי, ילדיה נולדו כאן, היא דוברת עברית טובה, עובדת ומתפרנסת כאן, אך תוי פניה מסגירים את מוצאה.....
בשנה האחרונה כך היא פותחת את דבריה היא עייפה יותר מהרגיל, עצבנית יותר, סובלת מכאבי בטן וסחרחורות ובעיקר היא מדווחת על ירידה בשמחת החיים ובאנרגיה.
היא מספרת על התמודדויות כלכליות ואחרות שההרגשה שמאחוריהן היא-"לא מכבדים אותי וזה מעליב...."
היא מספרת על פחדים שמא יקרה משהוא לבעלה ואז-"אצטרך לגדל את הילדים לבד בארץ זרה...."
ביקשתי שתתאר לי מה ההרגשה להיות "זרה" כאן והיא מתארת את קשיי ההתמודדות עם שפה שלמרות שהיא מדברת טוב חסרים לה הניואנסים של צבר מלידה. תחושה שלא שרתה את המדינה כי לא היתה בצבא. הפרצוף הזר שגורם לעיתים לאנשים להתייחס אליה כמו "מטומטמת" ולשאול אותה שוב ושוב אם היא מבינה....ועוד היא מציינת ש"מזלזלים בעם שלי ולא מתייחסים אלי כאדם פרטי".....
גם החלומות שלה מדברים על נושאים דומים. למרבה הפלא, היא חלמה שהיא יהודיה בשואה וניסו להכניס אותה למחנה. בחלום היא בורחת משם.
בחלום היא אמנם יהודיה אך גם ככזאת היא לא שייכת....
רות מתגוררת בארץ כבר שנים רבות ו"עבדה" קשה כדי להשתייך ולהיות אחת מאיתנו.
כשאני מנסה להבין מה קרה בשנה האחרונה שהביא את כל התחלואים וההרגשה הרעה היא מספרת על בחור מארץ מוצאה שהתחברה איתו. לא קרה בינהם שום דבר רומנטי או אחר אבל החברות הזאת העלה שוב את התחושות שחשבה שקברה עמוק.
הראיון ההומאופתי היה ארוך ומקיף ובחן את כל הסוגיות הללו לעומק ולרוחב היריעה.
כהומאופתית חשוב לי להבין במדויק את אי השייכות ועד כמה היא קשה לה. האם למשל היא מרגישה את עצמה כחסרת בית מנודה ומוחרמת (outcast) או אולי היא נאבקת כל הזמן על השייכות שוב ושוב או למשל, מיואשת מאי השייכות עד כדי אבדן.
כל ניואנס כזה מביא אותי לבחירה מדויקת יותר של רמדי (תרופה) הומאופתית.
במקרה של רות עלתה אי השייכות כדבר שצריך להסתיר אותו . בהקשר עם החבר ספרה שבמדינת מוצאה אשה שנראית עם גבר זר היא לא מכובדת ולא שייכת לחברה...
בתחום ההומאופתיה לכל משפחת צמחים יש "תחושה" שונה. תחושות אלה נלמדות בתהליך שנקרא proving והוא מתבצע בצורת ניסוי מדעי לכל דבר. הרמדי שהוכנה מצמח מסוים ניתנת לשורה של נסיינים שלא יודעים מה קיבלו ובמקביל קבוצת נסיינים אחרת מקבלת תרופת פלאצבו. תחושותיהם הפיזיות והרגשיות של כל הניסיינים נלמדים וכך מתקבלת תמונה של הצמח המסוים או יותר נכון-תמונה, אותה הצמח הנ"ל יכול לרפא.
רות קבלה רמדי ממשפחת צמחים שתחושתה הבסיסית היא של "אי שייכות, לחוץ החוצה, נשאר בחוץ, לא מתעניינים בי, מוזנח" - זוהי משפחת הליליים.
לשמחתי ולשמחתה של רות הרמדי הזאת היתה מדויקת להפליא והביאה תוך זמן קצר לתחושות פיזיות ורגשיות טובות מאד. היא פחות עצבנית, אין כאבי בטן, כבר לא כ"כ עייפה ולא נחה בצהריים. האנרגיה והשמחה חזרו ללחייה, תרתי משמע-היא שוב רוצה להיראות יפה והיא שבה להתאפר....
גם תחושות אחרות עליהן דיווחה ירדו ונעלמו. למשל הפחד שיקרה משהוא לבעלה-הוא יצא למילואים והיא לא בכתה כמו שהיתה רגילה קודם לכן. "אמרתי לעצמי שהוא יחזור, יש לי ביטחון". ועוד היא מעידה על תחושת אי השייכות-"לא צריכה לרוץ ולהוכיח שיכירו בי...."
רות נטלה את הרמדי ההומאופתית פעמים ספורות בלבד וההטבה שהיא מתארת היא הטבה מתמשכת ויציבה.
תחום ההומאופתיה הוא רחב ביותר ויכול לסייע במיגוון רחב ביותר של בעיות בכל רמה ובכל רובד. כשרמדי הומאופתית עוזרת התחושה מורגשת ברובד הפיזי, הרגשי והמנטאלי ואין צורך בנטילה ממושכת של תרופות. כשמושג איזון הוא קיים ללא צורך בחומרים או אמצעים חיצוניים לייצובו.
עירית פרידמן-הומאופתית RcHom
מטפלת בגבעתיים, טבעון וכברי.
http;//www.homeopatya.com
מטפלת בגבעתיים, טבעון וכברי.
http;//www.homeopatya.com
