פגיעה בתאונת דרכים - פיצוי עבור מטפל סיעודי 

בין ראשי הנזק אשר מרכיבים את הפיצוי שפוסקים בתי המשפט לנפגעי תאונות דרכים בולט ראש הנזק של עזרת זולת.

מדובר בפיצוי בגין הצורך של הנפגע להיעזר בשכר במטפל למילוי מטלות אשר הנפגע אינו מסוגל לבצע בשל נכותו בעקבות התאונה.

כמובן שככל שהפגיעה ואחוזי הנכות בעקבות תאונת דרכים גבוהים יותר כך יש צורך בעזרה רבה יותר, למשך שעות רבות יותר ובאופן צמוד יותר ובהתאם עולה אף סכום הפיצויים אשר נפסק בראש נזק זה.

ראש הנזק של עזרת צד ג' הינו בעל משמעות רבה במיוחד במקרים של תאונת דרכים קשה אשר מותירה את הנפגע התובע משותק בגפיו (פאראפלגיה) וכן במקרים של פגיעות קוגניטיביות, בעיקר פגיעות ראש, אשר מקשות על הנפגע לתקשר עם סביבתו.

אותם מקרים מצערים של תאונות דרכים קשות מובאים פעם אחר פעם להכרעת בית המשפט בעניין סכום הפיצויים לו זכאי הנפגע בכל ראשי הנזק ובפרט בעניין עזרת צד ג'.

פסק הדין המנחה בעניין עזרת צד' ג' לנפגעים קשים הסובלים משיתוק בעקבו תאונת דרכים או תאונת עבודה ניתן בעניין ע"א 3375/99 אקסלרד נ' צור שמיר חברה לביטוח.

בפסק דין אקסלרד נקבע כי כאשר מדובר בנפגעים קשים אשר איבדו את כושר ניידותם עקב תאונה אזי צרכי הסיעוד שלהם יסופקו על ידי עובד זר אשר יתגורר עם הנפגע ויספק את כל צרכי הסיעוד שלו ויבצע אף את עבודות הבית וליווי שלו.

את העובד הזר, נקבע בפסק הדין, יחליף בסופי שבוע ובחופשים עובד ישראלי (שעלות העסקתו יקרה יותר). בית המשפט קבע כי יש להוסיף לסכום הפיצוי את האפשרות כי בתקופות מסוימות לא ניתן יהיה לשכור עובד זר וכי למטפל הזר המתגורר עם הנפגע יש לספק צרכי יומיום כגון מזון, מגורים נאותים וכו'.

בעניין אקסלרד נקבע סכום פיצוי חודשי של 12,000 ש"ח בגין עזרת צד ג' על פי הקריטריונים הנ"ל.
בפסיקה מאוחרת יותר נקבע כי לעיתים יש לסטות מהלכת אקסלרד ולספק לנפגע מטפל דובר עברית שעלותו יקרה יותר וזאת כאשר לנפגע קשיים מיוחדים לתקשר עם הסביבה.

עניין הפיצוי הראוי בגין עזרת צד ג' התעורר שוב בע"א 11294/05 אלון מורדוך נ' המגן חברה לביטוח בפני בית המשפט העליון. המערער הנפגע נפצע קשה בשל תאונת דרכים חמורה אשר הותירה אותו משותק בארבע גפיו וסובל מפגיעה קוגניטיבית.

התאונה בה נפצע המערער הייתה תאונת עבודה והוכרה על ידי הביטוח הלאומי ככזו.

המערער הנפגע טען כי בית המשפט המחוזי שגה כאשר פסק לו פיצוי חודשי בגין עזרת זולת בשיעור של 12,000 ש"ח בחודש בלבד שכן קיים קושי להבין את דיבורו והוא נזקק למטפל ישראלי אשר יבין אותו ויסייע לו אף במטלות הדורשות קרוא וכתוב בעברית.

המערער הנפגע אף טען כי שגה בית המשפט המחוזי כאשר ביצע ניכוי כפול של גמלאות הביטוח הלאומי של שירותי מיוחדים הן מסכום הפיצויים הכללי והן מהפיצויים בגין עזרת צד ג' מתוך הנחה כי המערער זכאי לעזרה של 8 שעות ביום מטעם הביטוח הלאומי, הנחה אשר לטענת המערער אינה נכונה כלל.

בית המשפט סבר כי אכן המערער נזקק למספר שעות מצומצם של מטפל ישראלי אולם מאידך קיבל את טענת חברת הביטוח המשיבה כי המטפל הזר יוכל אף לבצע את עבודות משק הבית ולפיכך קבע בית המשפט כי יש לפסוק למערער עזרה בשיעור שנפסק בעניין אקסלרד, כפי שקבע בית המשפט המחוזי.

בעניין טענת המערער כי לא היה מקום להפחית מסכום הפיצויים בשל ההנחה כי הוא זכאי לקבל מהביטוח הלאומי עזרה של 8 שעות ביום בהיות התאונה תאונת עבודה קיבל בית המשפט את הערעור.

בית המשפט קבע כי המשיבה חברת הביטוח לא הוכיחה כי המערער הנפגע זכאי ל- 8 שעות עזרה מהביטוח הלאומי. מנגד המערער הנפגע ביקש לצרף בערעור ראיות חדשות לפיהן אינו זכאי כלל לעזרה זו.

בית המשפט הורה לפיכך להשיב את התיק לבית המשפט המחוזי על מנת שידון בשנית בנושא סכום הפיצוי בגין עזרת צד ג' נוכח העובדה כי לנפגע המערער אין זכות לעזרה יומית מהביטוח הלאומי.