מחלת הפסוריאזיס, ובעברית ספחת, הינה מחלת עור כרונית על רקע קונסטיטוציונאלי, שסיבותיה אינן ידועות למדע הרפואה. יחד עם זאת, מקובל לחשוב כיום שלחץ נפשי וטראומות נפשיות גורמים להופעת מחלת הפסוריאזיס והתפרצותה ואף להחרפתה. המחלה מתבטאת ברבדים עוריים, לרוב בצבע אדום-סגול המכוסים קשקשת ומתאפיינת בנסיגות והחמרות לסירוגין, כאשר לעיתים קרובות, הסימפטומים המופיעים בעור עשויים לחלוף לתקופות ארוכות. קיימים מקרים נוספים בהם חולי פסוריאזיס סובלים גם מדלקת פרקים המתלווה למחלת העור ומתבטאת בכאבים ונפיחות בפרקים עד כדי נכות.
מאחר ומדובר, כאמור, במחלה קונטיטוציונאלית, קרי, מחלה בעלת רקע תורשתי, משרד הביטחון אינו נוטה לקבל באופן מיידי תביעות של נכים בעניין המחלה אשר אלא לאחר בחינה ספציפית של כל מקרה לגופו. לא זו בלבד, קיימים מקרים רבים בהם משרד הביטחון מחליט כי המחלה החמירה באופן חלקי בלבד ואינו קובע קשר של "גרימה" מלאה. משמעות קביעה זו הינה הפחתה משמעותית בגובה אחוזי הנכות שיקבל הנכה ופועל יוצא מכך פגיעה בזכויות ובהטבות השונות הניתנות לנכה על ידי אגף השיקום.
סוגיית הקשר הסיבתי שבין מחלות קונסטיטוציונליות לבין תנאי שירות נידונה בשורה ארוכה של פסקי דין ובערכאות משפטיות שונות. על פי ההלכה שנוצרה בפסקי הדין הנ"ל נקבע כי מחלה קונסטיטוציונלית שהתפרצה תוך כדי השירות, ונמצא כי יש קשר סיבתי-עובדתי בין השירות לבין התפרצות המחלה, מייחסים את המחלה במלואה לשירות, הגם שהחייל בא אל השירות כשהוא נושא את המחלה בגופו, באורח רדום.
הרעיון העומד מאחורי ההלכה לעיל הינו שמחד, המחלה לא הופיעה לפני השירות, ומאידך, לא ניתן לדעת אם המחלה הייתה פורצת לולא השירות בצבא. על כן, בית המשפט קבע כי גם כאשר קיימת אצל נכה מסויים נטייה מולדת לפתח מחלה כלשהיא, זכאי הנכה להכרה בקשר של "גרימה", אם "גורם ההדק", שגרם לנטייתו להפוך למחלה טמון בשירותו.
הנה כי כן, ניתן לראות איפוא כי אחת הסוגיות המורכבות העומדות בפני נכה המעוניין להגיש תביעה בגין מחלה קונסטיטוציונלית, ובמקרה שלנו, מחלה הפסוריאזיס, נובעת מהנטל המוטל על כתפיו לבוא ולהוכיח בפני משרד הביטחון כי קיים קשר סיבתי-עובדתי בין אירוע שאירע לו או "מצב" שהיה נתון בו תוך כדי השירות, לבין התפרצותה של המחלה. נכה אשר לא יעמוד בנטל ההוכחה לעיל, צפוי לקבל מקצין התגמולים החלטתה הדוחה את תביעתו.
לסיכום ניתן לומר כי כיום, לנוכח ההלכה שנקבעה בבתי המשפט הדנים בענייני נכים, קיימת סבירות גבוהה שמשרד הביטחון - קצין התגמולים יכיר בכך שמחלת הפסוריאזיס שהתפרצה אצל פלוני תוך כדי השירות, כאילו "נגרמה" עקב השירות ככל שיהיה בידי פלוני להוכיח שהמחלה התפרצה לראשונה במהלך השירות, ובסמוך לאירוע או לאירועים אשר מוכרים ברפואה כ "גורמי הדק" למחלת הפסוריאזיס.
מאמר זה כולל דברי הסבר כלליים בלבד ואינו מהווה בשום דרך תחליף לייעוץ משפטי מעו"ד. יודגש כי על כל מקרה להיבחן לגופו בהתאם לנסיבותיו.
