שימוש בתרפיה בטבע וגינון טיפולי בטיפול בנוער אלים ותוקפן. 

תרפיה בטבע וגינון טיפולי בטיפול
בנוער תוקפן ואלים
על יתרונות העבודה הטיפולית בטבע עם נוער אלים, תוקפן ותת הישגי .

מאת- תמרה בן נפתלי - מטפלת באומנות וטבע ,מרצה במכללת גורדון בית -ברל ,
מנהלת מכללת תמר-ה לתרפיה בטבע וגינון טיפולי
www.tc-tamara.com

במאמר זה אביא גישה טיפולית חדשה הנעזרת בטבע ובגינה לטיפול ושינוי התנהגותי של נוער עבריין ואלים.
המאמר מסתמך על עבודה בשטח והישגים רבים של מטפלים ומחנכים בעבודה עם נוער מנותק, עבריין ותוקפן בעזרת טיפול בטבע ויציאה למרחב אחר.
מה היא תוקפנות , ומי מוגדר כתוקפן?
תוקפנות היא שימוש במילים , כוח או התנהגות שמטרתה לפגוע באדם-בעל חים-או חפץ דומם.
ברוב המקרים תוקפנות ואלימות נתפסת כשלילית במסגרות החינוכיות והחברתיות של בני הנוער בישראל ,והינה עבירה על חוקים חברתיים, חינוכיים ונגד החוק בישראל.
חוקרים חלוקים לגבי השאלה אם אלימות היא נרכשת או מולדת.
פסיכולוגים ואנשי חינוך ניסו לתת תשובה והסבר לשורשי ההתנהגות האנושית התוקפנית והאלימה.
אביא סקירה קצרה של פרשנות מהמקורות :
זיגמונד פרויד האמין שיצר התוקפנות הוא דחף מולד שנמצא באדם ונועד לשמור עליו מפני סכנות ולעזור לו לשרוד. הוא קרא ליצר זה - "יצר המוות". תפקיד החברה למתן יצר זה או להסיט אותו לכיוונים חיוביים כגון: חוג אגרוף, משחקי מחשב אלימים, תכניות טלוויזיה אלימות, עבודה כקצב. כל אלו משחררים את הדחף לכיוונים מועילים לאדם.
? הפסיכולוג דולארד ועמיתיו האמינו שתסכול גורם לתוקפנות, ומקורה של כל התנהגות תוקפנית הוא בתיסכול. תיסכול נוצר כאשר התקדמות של אדם לקראת מטרה רצויה נחסמת או מופרעת. לפי השקפה זו האלימות צומחת בעיקר מדחף להזיק לאחרים בעקבות עוררות הנגרמת על ידי גורם חיצוני. מניע תוקפני זה מוביל בתורו למעשים גלויים של תוקפנות, כלומר לאלימות. אולם מחקרים הראו כי לא כל תחושת תיסכול מובעת באמצעות תוקפנות (למשל באמצעות התנהגות בריחה, או התמודדות עם הגורם המתסכל). וכי לא כל התנהגות תוקפנית מקורה בתיסכול.
? פסיכולוגים חברתיים המאמינים בגישת הלמידה החברתית טוענים שההתנהגות התוקפנית היא התנהגות נלמדת הנרכשת במהלך החיים בדיוק כמו שורה ארוכה של התנהגויות אחרות. כלומר ילדים לומדים להיות תוקפנים על ידי חיקוי מודלים תוקפניים, לדוגמה, הורים, שכנים, כוכבי סרטים אלימים ועוד. הילד לומד מהם שהתוקפנות משתלמת ולכן הוא הופך לאלים גם הוא.
? פסיכולוגים אבולוציונים, כגון זוכה פרס הנובל קונרד לורנז, מאמינים שהתוקפנות נגרמת עקב תחרות על משאבים דלים. כאשר אין מספיק משאבים לכולם תתחיל תוקפנות על מנת להשיג אותם. גישה זו בעצם חושבת שהתוקפנות נועדה לעזרה בהישרדות. עד השנים האחרונות גישה זה נדחתה על ידי מרבית הפסיכולוגים החברתיים. הקושי בקבלת הגישה האבולוציונית נבע מהמגוון הרחב של התנהגויות תוקפניות אצל האדם - מאלימות פיזית ועד הפצת שמועות שקריות - אשר קשה מאוד להסבירו על ידי גורמים גנטיים. נימוק נוסף היוו ההבדלים הגדולים בין רמות האלימות בחברות שונות. אולם ממצאים שונים גרמו לגישה זו לקבל תמיכה נרחבת יותר בקרב הפסיכולוגים. דוגמה לממצא כזה הינו מחקר שמצא כי זכרים בגיל העשרה נוטים להיות יותר מעורבים בתוקפנות כלפי זכרים אחרים מאשר כלפי נקבות, בעוד שאצל נקבות בגיל העשרה לא קימים הבדלים אלה. ממצאים כאלה מציעים כי גורמים ביולוגיים או גנטיים עשויים לשחק תפקיד מסוים בתוקפנותו של האדם, אם כי תוקפנות זו הינה מורכבת הרבה יותר ממה שסברו לורנד ותיאורטיקנים אחרים.
