מזונות ילדים 

את מקור החיוב במזונות ילדים ניתן לחלק לארבעה:

האחד, חובתו של האב לזון את ילדיו עד גיל 6 אשר הינה אבסולוטית והיא חלה אפילו במקרים קיצוניים כגון: האב הינו חסר אמצעים, מובטל.

השני, כאשר הילדים בגיל שבין 6 ל - 15 מחייבים את האב בצרכיהם ההכרחיים בלבד ואת שני ההורים, מדין צדקה, כשיש בידם האפשרות לכך, כהשלמת מזונותיהם.

השלישי, כאשר הילדים בגיל שבין 15 ל - 18 חובת האב היא על פי דין צדקה בלבד כלומר, על האב לספק את צורכיהם של ילדיו עד "כדי מחסורם" וזאת בתנאי כי ידו משגת וכי הינו נחשב ל"אמיד".

הרביעי, כאשר הילדים נמצאים בתקופת שירותם הצבאי, אז, התמיכה בגבול "כדי מחסורם", פוחתת בשני שליש וזאת בשל הסיבה כי החיילים לנים בצבא או בהיעדר תנאי הלנה מקבלים הם דמי כלכלה, מזון, ביגוד וכדו'.

מה בין מזונות הכרחיים קרי צרכים מינימליים אשר יחולו באופן מוחלט על האב, לבין מזונות מדין צדקה אשר יחולו על שני ההורים בכפוף ליכולתם הכלכלית?

מזונות הכרחיים - מזון, ביגוד, הנעלה, מדור, הוצאות הבית, הוצאות רפואיות מיוחדות(כגון: הוצאות רפואיות שאינן מכוסות על ידי קופת חולים, הוצאות ריפוי שיניים, שיעורים פרטיים, משקפיים) וחינוך בסיסי(לא כולל חוגים וכיו"ב) ייחשבו כצרכיים מינימליים אותם יהא האב חייב לשאת. יודגש, כי במקרה והילדים נמצאים בגן משעות הבוקר ועד לשעות הצהריים יהא על האב לשאת בעלות הגן בלבד שכן, התוספת של הצהרון(משעות הצהריים ומעלה) אינה נכללת בפריט של החינוך שכן, הינה דרך לטיפול בילדים כדי לאפשר לאם להמשיך ולעבוד - ועל כן, האב לא יחוייב לשאת את עלות הצהרון אלא, רק את עלות הגן בלבד.

מזונות מדין צדקה - חוגים, חופשות, תנועות נוער, עוזרת בית, בילויים, משחקי מחשב, ספרי קריאה, עיתונים ייחשבו כמזונות מדין צדקה אותם יישאו שני ההורים בכפוף ליכולתם אשר תיבדק על ידי בית המשפט או בית הדין הרבני.