ביטוח דירקטורים 

כל מי שעיסוקו הנו קבלת החלטות , מתן הנחיות , הוראות לביצוע וכיוצא בזה התעסקות ברוח ולא בחומר , חשוף למעשים או מחדלים שבגינם הנפגע מהם יגיש נגדו תביעה כספית בגין " הפסד כספי טהור " ( הפסד שאינו בהיכרך פועל יוצא של נזק פיזי ) .
נשאלות שתי שאלות מתבקשות : מי יכול לתבוע וכיצד מתגוננים ?
על השאלה הראשונה קל מאוד לענות , כל אחד יכול לתבוע את הדירקטורים ואת נושאי המשרה האחרים בחברה. מי שיוכיח שנגרם לו הפסד בגלל החלטה של מי מהם ( דירקטור או נושא משרה ) בהחלט יכול להגיש תביעה . זה יכול להיות ספק. זה יכול להיות לקוח. זה יכול להיות עובד . זה יכול להיות בעל מניות. זה יכול להיות החברה עצמה באופן ישיר או בתביעה נגזרת . זה יכול להיות מדינת ישראל וזה יכול להיות אף תושב מדינה זרה שהפסיד את כספו בגלל החלטה שגויה של דירקטור או נושא משרה.
על השאלה השנייה קשה לקבל תשובה סופית ומוחלטת. חוק החברות התיר לייצור מערכות הגנה בשלוש אפשרויות : אחת לפטור מראש את הדירקטור ונושא המשרה מתביעות של החברה בגין חובת הזהירות וחובת הנאמנות כלפיה. השנייה לרשום כתב שיפוי שלפיו החברה מתחייבת לשפות את הנתבע ( הדירקטור ) ושלישית רכישת ביטוח.
ברור שהאפשרות הראשונה הנה דלה ביותר ולא נותנת מענה לתביעות של אנשים מחוץ למערכת של החברה ( החברה מוותרת על תביעות שלה ) . האפשרות השנייה אף שהיא נשמעת טוב באוזן היא כפי הנראה לא מעשית בפועל היות וחלק גדול מהתביעות שמוגשות הנן במצב שהחברה בקשיים וכפי הנראה אין לה רזרבת כספים לשיפוי . האפשרות השלישית הנה לדעתי הכדאית ביותר ובכך נדון במאמר זה.
ביטוח דירקטורים ונושאי משרה בחברה הוא חוזה בין חברת ביטוח לבין חברה שרוכשת ביטוח עבור הדירקטורים ונושאי המשרה שלה. אחד המאפיינים בביטוח זה הנו בכך שהחברה עצמה לא מבוטחת ( כך מקובל בארץ ) ואילו המבוטח ( הדירקטור או נושא המשרה ) אינו צד בהליך ההתקשרות . הדירקטור אינו משלם עבור הפוליסה ובדרך כלל גם לא מקבל עותק של הפוליסה. אם החברה לא משלמת עבור הפוליסה הדירקטור אפילו לא ידע שחברת הביטוח ביטלה את הפוליסה עקב אי התשלום.
כל פוליסת ביטוח מתחילה בהתחייבות של חברת הביטוח לשפות את המבוטח בקרות מקרה הביטוח. אם כאן הייתה הפוליסה מסתיימת הרי שמצב המבוטחים היה טוב מאוד - כמו בתרשים זרימה פשוט - קרה מקרה - קבל שיפוי ( = כסף ) .
לצערי המצב ממש רחוק מכך , פוליסת ביטוח רגילה לביטוח דירקטורים ונושאי משרה יש לה לכל הפחות עשרה עמודים ותשעה מהם הם סייגים ותנאים שמשמעותם שהרבה מצבים לא יהיו מבוטחים.
בפוליסה "רגילה" ( אין פוליסה תקנית ) כמות הסייגים הנה לכל הפחות 13 , כן אותו מספר חסר מזל. ואכן צריך הרבה מזל שמקרה הביטוח שבגינו נתבע הדירקטור לא ניכלל בסייגים ( וטרם נדונו התנאים ) .כך לדוגמא אחד הסייגים הבעייתיים היא החרגת תביעות עובדים שבשנים האחרונות מתברר שמהוות שעור ניכר מהתביעות המוגשות כנגד נושאי משרה. לעיתים המבטחים מסכימים לבטל לכאורה את הסייג אך מוסיפות לביטול סיפא שאומרת " למעט תביעות על פי חוקי העבודה " מה שנקרא בשפה היום יומית " הפוך על הפוך ".
