מציאות יום כיפור
אלפי שנים אנחנו חוזרים על הפעולה הזו מדי שנה בשנה ועד היום הזה אנחנו לא יודעים, מה התכלית של המציאות הזו?... האם זה באמת טכס של עובדי אלילים שכול השנה אנחנו עושים מה שהאלהים אומר וביום הזה אנחנו מבקשים שימחל לנו על העוונות? שנאמר: "ובעשור לחודש השביעי ועיניתם את נפשותיכם"... אמשיל את זה כך, אדם פתח מפעל ומעסיק בו מליון פועלים והכול במערכת סגורה אין נכנס ואין יוצא והכול מתועד במצלמות וקיימים חוקים בעסק, לאחר תקופה מסוימת בעל העסק עושה אסיפה ומכריז: "מי שעשה טעות אני עומד לפטר אותו, או לחילופין, מי שמודה בטעות ומתנצל אני אשקול מה לעשות איתו", ואז, כול הפועלים מי שעשה ומי שלא עשה מתנצלים ומבקשים רחמים, בעל הבית לא נותן לאף אחד תשובה והכול ממשיך לעבוד רגיל. האם כך היקום עובד?!... ואם כך עובד היקום: "כול בני אנוש שחיים על פני היקום הם עובדי אלילים ועשוקים"! אם יקום אחד ויטען שזה לא כך, "הוא צריך לדעת את אלהים - כדי שיטען את הטענה הזו". ואם הוא לא יודע הוא בעצם הופך את עצמו לעושק קל יותר - אבל עושק. אכן היקום לא עובד כך וכול דבר שקיים ביקום הוא קיים כדי לעזור לנבראים שנאמר: "כל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו לא בראו אלא לכבודו שנאמר - כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו".
לכן השאלה היא מה זה מציאות? תוצאה של פעולות שהאדם עושה אותם, "ככול שהפעולות חיוביות יותר המציאות טובה יותר – וככול ששליליות יותר המציאות רעה יותר". את זה אנחנו יכולים לראות בגשמיות: מלחמה ושלום, הורס ובונה...ואלו הם העיתים של שלמה המלך, 14 לימין, 14 לשמאל שיחד הם 28, אותיות כח. המספר 14 הם אותיות "יד", וכך ישנם יד ימין ויד שמאל וכול העיתים נמצאים בתוכנו, יוצא מזה, שהידיים שלנו קובעות איזה מציאות אנחנו רואים. זה נקרא עולם העשייה. אבל מה שאנחנו רואים שכול מה שאנחנו עושים זה לא טוב, מדוע? סופו מוות. והתורה אומרת: "ונתתי לכם את החיים ואת המוות ובחרתם בחיים", יוצא מזה, "שמי שאומר לנו מה לעשות - הוא לא יודע מה הוא אומר", לכן כולם מחפשים את ה"משיח", היכן נמצא המשיח? בתוכנו! מדוע? מכיוון שמתוך שמו אנחנו רואים שזה אותיות "שם – חי", ומי שמו חי? "הקדוש ברוך הוא". לכן צריך לדעת מה זה מציאות הקדוש ברוך הוא.
אין ימין ללא שמאל ואין שמאל ללא ימין, יוצא מזה, כול צד בפני עצמו הוא לא יכול לעמוד בפני עצמו, מכיוון שהוא חייב את הנגדי לו, שנאמר: "כי הלעומת שלה שקולה כנגדה". היכן אנחנו רואים את זה בהיסטוריה? היטלר הצד השמאל עשה מה שעשה שנקרא רע וסופו ידוע לכולם, הלעומת שלו ישו עשה מה שעשה שנקרא טוב וסופו ידוע לכולם. מפה אנחנו למדים: "שהמציאות שאנחנו חיים בה היא אשר הורגת אותנו", דהיינו, "האדם עצמו משמיד את עצמו", הרס עצמי.
והיום אנחנו נמצאים "ביום כיפור" לכפר על הדברים שהצד שמאל שלנו עשה, דהיינו, הרע שבנו. מי מבקש את הסליחה? הימין שלנו, דהיינו, הטוב שבנו. ולפני מי אנחנו עומדים? לפני מלך המלאכים הקדוש ברוך הוא, ז"א, הקב"ה שופט את הימין ואת השמאל (שנמצאים בתוכנו). פה עומדת דילמה קשה מול השופט כאשר הוא רוצה לגזור את הדין, תשאל שאלה, אם הרע היה יודע שהוא עושה רע היה עושה רע? הרי הרע יצא מתוך הטוב, וכאשר קם הטוב כדי לבטל את הרע שיצא ממנו והוא מבטל את הרע, נוצר חוסר במציאות של הרע, לכן, הטוב הוא רע, ועל זה נאמר: "אנחנו חיים במציאות: "שהרע בה הוא רע יחסית לטוב – והטוב בה רע יחסית ליותר טוב". כאשר הקב"ה עמד בדילמה הזו, מה אמר? "וקדושים תהיו כי קדוש אני – י-ה-ו-ה אלהים", ומכאן אנחנו למדים שאנחנו יכולים להיות ולעזוב את - הקדוש ברוך הוא.
