איך נבחר את הדוקטור לכירופרקטיקה המתאים לנו, 

איך נבחר את הדוקטור לכירופרקטיקה המתאים לנו,
או
למה קיים שוני רב כל כך בין כירופרקט אחד למשנהו?

רבים באוכלוסיה אשר שמעו או נחשפו לבדיקות ולטיפולים הכירופרקטיים השונים כמו גם אחדים מאיתנו הכירופרקטורים, מתחבטים בשאלות החשובות העוסקות בהסברים לשוני הרב הקיים בין כירופרקט אחד למשנהו. השוני מתבטא באופני הבדיקות, הטיפולים עצמם, ההסבר המקצועי או הפילוסופי ובוודאי תוצאות הטיפולים ועלותם הכוללת עבור כל אחד ואחת מאיתנו.
בספרות המקצועית הכירופרקטית, נבחנו שאלות ההבדלים הללו ועל חלקן ניתנו בעשור האחרון מסקנות מחקריות מוכחות סטטיסטית, ועל חלקן ישנן תיאוריות מדעיות מבוססות יותר וכאלו המבוססות פחות.
הסיבות העיקריות לשונות הרבה נעוצות נוירו-פיסיולוגית באופן ,בכמות ובסוג החיישנים הנוירולוגיים ברקמות הגוף השונות המופעלים על ידי הכירופרקטור בטכניקות הטיפול השונות, ופסיכולוגיות באופני התקשורת המילולית והבלתי אמצעית המתרחשות בין המטופל לדוקטור לכירופרקטיקה ומרפאתו.