? גורמים אישיותיים אשר משפיעים על הפרט לפתח תוקפנות כלפי הסביבה שלו. הפרט דוחק רגשות ומפנים אותם עד לרגע שבו הוא "מתפרץ" באמצעות תוקפנות על הסביבה.
? מודל הריגש הכללי עבור תוקפנות ( GAAM - General Affective Aggression Model ): גישה מודרנית זו לאלימות (ליתר דיוק לתוקפנות), הוצעה עלי ידי אנדרסון. גישה זו מספקת תיאור טוב של המרחב והתחכום של ההיבטים השונים של התוקפנות: בשונה מהתאוריות הקודמות, תאוריות מודרניות כגון זו, אינן מתמקדות בגורם בודד כסיבה העיקרית לתוקפנות ואלימות, אלא הן מנצלות יתרונות של הרבה תחומים מן הפסיכולוגיה כדי להשיג תובנה נוספת לגבי הגורמים שמשחקים תפקיד בהתרחשות של התנהגות אלימה. לפי התאוריה, התוקפנות (ובעקבותיה האלימות) מופעלת על ידי טווח רחב של משתנים בסיטואציה ובנטיות האישיותיות של האדם במצב נתון. המשתנים הסביבתיים בזכרונות לא נעימים שמעלים הסבירות להתנהגות אלימה, כלומר השפעה על הקוגניציה. כוללים תסכול, התקפה כלשהי מאדם אחר כגון עלבון, חשיפה להתנהגויות תוקפניות של אנשים אחרים, חשיפה לגירויים הגורמים לאדם חוסר נוחות. הבדלים אישיותיים כוללים נטייה לתוקפנות, עמדות מסוימות שמעלות את הסבירות להתנהגות אלימה וכישורים המעלים הסבירות להתנהגות כזו, כגון מיומנויות שימוש בנשק. לפי GAAM, משתנים אלו יכולים להוביל לאלימות על ידי השפעה על שלושה תהליכים בסיסיים: על ידי העלאת העוררות הפסיכולוגית של האדם, הם יכולים לעורר רגשות עוינים וסממנים פיזיים לתוקפנות כגון הבעות פנים, והם יכולים לעודד אדם לחשיבה עוינת או היזכרות
בעבודתי ועבודת עמיתים בטיפול בטבע עם נוער שהוגדר כאלים ותוקפן, מצאתי כי הגישה הקוגניטיבית התנהגותית - נמצאה יעילה גם התערבות טיפולית בטבע.גישה זו מניחה כי תופעות של אלימות הן תוצאה של למידה על ידי הסתכלות, חיזוקים או עונשים. לרשות האדם עומד מגוון של התנהגויות המיועדות להשיג את מבוקשו ומטרותיו. התנהגות בלתי נאותה היא תוצר למידה, חיקוי וחיזוקים של התנהגויות בלתי נורמטיביות. קיים קשר רב בין השפעות ביולוגיות לבין התנסויות חברתיות. תנאי סביבת הילד עשויים להאיץ או לרסן את הביטוי של הנטיות הביולוגיות. למשפחה לדעת רבים מהחוקרים , יש את ההשפעה הגדולה ביותר. משמעות רבה יש לדרך התנהגותם של הורים בהתייחסם לילד הרך. התייחסות של מתירנות או דחייה מצד ההורים מביאה לרמות תוקפנות אצל ילדים . כאשר הורה דוחה הוא בעצם מתעלם מביטוי מועקה וקושי של הילד הרך ואינו מגיב לכך הוא בעצם משיב ריקים את הצורך של הילד בחום ודאגה. אי קבלה משמעה שההורה רחוק מלהוות מקור לחיזוקים עבורו, "מה שמביא בהכרח למיעוט השפעתו כמורה לריסון עצמי, אם בשליטה בתוקפנות ושליטה בכל התנהגות לא מקובלת בחברה" . הצד שמנגד הוא התנהגות מתירנית מצד ההורים כלפי הילד, כאשר אין גבולות ברורים לתוקפנות הילד, "תגובותיו התוקפניות מתחזקות ומתקבעות" . ילדים בני שני המינים אינם מגיעים להזדהות קרובה עם ההורים ונוטים לבטא יותר תוקפנות מאלה שהזדהותם עם ההורים איתנה. נקיטת ענישה גופנית של הורים בתדירות גבוהה, בצורה שרירותית ובעקביות עלולה להביא לרמות גבוהות של תוקפנות. ילדים לא תוקפנים יחסית צפויים לדכא את התגובות העוינות שלהם אם ייענשו, אבל אצל ילדים תוקפניים שייענשו בדרך זו קימת אפשרות שזה יגביר את התוקפנות אצלם.
