אחדות ישראל חשובה בכל עת וחשובה שבעתיים בימי התשובה; הרי בכל יום, כמה פעמים ביום אנחנו מבקשים מהקב"ה: ברכנו אבינו כולנו כאחד... כי האחדות היא הכלי המסוגל לקבלת ברכת ה'. ואם בכל השנה כך - בימי התשובה על אחת כמה וכמה.
הבעיה היא שגם הס"מ יודע את זה והוא משקיע מאמץ גדול לשבש את האחדות, והוא עושה זאת בטענות של קדושה לכאורה. הוא מסית אותנו לפתוח שולחן ערוך ולהוכיח שהזולת חרג מן הכתוב בו ר"ל. לכאורה, מקיימים בכך מצוות "הוכח תוכיח" הבעיה היא שעושים זאת בקול גדול, שכולם ישמעו ויראו עד כמה אני צדיק וצודק. חבל רק שהתנהגות כזאת - זה בדיוק הפוך מאהבת ישראל, ובכך יוצרים מצב של היפך אחדות ישראל ר"ל.
ובכן, גם אם מישהו טעה במשהו - חשוב שנזכור כי מחלוקת אסורה מדאורייתא, בעוד השגיאה - אם בכלל היתה, הרי היא בתחום של מנהג או מצווה מדרבנן. ועם כל חשיבותם של מנהגים, הדבקות בהם אינה מכשירה את שרץ המחלוקת, שזהו איסור מפורש של לא תתגדדו (דברים י"ד).
בימי התשובה משקיע הס"מ מאמץ מיוחד לשבש את האחדות ר"ל ודי בהתבוננות קלה כדי לראות את זה. והוא יודע למה. המחלוקת עלולה לגרום חלילה שהתשובה שלנו לא תתקבל, וזהו האינטרס של הס"מ.
וכדי שנבין את הקשר בין תשובה לאהבת ישראל, הנה מה שאמרו מאורי החסידות על המלה 'תשובה':
תיבת תשובה מורכבת מצירוף של חמש אותיות אשר כל אות היא דרך ואופן בעבודת התשובה;
תמים תהיה, עם ה' אלהיך. עבודת התשובה הבאה ע"י התמימות; כמה בחינות ומדריגות בענין התמימות, וביחס אל התשובה - העולה על כולנה היא תמימות הלב, כאמור באברהם (נחמיה ט) ומצאת את לבבו נאמן לפניך.
שויתי ה' לנגדי תמיד. שם הוי'ה ברוך הוא מורה על התהוות העולם והתהוות הנבראים, אשר התהוות הבריאה כולה וחיותה היא בכל רגע מחדש, מאין ליש. והיא עבודת התשובה הבאה על ידי זה אשר תמיד לנגד עיניו עניין ההוי'ה של העולם ומלואו.
ואהבת לרעך כמוך. כמו שאמר רבינו הזקן, אשר זהו כלי לואהבת את ה' אלקיך, וביאור במאמר הוא היה אומר, כל שרוח הבריות נוחה הימנו, רוח המקום נוחה הימנו. דהיינו, עבודת התשובה בסיבת לב טוב.
בכל דרכיך דעהו והוא יישר ארחתיך: האדם השם לבו ודעתו על כל הנעשה עמו ומסביב לו, רואה הוא אלקות במוחש, וכמו שאמר אדמו"ר האמצעי ביתרון בעלי העסקים על יושבי אהל בענין ראיית אלקות במוחש דהיינו, עבודת התשובה הבאה מראיית השגחה פרטית.
הצנע לכת עם אלהיך: זהירות שלא תהיה שום בליטה. גם אם אתה צדיק אמיתי - אל תתבלט. וכמאמר חז"ל (ברכות י"ז/א) לעולם יהא אדם ערום ביראה. וענין הערמומית הוא שלא יהי' ניכר (צדקותו) כלל. ידוע דכמה מחסידים הראשונים היו מסתירים עצמם ואם התגלו - היו מצטערים. וזהו עבודת התשובה הבאה מהצנע לכת.