ישאל בוודאי הקורא, איך תיתכן השונות הרבה בין הכירופרקטורים אם כולם למדו את אותם מערכי הלימוד, טכניקות הטיפול השונות, עברו הכשרה בסיסית דומה ונבחנו במבחנים בינלאומיים זהים?
ברוב בתי הספר הגבוהים לכירופרקטיקה, עוברים הכירופרקטורים הכשרה ואימון מקיפים. בארבע השנים הראשונות הם לומדים את כלל מקצועות המדעים הרפואיים, ולאורך שלוש השנים האחרונות ללימודיהם הם לומדים ומוכשרים בכל המקצועות התפקודיים, הקליניים ועשרות טכניקות הטיפול השונות להפעלת סוגי חיישנים יחודיים, וכל אלה על מנת להיות כשירים לבדוק, לאבחן ולטפל במגוון רחב של מבנה גוף, מגוון גילי מטופלים ובמגוון דרגות התלונה שלהם וחומרתן. נלמדות טכניקות בדיקות פיסיקאליות רפואיות רגילות בצד טכניקות מישוש העור, הרקמות הרכות, השרירים, המפרקים וטווחי התנועה האנטומיים הידועים. נלמדות בהרחבה טכניקות שיקום, תרגילי גב בטן וצוואר, תורת תנועת הגוף (ביומכאניקה) ותורת מניעת פגיעות הגוף בעבודה (ארגונומיה), וכן הרחבה ניכרת במקצועות הביוכימיה, הויטמינים והמינרלים.
כל אזור בעמוד השדרה וכל חוליה נלמדים ומתורגלים אלפי שעות במספר רב של דרכי טיפול ידניות וממוכשרות - גישות מלפנים, מהצד ומהגב, גישות עדינות וגישות מכאניות יסודיות יותר. דרכי הטיפול נלמדות ומתורגלות בגישות של טיפול בעמידה, בישיבה ובשכיבה, ובגישות של טיפול במתיחות בתנוחות כאלה ואחרות.
הסיבות למגוון הטכניקות הניתנות הן הצורך בהתאמת מגוון הטכניקות במינון המתאים לכל אבחנה ואבחנה, למצב וגיל המטופל, וכן למבנה הפיזי של הד"ר לכירופרקטיקה. בדומה לקדמת ההתפתחות המקצועית והאקדמאית ברפואה המדיצינית ורפואת השיניים המקבילות לה, החלו להתפתח התמחויות על או מרפאות הנותנות ומתמחות באוכלוסיות מטופלים ספציפיות. אחדות מההתמחויות נלמדות במסגרת ממוסדת ואקדמאית של בתי הספר לכירופרקטיקה ואכן עומדות בתקן העולמי הכירופרקטי של תוכניות הכשרה ובחינות מתאימות, אך קיימות גם התמחויות אשר ניתנות על ידי כירופרקטורים פרטיים או חברות כירופרקטיות עסקיות אשר התיאוריות והטכניקות טיפול שלהן שנלמדות בהתמחויותיהן לא נבדקו אקדמית ומחקרית על ידי גופי הבקרה והפיקוח האקדמאים הכירופרקטיים כפי שנהוג במוסדות להשכלה הכירופרקטית בעולם.
כאן מובאים ומפורטים עיקרי הסיבות וההבדלים על מנת שכל אזרח יוכל לגשת למרפאה כירופרקטית עם מירב האינפורמציה להחליט עבורו או עבורה את כיוון הטיפול המתאים להם.
במחקר אקדמי כירופרקטי מבית הספר לכירופרקטיקה באוניברסיטת אודנסק, דנמרק נבדקה הסיבה הראשונה והמוכחת סטטיסטית להצלחת הטיפול הכירופרקטי במטופל, ואין הכוונה כאן רק להפגת כאב או סימפטומים.
המחקר מצא כי תחושת המטופל והרגשתו הסובייקטיבית לאחר הטיפול הראשון, קובעת למעשה בתת הכרתו את הצפוי לו בהמשך, וסיכויי הצלחת הטיפול על כל מרכיבי תלונתו גדול ומשמעותי בהשוואה למטופל אשר יצא מהביקור הראשון לא מסופק וללא שיפור כלשהו בתלונותיו.
במחקר מדעי סטטיסטי נוסף מקולג' כירופרקטי בלוס אנג'לס, קליפורניה נמצא כי התקשורת הלא פורמאלית בין הכירופרקטור למטופל או מטופלת, כלומר ה"קליק" הראשון שנוצר אם בשיחת הטלפון, המבט הראשון במרפאה, שפת הגוף והחזות המקצועית ובוודאי אופן הדיבור וההסברים ההגיוניים והאינטלקטואליים, השפיעו השפעה מכרעת בקביעת ההתרשמות הראשונית של המטופל מהיתכנות החיובית של המשך הטיפול במרפאה הכירופרקטית הספציפית.
בנוסף לאלו, נבדקה במחקר מדעי סטטיסטי בקולג' כירופרקטי בצפון קליפורניה הגישה הפיזית של הכירופרקטור, אופן המגע שלו והתנהלותו בטכניקות הטיפול השונות, הרכבן ומספר הטיפולים המומלץ לאבחנה מסוימת. נושא מקצועי חשוב ועדין זה, העוסק בבחירת והתאמת הכירופרקטור את הטכניקות טיפול באופן אובייקטיבי ומדעי נמצא עדיין בחיתוליו המחקריים.
בכנס הכירופרקטי האירופאי שנערך בשנת 2005 מטעם כלל האיגודים המקצועיים של מדינות אירופה והארגון העולמי הכירופרקטי WFC, נבחנו רבות מטכניקות הטיפול הכירופרקטיות ויעילותן. המסקנה הסופית בסיום כנס זה הייתה שנמצאו יתרונות ושיפור בכל הטכניקות אם כי לא נבדקו היחסים בין זמני הטיפול בכל ביקור וביקור ליעילותם, מספר הטיפולים הנדרש בכל טכניקה להשגת שיפור מקסימאלי לפני המעבר לתחזוקה שוטפת וכמובן העלות הכלכלית למטופל ומערכת הבריאות בכל מדינה.


