לא עוד מאמר על איך חוסכים בדלק 

לא עוד מאמר על איך חוסכים בדלק...

ימי המשבר הכלכלי בהם אנחנו נמצאים כרגע הביאו לכך שדפי העיתונים ואתרי האינטרנט מוצפים במאמרים על הכסף הגדול והאזרח הקטן.

עצות והמלצות מופצות לכל עבר, כן למכור דירה, לא למכור, כן ללכת על הדולר או עדיף להמשיך לאמין במטבע החזק בעולם ב - 2008 (השקל למי שעוד לא שמע...). כך מבלבלים אותנו יועצים- מומחים עד כדי כך שלפעמים נראה כי יד מכוונת בלבול השתלטה על המדיה כדי שנשאר קפואים ולא נעיז לקבל החלטות.

ובכל זאת, יש דבר אחד שכולם מסכימים, צריכים להדק את החגורה ולעשות כל מאמץ אפשרי לצמצום ההוצאות השוטפות, האישיות והמשפחתיות.

בימים בהם חוסר הוודאות הוא הדבר הוודאי היחיד, תפקידינו לתפוס את המושכות לניהול נכון של כלכלת הפרט והמשפחה, בדברים הקטנים היום יומיים, אותם הדברים שככל הנראה לא יגרמו לנו להתעשר, אך בהחלט יביאו לחסכון של כמה מאות שקלים, דברים שתלויים בנו ולא בשום יועץ מומחה ובמיוחד ייתנו לנו הרגשה טובה וברוב המקרים ללא מאמץ מיוחד.

וזו המטרה של המאמר זה. אחת ההוצאות המרכזיות בתקציב השוטף של משפחה בישראל היא ההוצאה בסעיף התחבורה. בסעיף זה נכללות הוצאות ביטוח רכב, טסט ואגרת רישוי, חנייה, אחזקה וטיפולים ובוודאי הוצאות תדלוק.

ברוב המקרים, ההוצאה על דלק היא הגדולה ביותר מכל ההוצאות שהוזכרו לעיל, ובטח המכבידה ביותר. אותה אנחנו מרגישים מדי שבוע, לפעמים אפילו יותר מפעם בשבוע. היא שמחייבת את כרטיס האשראי שלנו עוד לפני שהתחלנו לקבל תמורה (זה מזכיר לכם משהו?...) וזו שכנראה לא נוכל בלעדיה עד שמנהיגנו ידאגו למערכת תחבורה ציבורית הולמת ונעבור שינוי תפיסתי עמוק.

רבים כתבו וכותבים על איך בכל זאת לחסוך בדלק: לחץ צמיגים, נסיעה במהירות יציבה של 80 קמ"ש, ביצוע טיפולים בזמן, להוציא את חדר הארונות מתא המטען, להימנע מלהיתקע בפקקים (כאילו זה תלוי בנו...) ועוד עצות נחמדות רבות.
מכיוון שרובנו לא נוסעים במהירות 80 קמ"ש כאשר מותר 100 לדוגמא וכנראה שהמנגל יישאר בתא המטען מיום העצמאות ועד סוכות, נותר לנו לחפש את התדלוק הכי פחות כואב או במילים אחרות הזול ביותר.

אני יוצא מנקודת ההנחה שכל ליטר דלק שדוחפים למכונית שלי זהה ולא משנה צבע התחנה בה אני מתדלק, צהוב, אדום, ירוק או כחול. אני מניח גם שהדלקים שזורמים בעורקי תחנות הדלק בצפון זהים באיכותם לאלה שבדרום או במרכז ולכן כמו בנושאים אחרים, הכל שאלה של מחיר.

בחישוב לא מדעי, משפחה בישראל, או לפחות אלה שלא נהנות מרכב צמוד ממקום העבודה, מוציאה מדי שנה קרוב ל - 15,000 ש"ח על דלק. נכון, לא כולם מרגישים זאת, במיוחד כאשר ההוצאה מתחלקת לסכומים של 200 עד 300 ש"ח מדי שבוע.

מכיוון ששוק הדלק עבר הפרטה לכאורה, קיימת היום אפשרות להשוואת מחירים. נכון, הפערים לליטר הם כמעט לא משמעותיים, אבל אם אספר לכם שניתן לחסוך קרוב ל - 750 ש"ח לשנה בלי מאמץ מיוחד, הייתם שוללים את ההצעה?

ובכן, אין בכוונתי לתת פרסום לחברת דלק זו או אחרת, אבל פער במחיר לליטר של 31 או 32 אגורות, עשוי להביא לחסכון האמור.

מסתבר כי באזורים שבהם ישנן מספר תחנות דלק צמודות מתנהלת תחרות על המחיר ובמרחק של כמה עשרות קילומטרים ניתן לתדלק באותה הרשת במחיר שונה.

כדאי לשים לב שבנסיעה לאילת, לדוגמא, יש מעט תחנות ועל כן לא תזכו בהנחות משמעותיות. רצוי למלא את מיכל הדלק לפני שיצאתם לדרך בתחנה המעניקה הנחה משמעותית ולתדלק שוב באילת בה התחרות בין החברות השונות משחקת לטובתנו.

כמו כן, התחנות הקטנות אף מציעות תדלוק בשירות מלא במחיר זול מאשר ברשתות אחרות בשירות עצמי.

חשוב לא לחכות עד לטיפה האחרונה ואף לתדלק בתחנה המעניקה לכם הנחה ובמקרה עברתם דרכה, גם אם יש לכם חצי טנק. ברוב המקרים התדלוק נעשה באמצעות כרטיס אשראי ועל כן אין משמעות למועד התדלוק, אך בוודאי תשתדלו להימנע מביצוע נסיעה במיוחד לתחנת הדלק כי כל החיסכון יבוזבז בנסיעה.

כל הדוגמאות שניתנו במאמר זה, מקבלות משנה תוקף כאשר אנחנו מתייחסים לנהגי המשאיות. ההנחה לליטר סולר עשויה להגיע ל - 3 ש"ח ועל כן החיסכון עשוי להגיע לאלפי שקלים בשנה.

ולסיום, האם שאלתם את עצמכם למה הצרכן האירופאי משלם עבור ליטר דלק 20% פחות מאשר הצרכן הישראלי?... ולמה כאשר מחיר הנפט ירד בעולם במהלך החודשים האחרונים ב - 76%, אנחנו זכינו להוזלה מזערית של 5% בלבד?... נראה כי מישהו במשרד האוצר ורשות הדלק חייב לנו תשובות.