מעגל מתופפים ותוף היד 

תוף יד הינו פשוט סוג של תוף בו מנגנים ביד חשופה גם ב-מעגל מתופפים ולא בעזרת מקל או סוג אחר של מחבט. קיימים סוגים שונים ורבים של תופי ידיים: הם נפוצים בשימושם באפריקה, באמריקה הדרומית והצפונית, במזרח הרחוק, באסיה ובאירופה. מבחינה בינלאומית, תיפוף המסגרת (frame drum) הינו סגנון התיפוף הידני השכיח ביותר. הוא מורכב מקונכייה גלילית רדודה בעלת ראש באחד מהקצוות הפתוחים שלו. זהו הסוג הישן ביותר של תוף עשוי מעור ואחר מהסוגים העתיקים ביותר של כלים מוסיקאליים. דוגמאות לכלי זה ניתן למצוא בתרבויות שונות רבות בעולם. דוגמאות כוללות את ה- tonbak בפרס (איראן), את הטמבורין שבברזיל, את ה- Bodhran שבאירלנד ואת ה- kanjira שבהודו. המסגרת עשויה בדרך כלל מעץ כפוף (מושחת) שחובר יחד, וראש התוף עשוי, על פי המסורת, מעור של בעל חיים, למרות שכיום עושים שימוש גם בחומרים שיוצרו בידי אדם.
כמובן, חלק מתופי הידיים המפורסמים ביותר הם תופי הקונגה (congas) ותופי הבונגו (bongos) בהם משתמשים במוסיקה שמקורה באמריקה הלטינית. הודות לנפוצות המוסיקה כגון מוסיקת הסלסה, הפכו כלים אלו לכלים מוכרים בעולם כולו. הן תופי הבונגו והן תופי הקונגה הינם תופי מסגרת במהותם: על פי המסורת הם עשויים מעץ ומעור של בעל חיים (למרות שבזמנים המודרניים משתמשים לעתים קרובות בחומרים עשויים ידי אדם כגון פיברגלס), יש להם ראש בודד בלבד. אולם, בעוד שתופי הבונגו קטנים בגודלם, תופי הקונגה גבוהים וצרים, בגובה אופייני של 3 רגל, מה שהופך אותם לגדולים הרבה יותר ממרבית תופי המסגרת הקיימים. וגם, מבנה הגופים שלהם הוא דומה לזה של גוף חבית, המכיל רצועות עץ רבות יותר מאשר קונכייה עשויה מחלק אחד.
במחקר שנערך על התרבויות העתיקות, מחזיקים בתופי מסגרת על מנת להתחבר הן לדת והן לתחום הבידור. הם משתנים בגודלם ולעתים הינם בעלי טבעות מתכת או צלחות מתכת הכלולות בתכנון: טמבורין משמש דוגמא לסוג כזה של תוף. ראוי לציין כי שמותיהם של חלק מתופי המסגרת, המגיעים מתרבויות שונות, דומים במידה ניכרת אחד לשני, מה שהופך לסביר את העובדה שהכלי הומצא במקום אחד והתפרש מנקודה זו למקומות אחרים.