בקבוק היין -הקנקן 

  מאת: ישראל פרקר   השער לעולם יינות ישראל    http://www.wines-israel.co.il/לפני מספר שנים בעת ביקורי באי הספרדי פלמה דה מיורקה ערכנו מספר סיורים ביקבים  בהם טעמנו מספר לא קטן של יינות שונים. שמתי לב לעובדה שבסיום הביקור בכל יקב קנו רוב המטיילים בקבוצה דווקא את היינות שהיו בבקבוקים בעלי צורות מיוחדות שנראו כמו פסלי אנשים ובעלי חיים. ברור שמה שעניין אותם היו הבקבוקים עצמם ולא היין שבתוכם. אני בטוח שהבקבוקים מונחים סגורים עד היום על המדפים בסלוני הרוכשים, כפסלים, והיין שבתוכם שהיה יין צעיר מאוד בעת הרכישה, כבר מזמן אינו בר שתייה.אני חייב להודות לבושתי על חטאי. גם אני דוחה פתיחת מספר בקבוקי יין הנמצאים במקרר היין שלי, כדוגמת הבקבוקים המיוחדים והיפים מהבצירים הראשונים של יקב שאטו גולן, מפני שחבל לי ל"הרוס" את הבקבוקים הנאים. לשימוש בבקבוקי יין מיוחדים יכולות להיות מספר מטרות המשרתות את היקבים והצרכנים:- בקבוק יקר, המעוצב בצורה מיוחדת, מהווה אריזה יוקרתית ליין משובח ומצדיק, לכאורה, את המחיר הגבוה שנגבה עבור כל בקבוק יין.-  אריזת יינות פשוטים מאוד בבקבוקים "מושכים" היא דרך לגרימה לעלייה במכירות יינות אלה.- כאשר בתקופה מסוימת חונכים מספר יקבים בו זמנית יין ( למשל "רוזה" לפני פסח) מוציאים חלק מהיקבים את היינות בבקבוקים מיוחדים (כמו "רוזה 2006 " של רקנאטי ושאטו גולן) כדי שהם ימשכו יותר את הקונה הממוצע בתקווה שיעדיפם על "רוזה" המשווק בבקבוקים פשוטים ולא מעניינים.- הקונה בעל הידע הממוצע ומטה יעדיף יינות בבקבוקים מיוחדים מאשר אלה הנמצאים בבקבוקים פשוטים, כאשר הוא מחפש להביא יין כמתנה בעיקר לאנשים שגם הבנתם ביין איכותי היא לא גבוהה.- ישנם יקבים המשתמשים בבקבוקים ייחודיים להם עם שוני קל מהסטנדרד (כמו יקבי רמת הגולן עם יינות הר חרמון וגמלא בהם יש התרחבות בחלק העליון של הצוואר) כדי להבדילם מיינות אחרים ולתת להם מעין חתימת ייחודיות.אחד מבכירי יינני ישראל אמר לי פעם משפט שלא אשכח לעולם כשאשהה בחנות יין: "יין טוב באמת משווק בבקבוקים סטנדרטיים, "רגילים", עם תוויות פשוטות, ויין באיכות נמוכה, שהיצרן מעוניין להסתירה, ישווק בבקבוקים מיוחדים עם תוויות בולטות."  איני מסכים בצורה גורפת לקביעה זו אך אני ממליץ בכל פה לשים לב טוב לתכולת הבקבוק לפני ששולחים את היד לעבר בקבוק יין יפה על המדף בחנות היין.ניתן לכתוב רבות על ההיסטוריה של כלים ליין (שתייה ואחסון) החל מהתקופה הקדומה, אולם אני אסתפק במתרחש בנושא בתקופה האחרונה.  השימוש בבקבוקי זכוכית ככלי אחסנה ליין החל רק במאה ה17, אלא שאז השתמשו בזכוכית מאיכות נמוכה שהתרכבה ביין ופגעה בו. הבקבוקים היו אז בנפח 700-800 מ"ל. רק עשרות שנים מאוחר יותר פותחה הזכוכית המתאימה לאחסון יין. הבקבוקים יוצרו אז בניפוח ידני.