רגע לפני
הוא נתן לה נשיקה לפני שהלך,
חייך את החיוך הקבוע שלו,
שהרשים כל אישה,
ובמיוחד את אמו.
אמר שכשיחזור, יביא לה מתנה משם,
שניהם צחקו
הוא - כי ידע,
היא - כי פחדה.
אמר שיטלפן משם , לאמר לה שהגיע.
הוא באמת טלפן,
והיא נרגעה מעט.
אמר שיטלפן לפני שירד מהקו.
והוא... לא טלפן.
הוא לא טלפן יותר
הוא לא חייך יותר את החיוך הקבוע שלו,
שהרשים כל אישה - ובמיוחד את אמו.
הוא לא הביא לה מתנה משם.
והיא... רק עמדה ליד קברו.
עיניו עצומות ועיניה אדומות.
האמת הטיחה בה במלוא כוחה.
היא הביטה בו,
הביטה בו,
בפנים התמימות של מלאך,
הביטה בגוף הצנום שלו,
של ילד שטרם בגר,
כשטמנו אותו בבור,
שלוש יריות ארוכות באויר.
היא הביטה בו בפעם האחרונה,
בילד שלה , שאינו עוד בין החיים.
- קלריס-
בת 31 . אמא לשני ילדים. מנהלת חנות, ואוהבת לכתוב
כותבת מגיל 10. בוגרת מגמת ספרות 5 יחידות.
דו"אל - klarisc1@walla.com
קלריס
כותבת מגיל 10. בוגרת מגמת ספרות 5 יחידות.
דו"אל - klarisc1@walla.com
קלריס