ארבעת המינים הבריאים 

חג הסוכות מתאפיין בעיקר שינוי מגורים זמני ובארבעת המינים. ארבעת המינים הם הסמל העיקרי של החג, וישנם בנינו שמשלמים סכומים אגדיים כדי לקנות את הכשרים שבכשרים, כדי שסוכתם תלבב בהם.
ארבעת המינים הם כידוע לכולנו אתרוג, לולב, הדס, וערבה. אלו הם למעשה ארבעה סוגים של צמחי ארץ ישראל, ומצווה להחזיק בהם ולברך עליהם בכל אחד משבעת ימי סוכות, חוץ משבת.
חג הסוכות הוא אחד משלושת הרגלים, זהו חג מהתורה; כתוב בויקרא כ"ג, פסוק מ: ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר, כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל. מכאן- לוקחים לולב אחד, אתרוג אחד, שני ענפי ערבה, שלושה ענפי הדס כשרים.

ארבעת המינים וארץ ישראל
כל אחד מארבעת המינים מציין חלק בוטני שונה מארץישראל. הערבה והאתרוג זקוקים לכמות גדולה שלמים כדי לצמוח, התמר וההדסיכולים לצמוח עם פחות מים.
האקלים בהם גדלים ארבעת המינים גם הוא שונה.
עצי התמר אוהבים חום ויובש, לכן אזור הגידול המועדף להם הוא דווקא בערבה ובנגב.
ההדסים מעדיפים את איזור ההרים הקריר.
הערבה צומחת כמעט ליד כל מקורות המים.
האתרוג, ששייך להדריים, גדל טוב מאוד במישור החוף.

מכאן ניתן להבין למה נבחרו ארבעת המינים הללו בתורה. מינים אלו פזורים בארץ ישראל
ישראל אולי קטנה במידותיה, אך עם הרבה סוגי אקלים וגיאוגרפיה משתנה.

חשוב לדעת כי כאשר אנו מנענעים בארבע המינים, אנו כאילו אומרים לפני ה': כשם שארבע המינים הללו אינם יכולים לצמוח בלי מים, כך העולם זקוק לגשמי-ברכה.

תזכורת נוספת לארבעת המינים
בלי משים וכאילו "במקרה", מזכירים את ארבעת המינים גם בכל חופה. לפני שהחתן שובר את הכוס מתחת לחופה הוא אומר את הברכה: תדבק לשוני לחיכי, אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי. תהילים קל"ז, ו'. אעלה אלו הם ראשי התיבות של ארבעת המינים- אתרוג, ערבה, לולב, הדס. מכאן, כשנוטלים לולב- זוכרים את ירושלים.

ארבעת המינים והבריאות
כל אחד מארבעת המינים מכיל בתוכו תכונות רבות שמועילות לאדם.
אסקור אותן כאן. אם שכחתי משהו, או מישהו מבין הקוראים מכיר שימוש שאינו מוזכר כאן, אשמח ללמוד ולקבל מידע חדש.

האתרוג - בעל טעם וריח
מוצאו בהודו-סין. בהודו נחשב האתרוג כפרי קדוש. יין שהשרו בו פירות וזרעים של אתרוג מטהר את הפה ופועל נגד רעל. אבותינו האמינו כי האתרוג מרבה את הזרע ויפה לנשים מעוברות, וכן סברו כי אישה הרה האוכלת את פיטם האתרוג שברכו עליו בסוכה בכל שבעת ימי סוכות, תלד בן זכר. לפי אסף הרופא גרעיני האתרוג מועילים לכאבי כליות, ושמן שהופק מהקליפה טוב לכאבי אוזניים. במצרים נהגו לשתות מיץ אתרוגים כדי להרגיע דלקת בכיס המרה, כמו כן לחיזוק הבטן ולעורר תיאבון.
הרמב"ם ממליץ על האתרוג כתרופה לעקיצות ונשיכות של בעלי חיים ומוסיף שמשקה מעליו יועיל ויבריא החולה החלוש. כמו כן כתב הרמב"ם "האתרוג הוא התפוח הרפואי החשוב ביותר, ויש בו הרבה רפואות לגוף, גם אם לא ימצאהפרי, לוקחים מהעץ או מהעלים, ומבשלים כמו תה, ושותים מזה כפי הצורך, והוא טוב לכלחולי ולכל מחלה, וירפא אותם בסגולתו".
בספר "נפלאים מעשיך" נכתב כי "האתרוג נחמד למראה וטוב למאכל, ובו סגולות רבות ונפלאות. קליפתו מסירה כל כאב פנימי ומחזקת את הגידים, כשעושים מזהמירתח כמו תה ושותים את זה, וממתיקים בסוכר או דבש, ויש בו מרירות, אך זה בריאלגוף. אכילת אתרוג טוב לכבד, ומרווה את הצמא, וגרעיני האתרוג, טובים לכל, והפריכולו משמח הלב ומחזק את הגוף, והוא רפואה לכל מחלה".
לפי יהדות תימן האתרוג מחזק את הלב, מגמיש את עורקיו ומיצב את פעילותו. כמו כן לפי יהדות תימן טוב לתת אותו לאם מניקה, כדי להרבות את חלבה.
לפי הרפואה הסינית האתרוג הוא פרי בעל אנרגטיקה של חום ויובש, ולכן הוא מקשה על העיכול מצד אחד, אךבעל פעולות רפואיות רבות- מאידך, כולל השפעה נפשית. היה מקובל, שהפרי, העלים, הקליפה של האתרוג והגרעינים שלו יעילים לבעיות של דיכאון, אי יכולת ואי רצון לפעול, חיוניות מועטה וכדומה.
האתרוג, כמו כל חלקי פרי ההדר יכול לשמש במטבח. ניתן להשתמש בו כמו בכל פרי הדר אחר בבישול.
ממחקר שנערך בשנים האחרונות מתברר כי יהודי אתיופיה נהגו לצחצח את שיניהם בענפים של עצי אתרוג, לאחר שחשפו את סיביהם הפנימיים. הוכח כי לחלק מהחומרים הנמצאים בענפי האתרוג יש פוטנציאל לעיכוב התרבות תאי סרטן, חיידקיםופטריות, שהשילוב ביניהם יוצר ככל הנראה אפקט משולב לפעילות אנטי דלקתית, ואפקטחיטוי יעיל ביותר, גם במינונים נמוכים. החומר הנמצא בפרי האתרוג, בענפיו ובעליו, פועל ככל הנראה כחומר מחטא המעודד אתיצירת נימיות הדם במקומות שנפגעו, ואף בונה מחדש את חומר השן שנהרס.

בכתבת ההמשך, אמשיך לתאר את תכונותיהם של שלושת הצמחים הנוספים מארבעת המינים.

עד כאן להפעם.
שיהיה לכולנו חג שמח.