אני מרגישה צורך לשתף אתכם בסוג של תיקשור שאני חוויתי עם החתול שלי שהיה במרחק עשרות קילומטרים מהבית שלו.
למעשה כולנו עוסקים בתיקשור ביום יום, והפסקנו להתפעל מכך שאנו חושבים על מישהו והוא מצלצל, יש לנו כוחות שמשדרים לאדם אפילו אם הוא נמצא במרחק של אלפי קילומטרים מאיתנו.
רבות דובר על אנרגיות של צלילים שבאמצעותם אפשר לשנות תדרים בגוף, על אנרגיות של צבעים, שלכל מרכז אנרגטי יש צבע וכאשר הצבע עכור או חסר באותו מרכז, הגוף ירגיש חולשה או חסימה שישליך כמובן על האזור הפיסי אנטומי של הגוף.
כל התרבויות העתיקות עסקו בהעברת אנרגיות ומסרים דרך המחשבה וזה סוג של תקשורת וכפי שאנו קוראים לזה היום תיקשור.
תיקשור כפי שאני חשה זו יכולת להגיע לרמת תקשורת גבוהה ולחוש את האחר כאילו הוא נמצא לידך כאשר הוא לא.
כאשר אנו מתקשרים אנו חשים את האדם שחשבנו עליו, יכולים להבין מה עובר עליו ואף לראות אותו בצורה ברורה. אנו יכולים להעביר מסרים לאותו אדם כמו געגועים, תמונות ואפילו לנהל איתו שיחה.
ישנם אנשים שנולדו עם יכולות טבעיות של תיקשור וישנם כאלה שפיתחו את היכולת הזו.
בשבת האחרונה של אמצע חודש ינואר נפרדתי מהחתול שלי שאותו גידלתי 9 שנים .
ומסרתי אותו למשפחה נחמדה שהגיעה מנתניה ולקחה אותו בשמחה רבה, ואני התהלכתי באותה שבת עם לא מעט רגשי אשם וניסיתי לשכנע את עצמי שיהיה לו הרבה יותר טוב אצלם מכל מיני סיבות שהמצאתי כדי לשכך את התחושה הרעה שנגרמה לי.
בנוסף לכך לא לקחתי מספר טלפון מהם ורק ידעתי שהם מנתניה.
ביום שלישי בלילה לא הצלחתי לעצום את עיני, בכל פעם שעצמתי את העיניים ראיתי מולי את העיניים הצהובות והפנים המתוקות של החתול שלי, הוא לא היה צריך להגיד לי דבר אני חשתי אותו עצוב, מדוכא, ללא אוכל ומחכה למות.
ביום רביעי בערב צלצל הטלפון ועל הקו היתה הבחורה שלקחה את החתול וסיפרה לי כי הוא עצוב, מדוכא ולא אכל מאז יום שבת. אני כמובן לקחתי את כתובתה ונסעתי במהירות לנתניה להחזיר את החתול שלי הביתה.
אני לא מכירה את העיר נתניה , גשם זלעפות ירד אחרי שעברתי את הרצליה, וכאילו שמו לי מכשיר איתורן ברכב, אני לא יכולה להסביר אבל הרגשתי שאני מונחה על ידי מישהו או משהו לכתובת שניתנה לי. ואני יכולה להעיד על כך ששעות הערב של יום רביעי היו השעות המאושרות והשלמות שלי במשך אותו שבוע, החתול שלי חזר הביתה והתהלך בבית עם הזנב מורם , רחרח בכל מקום , התהפך על הגב ולא הפסיק לגרגר, אני לעומת זאת ישבתי וחשבתי שזו התמונה האידילית של הבית שלי ואותו חתול שגדל איתי במשך 9 שנים בא ללמד אותי פרק בהילכי תיקשור.
אני שמחה על כך שהיתי פתוחה לקבל את המסר ולהאמין בו ולא לבטל אותו במשפט כמו "בסדר זה רק חלום". ולקבל את החתול שלי חזרה , כי אני מאמינה שכל חיבור בין אנשים ובין בעלי חיים יש להם משמעות בחיים האלה, והחיבור הוא לא סתם חיבור אלא בא ללמד אותנו משהו.
ולסיום, אין דבר שקורה סתם, אין מקריות, ואל לנו לבטל במחי יד את התחושות , כי שם נמצאת האמת, לכו עם תחושות הבטן הם ידעו לאן לקחת אתכם.