במחקר מעניין אשר פורסם מטעם כירופרקט שוויצרי כבר בשנת 1986 נמצא כי ברקמות הגוף השונות כגון בגידים, ברקמות החיבור, מעטפות כריות הדיסק הבין-חולייתיות, בשרירים ובעור קיימים מגוון חיישנים נוירולוגיים המתחלקים בעיקרון לשתי משפחות: חיישני כאב וחיישני תנועה ומגע. משפחות אלו מחולקות לשני סוגים עיקריים:
חיישנים רגישים מאוד המופעלים במגע קל, רך ולא עמוק הגורמים להשפעה חשמלית בינונית עד רבה מאוד על מסלולי העצבים למרכזי המוח וחוט השדרה. יתרונם הוא בעוצמת פעולתם הגדולה והמהירה הכוללת סף גירוי נמוך אך חסרונם הגדול הוא במשך זמן השפעתם על המוח אשר הינו שברירי שניות עד דקות לאחר הטיפול. לכן, לא יוכלו לתת מענה ארוך טווח בשיפור פעולות העצבים ושרירי הגוף ומרכזי פענוח ושמירת היציבה לאורך ימים ושבועות. ריכוזם הגדול ביותר הוא בשכבות העור והרקמות הדקות מתחתיו. חיישנים אלו, יופעלו גם בטכניקות הטיפול הכירופרקטיות העדינות אשר מבוצעות בנגיעות או בעזרת מכשירי עזר כדוגמת פטישים כירופרקטיים חשמליים וגם בטכניקות הטיפול הכירופרקטיות העמוקות הגורמות לאיזון מפרקי החוליות עד טווח התנועה המקסימאלי עם שמיעת צלילי הקליק או הפיקוק הכירופרקטיים המפורסמים.

חיישנים רגישים פחות, אשר מופעלים במגע בינוני עד עמוק הגורמים להשפעה חשמלית נמוכה עד בינונית על מסלולי העצבים המוליכים למוח וחוט השדרה. הם בעלי סף גירוי גבוה ויתרונם הוא בזמן פעולתם הארוך יחסית האורך שניות עד שעות לאחר הטיפול ולכן יתנו מענה ארוך טווח בשיפור פעולת העצבים והשרירים בגוף.
חיישנים ארוכי טווח אלו, יופעלו רק בעזרת הטכניקות הטיפוליות הכירופרקטיות העמוקות אשר מביאות את טווחי תנועת המפרקים לטווח המקסימאלי הפארא-פיסיולוגי שלהם וגורמות לצלילי הפיקוק והקליקים הכירופרקטיים הידועים וכן לטכניקות הטיפול העמוקות העוסקות בשחרור קשרי השרירים (טריגר פוינטים).
לסיכום, אם נרצה להשפיע תחושתית, להרפיה, שיכוך כאב ורוגע לזמן קצר נבחר להתרכז בטכניקות העדינות בעיקר. כתוצאה מכך, יארך השיפור בתפקוד עמוד השדרה והגוף זמן רב יותר וידרשו מאיתנו יותר טיפולים וכמובן יותר עלויות כספיות. מאידך, אם נרצה לקצר את מהלך ריפוי הגוף והחלמתו, נקדיש זמן לא מבוטל בכל טיפול וטיפול לטכניקות העמוקות, נמשיך עם ביצוע תרגילי חיזוק ושיקום מיד לאחר מכן ונסיים בטכניקות העדינות. כך נוכל להנות מכל העולמות הכירופרקטיים: מהצד האחד נוכל להבטיח שיפור מהיר וחסכוני על ידי הפעלה קלינית ואקדמאית נבונה של סוגי החיישנים השונים ומהצד השני, נתעקש לשלב תרגילי חיזוק ושיקום במקביל לתוספי תזונה והרגלי מניעה. יהיה זה נבון לשלב בין כל הטכניקות ולא להתקבע בטכניקה מסוימת המבטיחה באופן לא נכון מחקרית את השמיים גם למטופל וגם לכירופרקטור.