מבחינה בלשנית ולשאלת היחס בין כתיבה ועריכה זהו טקסט מעניין מאוד.
בשיח המתנהל במאמריי ויותר מזה -- בשדה הרחב שהמאמרים מבקשים להשתייך אליו -- נאבקים על דקויות: הן... הן... או: הן... והן... - זה דיון של מגדל השן.
הטקסט שלפנינו הוא מתחום שונה לגמרי.
תחילת ציטוט:
**
ראש ממשלה כרבין, שהתנגד לביניש נמרצות, ושרצה לפטר את 'אותו יועץ משפטי, ש''יעץ'' לבגין. , של''פתע'' גילו ''עליו'' לציבור, על חשבון 10.000 הדולרים, ועשו , וסגרו עמו ''דיל'' עסקת..'טיעון'' כיאה ל''אותה רודנות משפטית' של אותו ''רודן'' //נאור// שעליו בדיעבד הביעו השופטים פוזנר ובורק. כשהאיום לשתיקה כ''הסכמה'' ולא ל..מרד, הוא לפחות 100.000 דולרים, שגם בדיעבד, ניתגלו לציבור כולו, באמצעות אותו טלנסקי, באמצע תהליך הדחה של ראש הממשלה, הידוע בינתיים כ''אחרון'' שהעיז להתנגד. ואם מישהו לא הבין, ש'רודן הוא עריץ הוא דיקטטור, השליט היחיד שניראה לעולם הנאור, כ''מי שתפש את השלטון בכוח'', שזוהי דרכו היחידה של כל רודן, לתפוש את השלטון., אז את רבין, חברו, שלא ויתר והמשיך להתנגד, לגב' ביניש לצידו ב.עליון, פילח ''כדור 3 נגד ''כאב הראש' בתוך ה'אמבולנס' וכך זכה כמובן אותו ''רודן'' לעזרה /משובכת ..משווקת/ להמשיך את הרצת אהובתו, לשבת כשופטת מהעליונים לצידו, אף לפני 'תום השבעה' של אותו 'ראש ממשלה, ש''ניפטר'' ב''אמצע הדרך'' של ביניש , בדרכה לכס הנשיא מה''עליון''. /ושלא הבנו אז, שלמרות התנגדותו של שר המשפטים, דאז, דוד ליבאי, רודן הוא עריץ הוא כדיקטטור, מחליט, שרק הוא ''הממליך ' את מי שרק הוא רוצה, ומתי שרק הוא כב''ממלכתו הרודנית' מחליט.. כי הוא החוק.., שהרי ברור לו שהוא בעל ה''בית'' שהחליט, שהוא ירש לעצמו. ,כשבדיעבד, שמענו שאחד מ''חוקיו מה''עליונים' לא היסס לגדוע לכל העם את היד, אם ינסה להחזיר לעצמו את ה'בית' שהיה לפני כן.. שלו וברשותו. וכיאה לו לאותו 'רודן משפטי נאור, הוא ממליך את אותה ביניש, בתקופת 'מעבר השלטון' שלדעתו, השלטון והחוק הם שלו כהוא בעצמו וב'''כבודו''. והבא בתור, בקצב ''רצח'' של שיטת ה''מתפטרים..וממשיכים'' מהר והלאה, עוברים לראש הממשלה שרון, שהסכים, להסתבך, הוחלט להרדימו לפני שהציבור, המתעורר, יגלה את שלטון השחיתות כ'מעיין המתגבר', של אותו 'רודן' שה''ארץ'' פירסם ב7/306 שהשחיתות בתקופת ...כהונתו..התפשטה כ..ול מגיפה', ואז באותה תקופה. הפך אולמרט, ל..עוד..ראש ממשלה, שהתעקש להתנגד לאותה ''רודנות משפטית של אותו 'רודן נאור', ...ושמר על שר המשפטים ש ''הופיע''.כשהרודן עדיין 'חותך את הלשון לאותו שר משפטים, הידוע כחיים רמון, עוד מתמרד מתנגד, שהעז להביע רצון לשינוי, ובקול, ...מאז ה''ראשון' שעליו נערך ניסוי טרור משפטי רודני, הידוע כיעקב נאמן, הזכור מרשימת המועמדים ,ושכך ניתגלתה לציבור ' המתפרה למידות מיוחדות, שב''פרקליטות'..שכזכור הוצג ב''חליפה התפורה המיוחדת' כדי שהציבור יחזה ב''הצגת השקר' של 'מערכת ה''משפט' שבה 'כולם משקרים' /פלדמן/ ''גם שופטי העליון ' כדוגמא..לדוגמא. ולכן. אין מקום וצורך בעימות..בין שניים, כשיש ''אחד אהרן ברק, ואחת דורית ביניש, שהם ללא עימותים מחליטים ''פה אחד. ''פשוט מאד' מישהו שאל...למה. כובע..של האפיפיור.,הלא קדוש.,העונה לשם 'נפוליאון' והעיקר ה''כובע'' למה כובע. כובע טמבל,. ?
** סוף ציטוט
ברור שלאדם יש דעות איתנות בעניינים פוליטיים, ושחשוב לו להביאן לידיעת הרבים.
ברור גם שאין לו שום עניין (ואולי יכולת?) להיענות לכללים ולמוסכמות של כתיבה.
מצד אחד אפשר לראות בזה רצף תודעה, תנועה סוערת וססגונית של אסוציאציה חופשית, בין נאום בהיידפארק לבין קינה פוליטית על ספת הפסיכואנליטיקן, טקסט כמעט פיוטי שהיה יכול (כפי שהעיר יפתח בריל) להיאמר על ידי אחת הדמויות בספרות האבסורד.
מצד אחר אפשר לראות בזה סטייה גדולה מהרגיל מה"לנג" ל"פרול", כלומר מהשפה המשותפת לשפה האישית, כתיבה ה"זקוקה" להתקנה, עריכה, סידור, תיקון של מעט מאוד שגיאות כתיב, וכדומה.
האם יש נקודת חיתוך, ואם כן, איפה היא, שתעביר את הטקסט שלעיל לתחום שעליו נגיד בפשטות: זה לא עובר?
באוקטובר 2008 עברתי לאתר חדש ובו מידע רב על ניסיוני המקצועי וגם שפע מאמרים על מקצוע העריכה בפרט ועל ענייני לשון בכלל: http://eliguy.googlepages.com
