אחת הבעיות שרוב האנשים נתקלים בה כאשר הם פותחים עסק, זה ניהול הזמן!
ביום אחד, מעובד של מישהו אחר, אנחנו הופכים לבוס של עצמנו ואם מדובר על עסק מהבית, זה הופך להיות המכשול הכי גדול.
אני הבוס של עצמי! זה הרגע האמיתי להסתכל במראה ולשאול את עצמך: "האם הייתי מקבל את עצמי לעבודה?"
שנים אנחנו הורגלנו לקום בבוקר, להגיע למקום העבודה, להדפיס כרטיס ולהתחיל לספור את השניות, הדקות והשעות עד סוף יום העבודה.
ברגע שהפכנו להיות הבוס של עצמנו, עלינו להתייחס בקנאות לזמן שלנו. זה המצרך היקר ביותר שיש לנו- הזמן.
זוכרים את המשפט המפורסם: "זמן-שווה כסף"?
הנה אני נותן לכם את הטיפ מספר אחד, לכו לקנות יומן. עדיפות ליומן יומי, שבו יש מספיק מקום לרשום את כל המשימות, שעליך לבצע במשך היום. הרבה פעמים נשאלת השאלה: מה הוא סדר העדיפויות? איך לחלק את כל המשימות שלי במהלך היום? איך להספיק הכול?
סיפור ישן מדגים את העניין בצורה הכי ברורה ומוחשית. באחת האוניברסיטאות, פרופסור זקן החליט לעשות ניסוי בכתה.
הוא הביא אקווריום לכיתה, מילא אותו באבנים גדולות ושאל את הכיתה: האם האקווריום שלי מלא? הכיתה אמרה כן.
ואז הוא לקח דלי עם חצץ ושפך פנימה, החצץ נכנס בין האבנים ומלא את האקווריום בצורה צפופה יותר. כעת, שאל הפרופסור, האם האקווריום מלא? כן, ענו לו בכיתה.
אז פרופסור הוציא דלי עם חול ושפך לתוך האקווריום. החול מילא את המקום, שנשאר בין האבנים והחצץ.
ועכשיו, האקווריום מלא? שאל שוב הפרופסור, הסטודנטים הסתכלו אחד על השני בחוסר ביטחון ושוב אמרו לו כן.
ואז הוציא הפרופסור דלי עם מים ושפך לתוך האקווריום. המים מילאו את כל החריצים שנשארו בין האבנים, החצץ והחול. הפרופסור חייך ואמר: עכשיו האקווריום מלא באמת!
בדרך דומה מומלץ לסדר את היומן שלנו, אנחנו קוראים לזה "שיטת האבנים,חצץ,חול ומים" והיא עובדת בצורה הבאה:
לימודים, אירועים משפחתיים, חופשות- כל מה שיש לו תאריך קבוע, שאנחנו לא יכולים להזיז, הם "האבנים" ביומן שלנו! אותם רושמים ביומן לפני הכול.
פגישות עסקיות, פגישות עם לקוחות, הדרכות שאנו מעבירים- זה "החצץ". אנחנו אחראים עליהם ואנחנו אלו שקובעים אותם בזמן המתאים לנו וללקוחות- לאחר שקבענו אותם, כמעט ולא ניתן להזיז אותם ביומן. אלו הבאים בתור.
טלפונים לקביעת פגישות, בדיקת מידע, מחקר שוק- כול דבר שמקדם את העסק שלנו ואפשר לעשותו, לא על חשבון זמן הפגישות שלנו, אבל יש לו מגבלת זמן (לא מוקדם מדי בבוקר ולא מאוחר מדי בלילה)- זה "החול", אותו מכניסים ליומן אחרי ה"חצץ".
קניות בסופר,עבודות בית, בדיקה של דואר אלקטרוני וכל דבר שאפשר לעשות בזמן אחר והוא גמיש מבחינת המועד, חשוב שלא יגזול את הזמן היקר, שמכניס לנו או יכניס לנו כסף בעתיד, ולכן שמים אותו בין כל שאר העיסוקים שלנו, ב"חורים" שנותרו ואלו הם ה"מים".
אני מצאתי ששיטה זו מייעלת את עבודתי ומנצלת את זמני על הצד הטוב ביותר! אני מספיק יותר, ורוב זמני מוקדש לדברים החשובים באמת!
ולכן, כבר עכשיו, פתח את יומנך והחל לתכנן את זמנך!
אם אתה לא תתכנן את העתיד שלך. תמיד ימצא מישהו אחר שיתכנן אותו עבורך...