ב1821 חברה מבריסטול שבאנגליה בשם "הנרי ריקטס" המציאה שיטה ליצירת בקבוקים סטנדרטיים בתבניות. השיטה איפשרה ניפוח מהיר של בקבוקים בפעולה אחת. ב1886 החלה לעבוד באנגליה המכונה החצי האוטומטית הראשונה לייצור בקבוקים.עד 1945 היינות מבורגונדי ושמפיין היו בבקבוקים בנפח כ800 מ"ל. לאחר מכן נקבעה שם המידה הבסיסית ל750 מ"ל. מבציר 1978 הפכו מידות הבקבוקים לתקן בחוק והשוק האירופי מחייב שימוש בתקן זה. ב1979 הוחלט גם בארה"ב, עם המעבר לשיטה המטרית, שבקבוק יין בסיסי יהיה בגודל 750 מ"ל שזאת מידה הקרובה לנפח האמריקאי חמישית גלון. בקבוקים אלה אומצו גם ע"י מדינות אחרות במחשבה שכך יקל עליהם לייצא לארה"ב. פתח בקבוקי היין הוא אחיד ברוב בקבוקי העולם -  18 מ"מ, דבר המקנה גם אחידות גודל לפקקים. מכיוון שקרני האור עשויות לפגוע בטיב היין ולקצר את חייו, נהוג לבקבק יינות אדומים, אותם מעוניינים לאחסן מספר שנים לפחות, בבקבוקים בצבע כהה בגוונים שונים של חום וירוק.באזורי יין שונים בעולם פיתחו בקבוקים אופייניים לאזור. בבקבוקים אלה משתמשים גם במקומות אחרים בעולם. לדוגמא מספר בקבוקים עיקריים:בקבוקי בורדו כהים ליינות קברנה סוביניון, מרלו בלנדים בורדולזים ומלבק. בבקבוקים אלה, אך לבנים, גם משתמשים ליינות סוביניון בלאן וסמיון.בקבוקי בורגונדי לשרדונה, ופינו נואר.בקבוקי הוך, בעלי צוואר ארוך, שמקורם בגרמניה, ירוק במוזל וחום בחבל ריין. משתמשים בהם גם באלזס שבצרפת.  יינות לבנים ריזלינג וגוורצטרימינר.בקרקעית הבקבוקים יש שקע שעל תפקידו ניתן לשמוע הסברים שונים מ"מומחים" שונים.למעשה שקע זה נועד במקורו לחזק את הבקבוק ולייצב את הבקבוק בעת הסיבוב בניפוח הידני. כיום, בטכניקות הייצור החדישות, אין צורך בשקע זה אך ממשיכים ליצרו מפני שלקוחות רבים עדיין מאמינים שהוא עדות ליין משובח יותר. לעיתים במסעדות ניתן לפגוש במלצרי היין המכניסים אצבעותיהם באלגנטיות ובמומחיות לשקע ב"טקס" מזיגת היינות...בצרפת (ולאחר מכן ברחבי העולם)  נקבעו גדלי בקבוקים שונים ככפולות של הבקבוק בתקני 750 מ"ל ואף ניתנו להם שמות "תנכיים":יינות רגילים:חצי בקבוק 0.375 ל'בקבוק 0.750 ל'מגנום 1.5 ל'מגנום כפול 3 ל'ירובעם-רחבעם 4.5 ל'בוקס 5 ל'אימפריאל 6 ל'שלמנאסר 9 ל'בלשאצר 12 ל'נבוכדנאצר 15 ל'מלכיור 18 ל'שמפניה:רבע בקבוק (פיקולו) 0.187 ליטרחצי בקבוק (פינט) 0.375 ל'בקבוק  0.750 ל'מגנום 1.5 ל'ירובעם 3 ל'רחבעם 4.5 ל'מתושלח 6 ל'שלמנאסר 9 ל'בלשצר  12 ל'נבוכדנצר 15 ל'מלכיור 18 ל'מלכיצדק  30 ל'מתברר שיין המיושן בבקבוקים גדולים יותר לאורך זמן, הופך לאיכותי יותר מאותו יין המתיישן בבקבוקים בעלי נפח רגיל של 750 מ"ל.לחיים !!!