מאחר ומדובר, כאמור, במחלה קונטיטוציונאלית, קרי, מחלה בעלת רקע תורשתי, משרד הביטחון אינו נוטה לקבל באופן מיידי תביעות של נכים בעניין המחלה אשר אלא לאחר בחינה ספציפית של כל מקרה לגופו. לא זו בלבד, קיימים מקרים רבים בהם משרד הביטחון מחליט כי המחלה החמירה באופן חלקי בלבד ואינו קובע קשר של "גרימה" מלאה. משמעות קביעה זו הינה הפחתה משמעותית בגובה אחוזי הנכות שיקבל הנכה ופועל יוצא מכך פגיעה בזכויות ובהטבות השונות הניתנות לנכה על ידי אגף השיקום.
סוגיית הקשר הסיבתי שבין מחלות קונסטיטוציונליות לבין תנאי שירות נידונה בשורה ארוכה של פסקי דין ובערכאות משפטיות שונות. על פי ההלכה שנוצרה בפסקי הדין הנ"ל נקבע כי מחלה קונסטיטוציונלית שהתפרצה תוך כדי השירות, ונמצא כי יש קשר סיבתי-עובדתי בין השירות לבין התפרצות המחלה, מייחסים את המחלה במלואה לשירות, הגם שהחייל בא אל השירות כשהוא נושא את המחלה בגופו, באורח רדום.
הרעיון העומד מאחורי ההלכה לעיל הינו שמחד, המחלה לא הופיעה לפני השירות, ומאידך, לא ניתן לדעת אם המחלה הייתה פורצת לולא השירות בצבא. על כן, בית המשפט קבע כי גם כאשר קיימת אצל נכה מסויים נטייה מולדת לפתח מחלה כלשהיא, זכאי הנכה להכרה בקשר של "גרימה", אם "גורם ההדק", שגרם לנטייתו להפוך למחלה טמון בשירותו.
הנה כי כן, ניתן לראות איפוא כי אחת הסוגיות המורכבות העומדות בפני נכה המעוניין להגיש תביעה בגין מחלה קונסטיטוציונלית, ובמקרה שלנו, מחלה הפסוריאזיס, נובעת מהנטל המוטל על כתפיו לבוא ולהוכיח בפני משרד הביטחון כי קיים קשר סיבתי-עובדתי בין אירוע שאירע לו או "מצב" שהיה נתון בו תוך כדי השירות, לבין התפרצותה של המחלה. נכה אשר לא יעמוד בנטל ההוכחה לעיל, צפוי לקבל מקצין התגמולים החלטתה הדוחה את תביעתו.
לסיכום ניתן לומר כי כיום, לנוכח ההלכה שנקבעה בבתי המשפט הדנים בענייני נכים, קיימת סבירות גבוהה שמשרד הביטחון - קצין התגמולים יכיר בכך שמחלת הפסוריאזיס שהתפרצה אצל פלוני תוך כדי השירות, כאילו "נגרמה" עקב השירות ככל שיהיה בידי פלוני להוכיח שהמחלה התפרצה לראשונה במהלך השירות, ובסמוך לאירוע או לאירועים אשר מוכרים ברפואה כ "גורמי הדק" למחלת הפסוריאזיס.
מאמר זה כולל דברי הסבר כלליים בלבד ואינו מהווה בשום דרך תחליף לייעוץ משפטי מעו"ד. יודגש כי על כל מקרה להיבחן לגופו בהתאם לנסיבותיו.
שחר המאירי, עו"ד
שחר המאירי ושות' - משרד עורכי דין
משרד ראשי: רחוב פל-ים 2 "בנין אורן" חיפה 33095
טל': 04-8623020 פקס': 04-8623021
סניף תל-אביב: רחוב ברקוביץ 4, מגדל המוזאון, תל-אביב
http://www.hameiri-law.co.il
shachar@hameiri-law.co.il
שחר המאירי ושות' - משרד עורכי דין
משרד ראשי: רחוב פל-ים 2 "בנין אורן" חיפה 33095
טל': 04-8623020 פקס': 04-8623021
סניף תל-אביב: רחוב ברקוביץ 4, מגדל המוזאון, תל-אביב
http://www.hameiri-law.co.il
shachar@hameiri-law.co.il