למעשה כולנו עוסקים בתיקשור ביום יום, והפסקנו להתפעל מכך שאנו חושבים על מישהו והוא מצלצל, יש לנו כוחות שמשדרים לאדם אפילו אם הוא נמצא במרחק של אלפי קילומטרים מאיתנו.
רבות דובר על אנרגיות של צלילים שבאמצעותם אפשר לשנות תדרים בגוף, על אנרגיות של צבעים, שלכל מרכז אנרגטי יש צבע וכאשר הצבע עכור או חסר באותו מרכז, הגוף ירגיש חולשה או חסימה שישליך כמובן על האזור הפיסי אנטומי של הגוף.
כל התרבויות העתיקות עסקו בהעברת אנרגיות ומסרים דרך המחשבה וזה סוג של תקשורת וכפי שאנו קוראים לזה היום תיקשור.
תיקשור כפי שאני חשה זו יכולת להגיע לרמת תקשורת גבוהה ולחוש את האחר כאילו הוא נמצא לידך כאשר הוא לא.
כאשר אנו מתקשרים אנו חשים את האדם שחשבנו עליו, יכולים להבין מה עובר עליו ואף לראות אותו בצורה ברורה. אנו יכולים להעביר מסרים לאותו אדם כמו געגועים, תמונות ואפילו לנהל איתו שיחה.
ישנם אנשים שנולדו עם יכולות טבעיות של תיקשור וישנם כאלה שפיתחו את היכולת הזו.
בשבת האחרונה של אמצע חודש ינואר נפרדתי מהחתול שלי שאותו גידלתי 9 שנים .
ומסרתי אותו למשפחה נחמדה שהגיעה מנתניה ולקחה אותו בשמחה רבה, ואני התהלכתי באותה שבת עם לא מעט רגשי אשם וניסיתי לשכנע את עצמי שיהיה לו הרבה יותר טוב אצלם מכל מיני סיבות שהמצאתי כדי לשכך את התחושה הרעה שנגרמה לי.
בנוסף לכך לא לקחתי מספר טלפון מהם ורק ידעתי שהם מנתניה.
ביום שלישי בלילה לא הצלחתי לעצום את עיני, בכל פעם שעצמתי את העיניים ראיתי מולי את העיניים הצהובות והפנים המתוקות של החתול שלי, הוא לא היה צריך להגיד לי דבר אני חשתי אותו עצוב, מדוכא, ללא אוכל ומחכה למות.
ביום רביעי בערב צלצל הטלפון ועל הקו היתה הבחורה שלקחה את החתול וסיפרה לי כי הוא עצוב, מדוכא ולא אכל מאז יום שבת. אני כמובן לקחתי את כתובתה ונסעתי במהירות לנתניה להחזיר את החתול שלי הביתה.
אני לא מכירה את העיר נתניה , גשם זלעפות ירד אחרי שעברתי את הרצליה, וכאילו שמו לי מכשיר איתורן ברכב, אני לא יכולה להסביר אבל הרגשתי שאני מונחה על ידי מישהו או משהו לכתובת שניתנה לי. ואני יכולה להעיד על כך ששעות הערב של יום רביעי היו השעות המאושרות והשלמות שלי במשך אותו שבוע, החתול שלי חזר הביתה והתהלך בבית עם הזנב מורם , רחרח בכל מקום , התהפך על הגב ולא הפסיק לגרגר, אני לעומת זאת ישבתי וחשבתי שזו התמונה האידילית של הבית שלי ואותו חתול שגדל איתי במשך 9 שנים בא ללמד אותי פרק בהילכי תיקשור.
אני שמחה על כך שהיתי פתוחה לקבל את המסר ולהאמין בו ולא לבטל אותו במשפט כמו "בסדר זה רק חלום". ולקבל את החתול שלי חזרה , כי אני מאמינה שכל חיבור בין אנשים ובין בעלי חיים יש להם משמעות בחיים האלה, והחיבור הוא לא סתם חיבור אלא בא ללמד אותנו משהו.
ולסיום, אין דבר שקורה סתם, אין מקריות, ואל לנו לבטל במחי יד את התחושות , כי שם נמצאת האמת, לכו עם תחושות הבטן הם ידעו לאן לקחת אתכם.
ליאת הראל מטפלת הוליסטית
http//ima-adama.co.il/home/liat
http//ima-adama.co.il/home/liat