כאשר אנחנו עומדים ואומרים: "חטאנו לפניך רחם עלינו"...מה בעצם אנחנו אומרים?: "אנחנו עשינו טעות ומודים בטעות והכול לשיקולך". ופה אנחנו נכנסים למלכודת, אם אנחנו מאמנים בו – אז מדוע אנחנו לא הולכים בדרכו? כך שבשנה הבאה אנחנו לא צריכים לעמוד מולו ולהודות בטעות, שנאמר: "אל תתוודע לרשות"... והוא לא רשות? ואם אנחנו לא מאמינים בו... אז מדוע אנחנו מדברים עליו? שנאמר: "אל תישא את שמי לשווא". השאלה שצריכה להישאל, לא אם יסלח לנו או לא יסלח לנו? "את זה כבר נתנו לשיקול דעתו מבלי לדעת אותו", דהיינו, הגורל לא בידנו, ז"א, רובוטים. אלא: איך יכול להיות שתורתו שכביכול מליון איש מחזיק בה מתוך שש מיליארד וכול השש המיליארד מוחזקים על ידה? על זה ענה איינשטיין: "לא כול דבר שנספר נחשב – ולא כול הנחשב נספר", וזה מה שנקרא העיקר והטפל. "ואנחנו מתעסקים בטפל ומזניחים את העיקר ועל זה אנחנו לא יודעים מה זה להיות נמצא".
וכשם שאנחנו יודעים הן מי שחווה את זה והן מי שקורא בהיסטוריה בעולם הגשמי, כאשר אדם מגיע מול שופט ומבקש ממנו סליחה ורחמים ומודה על הטעות, השופט לפני שיגזור עליו את הגזר דין שולח אותו לאבחון פסיכיאטריה או לחוות דעת קצין מבחן ולאחר מכן גוזר עליו את הגזר דין – אבל בכול מצב יש גזר דין.ואם זה כך בעולם התחתון והבורא ברא את העולם, כך הוא ברא את המצב הזה לכן גם ברא את הפיתרון, שנאמר: "שהוא ברא את התשובה לפני הבריאה". מכאן אנו למדים שהתשובה נמצאת בשאלה. לכן הכלים לפיתרון נמצאים בבריאה רק אנחנו לא רואים אותם, או לחילופין, אנחנו רואים אותם ולא יודעים להשתמש בהם נכון. לכן השאלה תהיה: איך נדע להשתמש בכלים שנתן לנו הקב"ה נכון כך שלא נגיע שוב לשופט הפיזי והמטפיזי ובזה נשלוט על גורלנו? ספר הזוהר מלמד על מורי רשב"י שהוא גוזר והקב"ה מקיים, ולמדתי שלפני כן הקב"ה גזר ורשב"י קיים, איך עשה את זה? למד ולימד אותי, ידע ויידע אותי איך להיות הנקודה האמצעית, דהיינו, עמוד התווך, שנקראת, ברית מילה, שמשמעותה, אם הוא הבטיח הוא חייב לקיים, השאלה, אם אנחנו יודעים לדרוש את מה שהוא הבטיח? את זה למד רשב"י מתוך תורתו של הקב"ה כך שלבסוף הוא לא צריך את תורתו, שזה נקרא, "ים סוף", שהמשמעות, סוף התורה. על זה נאמר: "ברוך אתה י-ה-ו-ה פוקח עיוורים".
אלו הכלים שנמצאים בראשותנו: ראש השנה, עקידת יצחק, יום כיפור, סוכות, פסח ושבועות. אם נלמד ונדע בדעת את עומקם של שלושת הרגלים, ומה הטכנולוגיה האדירה שקיימת ביום כיפור כדי להכניס אותנו למודעות הזו, אנחנו נגיע למודעות של רשב"י שנאמר: "והיה ביום ההוא י-ה-ו-ה אחד ושמו אחד".
לכן נאמר: "שהכל יוצא מתוך ספר הזוהר", ומה זה כל? שנאמר: "ויברך י-ה-ו-ה אלהים את אברהם בכל". כך שכל זה הנקודה האמצעית. המדע טוען: "שהנקודה האמצעית של המעגל לא שייכת למעגל", ואני בתוך ספרי "מלחמת הרוח בחומר" מסביר ומראה: "שהנקודה האמצעית היא בתוך המעגל והיא כול המעגל". על זה נאמר: "ברוך אתה י-ה-ו-ה מתיר אסורים.
זאת התורה שהוריד משה רבנו מסיני – וזאת התורה שספר הזוהר מלמד – וזאת התורה שנמצאת בספרי "מלחמת הרוח בחומר" – וזאת התורה שאני רוצה להעביר לכול דורש. סוד כול התורה הוא "ואהבת לרעך כמוך – אני אלהים". ועל זה אומר משה רבנו: "וזאת הברכה".
את כול הלימוד הזה כתוב בספרי "מלחמת הרוח בחומר" ומוסבר בהרחבה ובדוגמאות שמתאימות לכול דרגה, והחשוב מכול אני מסביר לאורך כול הספר מדוע אני קבלתי את זה, ואת זה קל יותר ללמוד מאשר מה קיבלתי, ואני לא מסתיר כלום כך שכאשר אתם בודקים לאחר קריאה ראשונה ושנייה ואתם מחליטים ללמוד לדעת באותו רגע אתם כבר יודעים, כשם שטען רבי נחמן: "אתה נמצא היכן שהמחשבות שלך נמצאים – עליך לוודאות אם אכן אתה רוצה להיות שם". שמשמעות המשפט הוא שנאמר: "נמצא ואין עת אל מציאותו, אחד ואין יחיד כייחודו, ברוך עדי עד שם תהילתו". לכן הגדרת נמצא היא: "הרצון לקבל על מנת לתת ולהשפיע" שזו מודעות "י-ה-ו-ה" שנקראת "ישראל" ועל זה נאמר: "עם ישראל חי".
על זה דוד המלך אמר: "ותורתך שווה מאלפי פניני זהב וכסף"
"מאחל לכול עם ישראל ולעולם כולו שנה טובה ומוצלחת ושכול צבאות הקב"ה ירדו לעולמות שלנו ויעזרו בגאולה".
