התופים המדברים (The Talking Drums) של מערב אפריקה
מרבית הכלים המוסיקליים של היום, ולמעשה, לכל אורך ההיסטוריה, שימשו סוג של מותרות. עובדה זו בולטת ב-מעגל מתופפים וחוויות מוסיקליות רבות אחרות.
עם השימוש בהם לאירועי בידור או אולי במסגרת טקסי דת מסוימים, הם שימשו אף על פי כן דבר שבני אדם יכלו, אם היה צריך, להסתדר בלעדיו. כמובן, יש את אותם אנשים הטוענים כי היו מתים ללא מוסיקה, ואני הייתי נמנה בין האנשים הראשונים שהסבירו את חשיבות המוסיקה לנשמתו ולנפשו של האדם. עם זאת, המוסיקה הינה, בהגדרה הפשוטה ביותר, סוג של פזרנות, משהו שנוצר בעבור הנאה טהורה. עם זאת, קיים לפחות כלי מוסיקאלי אחד בו נעשה שימוש מבחינה היסטורית, למטרה אחרת. בתוף, עם צליליו המהדהדים ועם קלות השימוש היחסית בו, נעשה שימוש כאמצעי ליצירת תקשורת ממרחקים מזה אלפי שנים.
קיימת הוכחה לכך שתרבויות עתיקות שונות רבות עשו שימוש בתופים על מנת ליצור קשר על פני מרחקים ארוכים ו-מעגל מתופפים. תרבויות אלו היו קיימות לעתים קרובות באזורים מיוערים ומבודדים, מה שהפך את השימוש בתקשורת שמיעתית לפתרון הגיוני. האנשים של סרי לנקה העתיקה, לדוגמא, עשו שימוש בתופים על מנת לתקשר בין המדינה לבין הקהילה לפני 2500 שנה. מגוון שבטים אינדיאניים באמריקה עשו שימוש הן בלחץ והן בתופים עם חריצים על מנת לשוח הודעות בין מחנות שונים. אפילו לאירופה היה את התוף שלה על מנת לתקשר, תוף ה- "Txalaparta" בו השתמשו בחלק מספרד שנקרא בשם Basque Country. אולם התופים המפורסמים ביותר ששימשו ליצירת תקשורת הם התופים המדברים ממערב אפריקה.
שורשיו של התוף המדבר המערב אפריקאי מצויים באימפריה של גאנה העתיקה, אשר הייתה קיימת כבר בשנים 750-1076 לספירה והייתה ממוקמת במאוריטניה הדרום-מזרחית המודרנית, במאלי המערבית ובסנגל המזרחית. כלי זה משמש תוף לחץ (pressure drum) בעל צורה של שעון חול וראשי תופים הממוקמים בשני קצותיו. גוף הכלי עשוי מעץ והראשים עשויים מעור חיה, עור של דג או מקרומים אחרים. מיתרים עשויים מעור ממוקמים לאורכו של גוף התוף ועטופים סביב החישוקים הממסגרים את שני הראשים. מיתרים אלו משמשים מפתח לתוף המדבר, מכיוון שאלו הם המקור לוויסות גובה הצליל שלו. כאשר המתופף מהדק את זרועו סביב התוף, ובכך לוחץ על המיתרים, הראשים מתהדקים וגובה הצליל של הכלי משתנה. מאפיין זה הוא אשר אפשר לשבטים העתיקים של אפריקה לשלוח מסרים כה מורכבים על פני מרחקים ארוכים.
כאשר האירופאים החלו לראשונה לחקור את הג'ונגלים של אפריקה, הם הופתעו כל הזמן לגלות כי השבטים הוזהרו לגבי נוכחותם. בגלל סחר העבדים שהתקיים באזור האוקיאנוס האטלנטי, אשר שגשג בין המאות ה- 16 וה- 19, עשו התופים המדברים את דרכם לאמריקה הצפונית והדרומית. הם, לא במפתיע, הוחרמו לזמן מה כאשר בעלי העבדים הבינו שהעבדים עשו שימוש בכלים על מנת לתקשר בין אחוזות מטעים. ההחרמה הזו, למרבה המזל, הלכה בעקבות הסחר בעבדים באזור האוקיאנוס האטלנטי, וכיום מוערכים וחשובים התופים המדברים הן עבור התרבויות העתיקות אותן הם מייצגים והן עקב היכולות המוסיקאליים הייחודיים שלהם.
באפריקה המודרנית, התוף המדבר נפוץ ביותר בקרב מגוון סגנונות של מוסיקה כמו גם מעגל מתופפים. משתמשים בו במוסיקת ה- Mbalax, אותה מוסיקת ריקודים לאומית נפוצה של סנגל וגמביה, ו- Fuji, סגנון מוסיקאלי נפוץ בניגריה, כמו גם בסוגים אחרים של מוסיקה במדינות אחרות.