בהצלחה
ביום אחד, מעובד של מישהו אחר, אנחנו הופכים לבוס של עצמנו ואם מדובר על עסק מהבית, זה הופך להיות המכשול הכי גדול.
אני הבוס של עצמי! זה הרגע האמיתי להסתכל במראה ולשאול את עצמך: "האם הייתי מקבל את עצמי לעבודה?"
שנים אנחנו הורגלנו לקום בבוקר, להגיע למקום העבודה, להדפיס כרטיס ולהתחיל לספור את השניות, הדקות והשעות עד סוף יום העבודה.
ברגע שהפכנו להיות הבוס של עצמנו, עלינו להתייחס בקנאות לזמן שלנו. זה המצרך היקר ביותר שיש לנו- הזמן.
זוכרים את המשפט המפורסם: "זמן-שווה כסף"?
הנה אני נותן לכם את הטיפ מספר אחד, לכו לקנות יומן. עדיפות ליומן יומי, שבו יש מספיק מקום לרשום את כל המשימות, שעליך לבצע במשך היום. הרבה פעמים נשאלת השאלה: מה הוא סדר העדיפויות? איך לחלק את כל המשימות שלי במהלך היום? איך להספיק הכול?
סיפור ישן מדגים את העניין בצורה הכי ברורה ומוחשית. באחת האוניברסיטאות, פרופסור זקן החליט לעשות ניסוי בכתה.
הוא הביא אקווריום לכיתה, מילא אותו באבנים גדולות ושאל את הכיתה: האם האקווריום שלי מלא? הכיתה אמרה כן.
ואז הוא לקח דלי עם חצץ ושפך פנימה, החצץ נכנס בין האבנים ומלא את האקווריום בצורה צפופה יותר. כעת, שאל הפרופסור, האם האקווריום מלא? כן, ענו לו בכיתה.
אז פרופסור הוציא דלי עם חול ושפך לתוך האקווריום. החול מילא את המקום, שנשאר בין האבנים והחצץ.
ועכשיו, האקווריום מלא? שאל שוב הפרופסור, הסטודנטים הסתכלו אחד על השני בחוסר ביטחון ושוב אמרו לו כן.
ואז הוציא הפרופסור דלי עם מים ושפך לתוך האקווריום. המים מילאו את כל החריצים שנשארו בין האבנים, החצץ והחול. הפרופסור חייך ואמר: עכשיו האקווריום מלא באמת!
בדרך דומה מומלץ לסדר את היומן שלנו, אנחנו קוראים לזה "שיטת האבנים,חצץ,חול ומים" והיא עובדת בצורה הבאה:
לימודים, אירועים משפחתיים, חופשות- כל מה שיש לו תאריך קבוע, שאנחנו לא יכולים להזיז, הם "האבנים" ביומן שלנו! אותם רושמים ביומן לפני הכול.
פגישות עסקיות, פגישות עם לקוחות, הדרכות שאנו מעבירים- זה "החצץ". אנחנו אחראים עליהם ואנחנו אלו שקובעים אותם בזמן המתאים לנו וללקוחות- לאחר שקבענו אותם, כמעט ולא ניתן להזיז אותם ביומן. אלו הבאים בתור.
טלפונים לקביעת פגישות, בדיקת מידע, מחקר שוק- כול דבר שמקדם את העסק שלנו ואפשר לעשותו, לא על חשבון זמן הפגישות שלנו, אבל יש לו מגבלת זמן (לא מוקדם מדי בבוקר ולא מאוחר מדי בלילה)- זה "החול", אותו מכניסים ליומן אחרי ה"חצץ".
קניות בסופר,עבודות בית, בדיקה של דואר אלקטרוני וכל דבר שאפשר לעשות בזמן אחר והוא גמיש מבחינת המועד, חשוב שלא יגזול את הזמן היקר, שמכניס לנו או יכניס לנו כסף בעתיד, ולכן שמים אותו בין כל שאר העיסוקים שלנו, ב"חורים" שנותרו ואלו הם ה"מים".
אני מצאתי ששיטה זו מייעלת את עבודתי ומנצלת את זמני על הצד הטוב ביותר! אני מספיק יותר, ורוב זמני מוקדש לדברים החשובים באמת!
ולכן, כבר עכשיו, פתח את יומנך והחל לתכנן את זמנך!
אם אתה לא תתכנן את העתיד שלך. תמיד ימצא מישהו אחר שיתכנן אותו עבורך...
בהצלחה