חשוב לי גם להדגיש את הגישה חברתית - סוציולוגית - לפיה האלימות היא תוצר של קונפליקטים ותסכול על רקע פערים כלכליים, חברתיים, תרבותיים ואחרים הנוצרים בחברה. מצבי קונפליקט ותסכול אלו יוצרים תת-תרבות הנותנת לגיטימציה להתנהגות אלימה כביטוי לתסכול וכדרך להשגת המטרות. חשיבות מכרעת יש לקשר שנוצר בקבוצת השווים, שלב התפתחותי זה מתחיל בגיל שנתיים בערך. בגילאים של שנתיים עד חמש מתחילים יחסיי הגומלין להיות תכופים יותר. הקשר שנוצר בגילאים אלו הוא דרך משחק משותף או משחק ליד האחר. בשלבים אלו הילדים מפתחים כישורים חברתיים דפוסי גומלין אפקטיביות, אמפתיה, שיתוף פעולה וכושר נטילת תפקידים חברתיים כושר זה מתפתח באמצעות שלבים נבדלים בהתאם להתפתחות האנטיליגנציה כללית והתנהגות מוסרית. עם התרחבות ההתנסות החברתית וקידום הכישורים הקוגנטיביים הילד מפתח מושגים מופשטים ומורכבים יותר לגבי הזולת . בתחילת קשרי הגומלין בקבוצת השווים התנהגויות פרו חברתיות עומדות בנחיתות מספרית לעומת תגובות אנוכיות ותוקפניות שכיחות שיתוף הפעולה העזרה, אהדה ואמפתיה אשר גדלה מאוד במשך שנות בית הספר. לפי היפותזת תסכול - תוקפנות, תוקפנות מתעוררת עקב תסכול הנובע מחסך, ענישה, מכשולים בדרך להשגת מטרות, תחושת נחיתות ואיום על הערך העצמי. לא תמיד מביא התסכול תוקפנות ולא כל תגובת התוקפנות מונעת בכוח התסכול (מוסן, עמ' 458).
במאמר זה חשוב לי גם להביא את גישתו של דולארד-ותיאוריית התסכול"שלו ( דולארד, 1939; מילר, 1958) - לפיה התנהגות אלימה היא תוצר של אינטראקציות בין דחפים פנימיים וצרכים בסיסיים לבין מגבלות האדם בסביבה ובחברה. במחקרם הם העלו את הקשר בין תסכול לתוקפנות היפותזת תסכול- תוקפנות טענו שתסכול מביא את האדם למצבי תוקפנות .ההנחה ממנה הם יצאו שקיים קשר מולד בין תסכול להתנהגות תוקפנית. התסכול יכול לנבוע מחסך, קיפוח, ענישה, מכשולים רבים בהשגת מטרות, רגש נחיתות או חרדה. במחקרם הגיעו לכך שיש שני סוגי תוקפנות והם: תוקפנות אינסטרומנטלית סוג תוקפנות המכוונת למטרה. ותוקפנות עויינת אשר מטרתה להזיק לאדם אחר (פיזית או מילולית) .
חשוב לי גם להזכיר את וויניקוט שבסיפרו "משחק ומציאות" הוא מדבר על כך שהחוויה הראשונית בגדילה של הילד כוללת מוות, אך בתקופת ההתבגרות היא כוללת רצח. גם כאשר הגדילה וההתבגרות הגופנית עוברים ללא משברים עדיין קיימות בעיות חמורות היות ולגדול פירושו לתפוס את מקומו של ההורה. הגדילה בפנטזיה הלא מודעת נתפסת כמעשה תוקפנות. כדי להיות מבוגר על הילד לדלג על גופתו של המבוגר ההורי. בפנטזיה הלא מודעת בתקופת גיל זה מצוי מותו של מישהו זהו שלב הטבוע בתהליך ההבשלה ובקניית מעמד של מבוגר.הנושא הלא מודע יכול אף להתגלות כהתנסות בדחף התאבדותי. וויניקוט מדבר בעיקר על נושא ההבשלה בגיל זה, על כך שבגיל ההתבגרות נערים עדיין אינם יכולים לקחת אחריות בעקבות חוסר ההבשלה. "אי בשלות היא יסוד בריאות חיוני בגיל ההתבגרות." תרופה אחת קיימת לאי בשלות והיא "הזמן החולף וצמיחה אל תוך בשלות שהזמן עשוי להביא".
וזו גם הסיבה שאני בודקת את היעילות של טיפול בטבע והשפעתו על נוער בגיל ההתבגרות.
רוצה אני לחקור את הכלי הנפלא הזה של העבודה בטבע עם נוער אלים ותוקפן.
הנני מאמינה גדולה בכוחו המחנך והמטפל של הטבע וברצוני לנסות ולהוכיח מחקרית את מה שאני חשה ורואה בשטח כתרפיסטית באומנות המשלבת שנים רבות טבע וגינה בטיפולים שלי עם נוער וילדים אלימים ותוקפניים.