מרבית הכלים המוסיקליים של היום, ולמעשה, לכל אורך ההיסטוריה, שימשו סוג של מותרות. עובדה זו בולטת ב-מעגל מתופפים וחוויות מוסיקליות רבות אחרות.
עם השימוש בהם לאירועי בידור או אולי במסגרת טקסי דת מסוימים, הם שימשו אף על פי כן דבר שבני אדם יכלו, אם היה צריך, להסתדר בלעדיו. כמובן, יש את אותם אנשים הטוענים כי היו מתים ללא מוסיקה, ואני הייתי נמנה בין האנשים הראשונים שהסבירו את חשיבות המוסיקה לנשמתו ולנפשו של האדם. עם זאת, המוסיקה הינה, בהגדרה הפשוטה ביותר, סוג של פזרנות, משהו שנוצר בעבור הנאה טהורה. עם זאת, קיים לפחות כלי מוסיקאלי אחד בו נעשה שימוש מבחינה היסטורית, למטרה אחרת. בתוף, עם צליליו המהדהדים ועם קלות השימוש היחסית בו, נעשה שימוש כאמצעי ליצירת תקשורת ממרחקים מזה אלפי שנים.
קיימת הוכחה לכך שתרבויות עתיקות שונות רבות עשו שימוש בתופים על מנת ליצור קשר על פני מרחקים ארוכים ו-מעגל מתופפים. תרבויות אלו היו קיימות לעתים קרובות באזורים מיוערים ומבודדים, מה שהפך את השימוש בתקשורת שמיעתית לפתרון הגיוני. האנשים של סרי לנקה העתיקה, לדוגמא, עשו שימוש בתופים על מנת לתקשר בין המדינה לבין הקהילה לפני 2500 שנה. מגוון שבטים אינדיאניים באמריקה עשו שימוש הן בלחץ והן בתופים עם חריצים על מנת לשוח הודעות בין מחנות שונים. אפילו לאירופה היה את התוף שלה על מנת לתקשר, תוף ה- "Txalaparta" בו השתמשו בחלק מספרד שנקרא בשם Basque Country. אולם התופים המפורסמים ביותר ששימשו ליצירת תקשורת הם התופים המדברים ממערב אפריקה.
שורשיו של התוף המדבר המערב אפריקאי מצויים באימפריה של גאנה העתיקה, אשר הייתה קיימת כבר בשנים 750-1076 לספירה והייתה ממוקמת במאוריטניה הדרום-מזרחית המודרנית, במאלי המערבית ובסנגל המזרחית. כלי זה משמש תוף לחץ (pressure drum) בעל צורה של שעון חול וראשי תופים הממוקמים בשני קצותיו. גוף הכלי עשוי מעץ והראשים עשויים מעור חיה, עור של דג או מקרומים אחרים. מיתרים עשויים מעור ממוקמים לאורכו של גוף התוף ועטופים סביב החישוקים הממסגרים את שני הראשים. מיתרים אלו משמשים מפתח לתוף המדבר, מכיוון שאלו הם המקור לוויסות גובה הצליל שלו. כאשר המתופף מהדק את זרועו סביב התוף, ובכך לוחץ על המיתרים, הראשים מתהדקים וגובה הצליל של הכלי משתנה. מאפיין זה הוא אשר אפשר לשבטים העתיקים של אפריקה לשלוח מסרים כה מורכבים על פני מרחקים ארוכים.
כאשר האירופאים החלו לראשונה לחקור את הג'ונגלים של אפריקה, הם הופתעו כל הזמן לגלות כי השבטים הוזהרו לגבי נוכחותם. בגלל סחר העבדים שהתקיים באזור האוקיאנוס האטלנטי, אשר שגשג בין המאות ה- 16 וה- 19, עשו התופים המדברים את דרכם לאמריקה הצפונית והדרומית. הם, לא במפתיע, הוחרמו לזמן מה כאשר בעלי העבדים הבינו שהעבדים עשו שימוש בכלים על מנת לתקשר בין אחוזות מטעים. ההחרמה הזו, למרבה המזל, הלכה בעקבות הסחר בעבדים באזור האוקיאנוס האטלנטי, וכיום מוערכים וחשובים התופים המדברים הן עבור התרבויות העתיקות אותן הם מייצגים והן עקב היכולות המוסיקאליים הייחודיים שלהם.
באפריקה המודרנית, התוף המדבר נפוץ ביותר בקרב מגוון סגנונות של מוסיקה כמו גם מעגל מתופפים. משתמשים בו במוסיקת ה- Mbalax, אותה מוסיקת ריקודים לאומית נפוצה של סנגל וגמביה, ו- Fuji, סגנון מוסיקאלי נפוץ בניגריה, כמו גם בסוגים אחרים של מוסיקה במדינות אחרות.
שי יובל - DRUM-PLAY
מעגל מתופפים
אפריקאי
מעגל מתופפים
אפריקאי