שיטות תשלום בסחר בינלאומי 

שיטות תשלום בסחר בינלאומי

תשלום חשבונות הספק (היצואן) ע"י הלקוח (היבואן) הוא עניין מורכב יותר כשמדובר בעסקאות סחר בינלאומי. מה שבד"כ מאפיין את הסחר הבינלאומי, הוא המרחק שבין הספק ללקוח, הזמן שעובר מיום צאתה של הסחורה לדרכה ועד שהיא מתקבלת אצל הלקוח.
לחילופין, הזמן שעובר מיום צאתה של הסחורה לדרכה, ועד שמתבצע התשלום, או מיום ביצוע התשלום ועד לקבלת הסחורה בפועל ע"י היבואן. פערי תרבות עסקית, מנטאליות שונה. כל אלה יוצרים מצב של ניגוד אינטרסים בין היצואן והיבואן. שיטות התשלום המקובלות בסחר הבינלאומי באות למעשה לגשר על ניגוד האינטרסים האמור.
קיימות שתי שיטות תשלום פשוטות וטריוויאליות : חשבון פתוח ותשלום מראש, בשיטות תשלום אלה הקשר הוא ישירות בין הספק ללקוח ללא התערבות הבנק,ללא שום אחריות או מחויבות , שהבנק קיבל על עצמו למעט עצם פעולת העברת הכסף.2 שיטות אלה נקראות בטרמינולוגיה הבנקאית " יבוא ישיר".
בנוסף להן קיימות שתי שיטות נוספות, מורכבות יותר, שבהן לבנק כבר יש תפקיד,יש לו מחויבות ואחריות שהוא קיבל על עצמו. 2 שיטות אלה נכללות בקטגוריית הגביה הדוקומנטארית: דוקומנטים לגביה ,ואשראי דוקומנטארי.
בשתי השיטות הנ"ל לבנק יש כבר תפקיד, לבנק יש אחריות מסוימת, ולפיכך גם עלות השירות יקרה יותר.
חשוב לציין, כי שיטת התשלום ותנאי התשלום הינם שני פרמטרים שונים בתכלית, ולמעשה אין כל קשר ביניהם.
תיתכן עסקה בשיטת תשלום של דוקומנטים לגביה, בתנאי תשלום של מזומן.
מאידך תיתכן עסקה אחרת בשיטת תשלום של דוקומנטים לגביה,אך בתנאי תשלום של אשראי ספקים כזה או אחר.
גם בשיטת התשלום האחרת, שיטת האשראי הדוקומנטארי, תיתכן עסקה, שתעשה בתנאי תשלום של מזומן, או לחילופין עסקה בשיטת תשלום של אשראי דוקומנטארי, אולם בתנאי תשלום של אשראי ספקים.
המונחים "אשראי דוקומנטארי", "מכתב אשראי", א"ד , "LC ", "Letter of Credit" הינם מונחים שונים לאותה שיטת תשלום.
דוקומנטים לגביה

השיטה שנקראת "דוקומנטים לגביה" משמעותה היא, שהבנק של הלקוח (היבואן) מקבל עבור הלקוח את מסמכי המשלוח בצרוף הוראות גביה. מרגע שהסכים לקבלם הופך הבנק לנאמן של הבנק השולח מחו"ל, וחייב למלא את כל הוראות הגביה כרוחם וכלשונם.
משמעות הדברים היא, שהבנק ימסור את מסמכי המשלוח ללקוח רק כנגד מילוי ההוראות, כפי שצוינו בהוראות הגביה.
במידה והעסקה היא עסקת מזומן, ובהוראות הגביה, שקיבל הבנק הגובה מהבנק השולח בחו"ל, מצוין שהמסמכים ימסרו ללקוח רק כנגד תשלום חשבון הספק, המשמעות היא, שלבנק הגובה בארץ אין שום שיקול דעת, והמסמכים יימסרו ללקוח (היבואן) אך ורק כנגד תשלום בפועל במזומן של חשבון הספק.
במידה והעסקה הינה עסקה באשראי ספקים, הרי שהנחיות בהתאם יופיעו בהוראות הגביה, ומסמכי המשלוח ימסרו ללקוח,רק לאחר שיחתום על שטר חוב, או שטר חליפין, לפיו הוא מתחייב לבצע את התשלום במועד הנקוב, ולפי תנאי התשלום שנקבעו לעסקה.

"זוהי שיטה הפועלת על עקרון החלפת מסמכים". קבלת המסמכים המסחריים ע"י היבואן כנגד מסמכים פיננסיים שנמסרים ע"י היבואן.
החיסרון העיקרי בשיטה זו מנקודת מבטו של היצואן הוא, שלמעשה אין שום גורם כולל לא הבנק שמבטיח את אכיפת השטר
יבואן שחתם על השטר, לפיו הוא מתחייב לשלם את סכום חשבון הספק במועד שנקבע, קיבל את מסמכי המשלוח ושיחרר את הסחורה. ייתכן וביום הפירעון, מסיבה כלשהי, לא יכבד את השטר ולא יבצע את התשלום.
הבנק התחייב למסור את מסמכי המשלוח כנגד חתימה על השטר. הבנק איננו מחויב לאכוף את ביצועו.
במצב כזה ימצא עצמו היצואן נאלץ להתחיל ולהפעיל אמצעי אכיפה חוקיים, על מנת לקבל את כספו.
את משמעות הדברים אין צורך לפרט...
גם במקרה בו העסקה הייתה עסקת מזומן, ולפיה היבואן מקבל את מסמכי המשלוח רק לאחר ביצוע התשלום בפועל, ייתכן מצב, לפיו מסיבה כלשהי, היבואן התחרט על עצם ביצוע העסקה, ומחליט שלא למשוך את הניירת מהבנק. מובן שבמקרה כזה גם התשלום לא יבוצע.
אין שום גורם, שיכול לאלץ את היבואן לגשת לבנק, על מנת למשוך את ניירות המשלוח ולבצע את התשלום.
הדרך היחידה הפתוחה כעת בפני היצואן, היא לתבוע את היבואן על הפרת עסקת היסוד ביניהם.
גם משמעותה של תביעה שכזו אינה דורשת פרוט נוסף.
על שיטת התשלום באמצעות מכתב אשראי , במאמר נפרד.

כתב וערך : חיים פרי.
מומחה לסחר בינלאומי.
משמש כיועץ לחברות בנושאי ייבוא ייצוא וחסכון בעלויות הליכי הייבוא וייצוא.

www.multisphera.com
perry@multisphera.com