בטיפול בטבע נעשים בדרך כלל גם שימוש באלמנטיים התנהגותיים קוגנטיביים:

1.אנו מדגישים סדר ועקביות הלימוד של נושאים שונים העולים תוך כדי השהייה בטבע הופכים גם לשיעור ולמידה.
בקבוצה יש דגש על פיתוח מושגי מרחב ושימור כמות דרך התבוננות על אלמנטיים שהקבוצה עוברת בשטח.
2. נעשה במהלך השהות בטבע שימוש במחשבות וברגשות של הנערים ביחס למערכת הבית ספרית והמדינה על מנת להביא למודעות ושינוי של התנהגויות בלתי מסתגלות ותוקפניות כלפי רכוש ואנשים במערכת.

העבודה בגינה של ביה"ס אפשרה עשייה ותרומה למערכת שעד אז נתפסה כמאיימת ודוחה. הגינה אפשרה גם מרחב חדש שאיפשר חיבור למשהו נטרלי שאינו אדם, חומר לימודי, הנהלה או מערכת חוקים חיצונית.
לגינה או לטבע היו חוקים משלהם, צרכים שאינם קשורים לאף אחד ולשום מקום והם עומדים בפני עצמם.
הנערים יכלו להתמודד עם הצלחה ויצירת מקום אחראי ומתמסר לטווח ארוך ואופטימי. תשומת הלב הייתה לתהליכים שעוברת הגינה והצמחים והטבע בכל עונות השנה השונות ודרכם התהליכים שאני עובר גם כאינדיבידואל ,גם כחלק מגינה אנושית שבו יכול להיווצר מיקרו-קוסמוס ומיקרו-אקלים שיאפשר לי חיים וחוויה שונה ממה שחוויתי עד היום.
לסיכום , הטבע והגינה מאפשרים מרחב חדש שאפשר חיבור למשהו נאוטרלי שאינו אדם, חומר לימודי, הנהלה או מערכת חוקים חיצונית.
לטבע יש חוקים משלו, צרכים שאינם קשורים לאף אחד ולשום מקום והם עומדים בפני עצמם.
אמונתי היא שהנערים יצליחו להתמודד עם האלימות והתוקפנות בסגנון חייהם ממקום חדש ואחר ויתאפשר סגנון תגובתיות שונה. תשומת הלב תמוקד בתהליכים שאני עובר גם כאינדיבידואל וגם כחלק מקבוצה וגם ביחס לטבע.
בסביבה האנושית שנמצאת בחוץ- בטבע עשוי להיווצר מיקרו-קוסמוס ומיקרו-אקלים חברתי חדש שיאפשר לי חיים וחוויה שונה ממה שחוויתי עד היום.
את הלמידה הזו - אנו ננסה במהלך העבודה בטבע להעביר לחיים " האמיתיים " של הנער בבית הספר , בחברה ובחייו בכלל.
בעבודתי עם נוער אלים ותוקפן בעזרת הגינה והטבע נמצא כי: יכול להיווצר שינוי בתפקוד נערים אלימים ותוקפניים בעזרת עבודה חינוכית- טיפולית בתווך הטבע.

כותבת המאמר : תמרה בן נפתלי -תרפיסטית באומנות מורה ויועצת חינוכית במשרד החינוך ,מרצה במכללת גורדון ובבית ברל במסלול לתראפיה באומנות, מקימת מכון "תמר-ה" לתראפיות בין תחומיות בעמק חפר, בעלת קליניקה פרטית לטיפול ,מרצה ומנחת סדנאות .בצוות ההקמה של התכנית לטבע וגינון טיפולי- בשילוב אומנויות -הנלמדת כיום באירגון לגינון ונוף הישראלי,ב"הדסה -נעורים" וחוות הנוי ליד מדרשת רופין.

ליצירת קשר tamara889@walla.co.il תמרה - 0528528943
אתרנו - tamara889@walla.com