מלבד הסייגים שבפוליסה, כאמור יש גם תנאים. התנאי הבעייתי ביותר בפוליסה לביטוח דירקטורים: " בתנאי שהמקרה קרה בתקופת הביטוח והתביעה הוגשה בתקופת הביטוח ". תנאי זה מנטרל כמעט כל תביעה . המציאות היא שתביעות מוגשות בגלל מעשים או מחדלים שנעשו קודם לתחילת תקופת הביטוח. לדוגמא : חברה רכשה עבור הדירקטורים שלה ביטוח בחודש ינואר והתביעה מוגשת בחודש פברואר בגין מעשה או מחדל שהתרחש בדצמבר. על פי תנאי הפוליסה אין ביטוח למקרה שקרה בטרם התחילה תקופת הביטוח ( ינואר ) ומאידך הפוליסה שהייתה תקפה בדצמבר ( בעת קרות מקרה הביטוח ) כבר לא בתוקף. בכדי לנטרל תנאי זה רושמים בפוליסה סעיף ביטוח רטרואקטיבי ולפיו הפוליסה תכסה מקרים שהתרחשו בעבר ותביעה בגינן מוגשת עכשיו ( בתקופת הביטוח החדשה ) . לדעתי מינימום תאריך רטרואקטיבי צריך להיות 7 שנים והכי נכון יהיה לרשום תאריך רטרואקטיבי מיום היווסדות החברה.
פוליסת הביטוח מכסה גם הוצאות להתגוננות מפני תביעה וזאת ללא כל צורך לבקש זאת ( כי כך מחייב חוק חוזה הביטוח ) .הבעייתיות בעניין זה הנה בכך שחברות הביטוח מגבילות עצמן לכדי 20% מסכום הביטוח. לדוגמא : אם נערך ביטוח על סך אחד מיליון שקלים וההוצאות במקרה של התגוננות מפני תביעה היו שלוש מאוד אלף שקלים, חברת הביטוח תחזיר לדירקטור רק מאתים אלף שקלים.
כאמור הפוליסה היא חוזה לכל דבר, ומשכך הדברים, ניתן לבקש מחברת הביטוח לשנות ולהוסיף בפוליסה ככל שהצדדים מסכימים לכך.
בישראל פועלות כתריסר חברות ביטוח המנפיקות כל אחת כמה פוליסות בתחום זה ובסה"כ לעניות דעתי יש כשלושים "דגמים" על המדף וקיים שוני ניכר בין הפוליסות השונות. בכדי למצות ככל האפשר את האפשרויות במצב זה, חשוב לבדוק את הפוליסה המוצעת לדירקטור בטרם ייחתם חוזה הביטוח.
נושא נוסף וחשוב ביותר בביטוח זה הוא גבול האחריות. גבול האחריות משמעו הסכום שחברת הביטוח תשלם בסה"כ לתובע או לכל התובעים ביחד ומעבר לכך ההפרש יבוא מכיסו של הדירקטור. המספר החביב על חלק ניכר של הלקוחות בתחום זה הוא מיליון . לא משנה אם זה מיליון שקלים או מיליון דולרים - העיקר מיליון . כמובן שישנן פוליסות המונפקות עם גבול אחריות יותר גדול ואף עם סכומים של כמה עשרות מיליונים. בפסקי דין שניתנו בישראל במהלך השנים התברר שהמרחק בין הסכום שהיה רשום בפוליסה לבין הסכום שהושת לתשלום היה גדול. מוצע לעשות דיון מלומד בעניין זה ולרכוש סכום שישקף ככל האפשר את גודל הסיכון העומד בפני הדירקטור.
כל אזכור של המושג חברה יכול לחול בהתאמה גם על עמותה או התאגדות מכל סוג ותיאור.

אין מאמר זה מהווה המלצה לביטוח כלשהו ובוודאי אינו תחליף לבדיקה של פוליסת הביטוח בטרם רכישת הביטוח.
הדוגמאות המובאות במאמר זה הינן לצורך המחשת הרעיון ואין בהן בכדי לקבוע עובדה לכיסוי ביטוחי או אי כיסוי ביטוחי בפוליסה כלשהי.

שמעון שחר, מנכ"ל שחר יועצים לניהול סיכונים .
הרצאות ויעוץ בביטוח כללי כולל דירקטורים.

http://www.shahr-shimon.co.il

רשום כעד מומחה במערכת בתי המשפט בישראל.