ובע"ה נזכה כולנו לגמר חתימה טובה לשנה טובה ומתוקה מתוך אחדות ישראל שבכוחה להביא את הגואל.
הבעיה היא שגם הס"מ יודע את זה והוא משקיע מאמץ גדול לשבש את האחדות, והוא עושה זאת בטענות של קדושה לכאורה. הוא מסית אותנו לפתוח שולחן ערוך ולהוכיח שהזולת חרג מן הכתוב בו ר"ל. לכאורה, מקיימים בכך מצוות "הוכח תוכיח" הבעיה היא שעושים זאת בקול גדול, שכולם ישמעו ויראו עד כמה אני צדיק וצודק. חבל רק שהתנהגות כזאת - זה בדיוק הפוך מאהבת ישראל, ובכך יוצרים מצב של היפך אחדות ישראל ר"ל.
ובכן, גם אם מישהו טעה במשהו - חשוב שנזכור כי מחלוקת אסורה מדאורייתא, בעוד השגיאה - אם בכלל היתה, הרי היא בתחום של מנהג או מצווה מדרבנן. ועם כל חשיבותם של מנהגים, הדבקות בהם אינה מכשירה את שרץ המחלוקת, שזהו איסור מפורש של לא תתגדדו (דברים י"ד).
בימי התשובה משקיע הס"מ מאמץ מיוחד לשבש את האחדות ר"ל ודי בהתבוננות קלה כדי לראות את זה. והוא יודע למה. המחלוקת עלולה לגרום חלילה שהתשובה שלנו לא תתקבל, וזהו האינטרס של הס"מ.
וכדי שנבין את הקשר בין תשובה לאהבת ישראל, הנה מה שאמרו מאורי החסידות על המלה 'תשובה':
תיבת תשובה מורכבת מצירוף של חמש אותיות אשר כל אות היא דרך ואופן בעבודת התשובה;
תמים תהיה, עם ה' אלהיך. עבודת התשובה הבאה ע"י התמימות; כמה בחינות ומדריגות בענין התמימות, וביחס אל התשובה - העולה על כולנה היא תמימות הלב, כאמור באברהם (נחמיה ט) ומצאת את לבבו נאמן לפניך.
שויתי ה' לנגדי תמיד. שם הוי'ה ברוך הוא מורה על התהוות העולם והתהוות הנבראים, אשר התהוות הבריאה כולה וחיותה היא בכל רגע מחדש, מאין ליש. והיא עבודת התשובה הבאה על ידי זה אשר תמיד לנגד עיניו עניין ההוי'ה של העולם ומלואו.
ואהבת לרעך כמוך. כמו שאמר רבינו הזקן, אשר זהו כלי לואהבת את ה' אלקיך, וביאור במאמר הוא היה אומר, כל שרוח הבריות נוחה הימנו, רוח המקום נוחה הימנו. דהיינו, עבודת התשובה בסיבת לב טוב.
בכל דרכיך דעהו והוא יישר ארחתיך: האדם השם לבו ודעתו על כל הנעשה עמו ומסביב לו, רואה הוא אלקות במוחש, וכמו שאמר אדמו"ר האמצעי ביתרון בעלי העסקים על יושבי אהל בענין ראיית אלקות במוחש דהיינו, עבודת התשובה הבאה מראיית השגחה פרטית.
הצנע לכת עם אלהיך: זהירות שלא תהיה שום בליטה. גם אם אתה צדיק אמיתי - אל תתבלט. וכמאמר חז"ל (ברכות י"ז/א) לעולם יהא אדם ערום ביראה. וענין הערמומית הוא שלא יהי' ניכר (צדקותו) כלל. ידוע דכמה מחסידים הראשונים היו מסתירים עצמם ואם התגלו - היו מצטערים. וזהו עבודת התשובה הבאה מהצנע לכת.
ובע"ה נזכה כולנו לגמר חתימה טובה לשנה טובה ומתוקה מתוך אחדות ישראל שבכוחה להביא את הגואל.
