בדיון הציבורי סביב גובה שכר המינימום עומדים זה כנגד זה שני מחנות, מחד תומכי הליברליזם הכלכלי המאמינים בשוק חופשי המווסת את עצמו ודוגלים במינימום התערבות מצד המדינה. לגבי אלו חוק שכר המינימום מהווה התערבות גסה בשוק העבודה, גובה השכר אמור לדעתם להיקבע ע"י כוחות ההיצע והביקוש.
מנגד ניצב הלובי החברתי, המזוהה בד"כ עם השמאל הסוציאליסטי או הקומוניסטי. הלובי החברתי מעלה על הנס את כבוד האדם או לפחות את זכותו לאי אילו תנאי מחיה בסיסים, לא מתוך שוויו בשוק העבודה כפי שנקבע ע"י כוחות ההיצע והביקוש, אלה מתוך שהוא אדם ואזרח במדינה האמורה בראש ובראשונה לאפשר לו קיום סביר.
הליברלים מוסיפים וטוענים שקביעת שכר מינימום פוגעת פגיעה אנושה ביכולת של יצרנים ישראלים להתחרות בשוק העולמי, ואכן, נכון להיום, כחצי עולם מרוויח פחות משני דולר ליום, בעולם כזה קביעת שכר המינימום על כ 30 דולר ליום כמוה כהתאבדות קולקטיבית (אך הוגנת).
לטיעון הבסיסי של הליברלים בדבר התערבות המדינה בתנאי השוק ולטיעוני הלובי החברתי בדבר כבוד האדם יש משמעות בעיקר מבחינת חלוקת ההכנסות במשק, מין עימות נצחי, אחד מיני רבים בין קבוצות לחץ במשק, במקרה זה בהכללה גסה בין העשירים לעניים או בין המעסיקים לעובדים. לעומת זאת לטיעון בדבר היכולת להתחרות בשוק העולמי צמודה אמת קיומית שקשה מאוד להתעלם ממנה.
הליברלים צודקים כמובן בטענה שחוק שכר המינימום מהווה התערבות מלאכותית בתנאי השוק, אך מתעלמים מכך שהשוק נתון למגוון התערבויות מלאכותיות מצד המדינה ששכר המינימום היא רק אחת מהן המיוחצנת במיוחד. למעשה העובדה שבשוק הנתון לרגולציה כבדה ולמגוון התערבויות דווקא שכר המינימום טורד את מנוחת הליברלים מעלה יותר מחשד כי פועל כאן אינטרס של קבוצת לחץ יותר מאשר ניסיון ליישם תאוריה כלכלית.
הערה נוספת בהקשר זה (ובה עדיין איננו עוסקים בהשפעת שכר המינימום על יכולת התחרות של יצרנים ישראלים בשוק העולמי) - המנוע הכלכלי במשק קפיטליסטי הוא תחרות חופשית, התחרות אכן חופשית אך מתקיימת במסגרת נתונים מסוימים בניהם חוקים ותקנות המונחלות ע"י המדינה. המצב דומה למשל ב NBA, ליגת הכדורסל המקצועני בארצות הברית, ב NBA נהוגה תחרות חופשית הדוחפת את הקבוצות למצוינות, התחרות חופשית ולכן כל קבוצה רשאית לנצח אך במסגרת נתונים מסוימים, בניהם חוקים ותקנות המשחק כפי שנקבעו ב NBA וחוקים נוספים למשל חל איסור לבצע יותר משני צעדים עם הכדור ביד וחל גם איסור לרצוח שחקנים מהקבוצה היריבה לפני המשחק. לענייננו חוק שכר המינימום קובע במידה מסוימת את השכר כנתון בו צריכים להתחשב הגורמים בשוק אך בין אם נקבע שכר מינימום ובין אם לאו נמצאים הגורמים בשוק בתחרות חופשית. כדי להשלים את האנלוגיה נשווה בנפשנו תקנה חדשה ב NBA הקובעת שכר מינימום לשחקן לעונה.
כפי שנראה מיד קיימות מספר התערבויות שמבצעת המדינה בתנאי השוק הממסכות למרבה הפלא את השפעות חוק שכר המינימום, ביטול או שינוי ההתערבויות מהווה חלופה להעלאת שכר המינימום. שינוי שכזה יניח את דעתם של הכלכלנים הליברלים שכן יש בו צמצום התערבות המדינה בשוק ונמנעת פגיעה ביכולת התחרות בשוק העולמי. שינוי שכזה יניח גם את דעתו של הלובי החברתי שכן ניתן בו מענה לבעיה האקוטית של מעוטי ההכנסה. עוד נראה כי למרות שההתערבויות האמורות גלויות לעין כל, לא קיים גוף פוליטי שיחרוט על דגלו שינוי, דבר שמסביר את היעדרן מהשיח הציבורי. בישראל קיימת הוצאת מינימום, גם אם יבוטל חוק שכר המינימום עדיין אנשים יזדקקו לסכום מינימום שאינו שונה משמעותית מזה הקבוע בחוק בכדי לתפקד בחברה, יתרה מזו הוצאת המינימום הנה במידה רבה פונקציה של מספר התערבויות מצד המדינה בתנאי השוק. ביטוי עקיף לטענה בדבר קיום הוצאת מינימום מצוי בעתירה לבג"ץ בו נדרשה המדינה לנסח סל מצרכים מינימלי המאפשר קיום בכבוד. קיום בכבוד אינו מעניננו כאן ובכל זאת רלוונטית התביעה לניסוח סל מצרכים מינימלי.
הטענה אם כן היא שניסיון לחיות מתחת לרף מינימום מסוים (או להלן הוצאת מינימום) מוביל להתנהלות שאינה חוקית וליציאה החוצה משוק העבודה. החלופה החוקית היחידה לירידה מתחת לרף היא בהתארגנויות שיתופיות מין קפיטליזם במקרו וקומוניזם במיקרו, לא בדיוק מודל עובד של כלכלה ליברלית.
ההוצאת מינימום:
ההוצאה המרכזית של אדם נמוך הכנסה בישראל היא דיור, ההוצאה השניה בגודלה היא בד"כ תחבורה(1). בהכללה מסויימת, עלות הדיור גבוהה יותר בסביבת מרכזי התעסוקה הגדולים ובפרט באיזור המרכז, ויורדת ככול שמתרחקים לפריפריה. במקביל עלות התחבורה נמוכה יותר בסביבת מרכזי התעסוקה ועולה ככול שמתרחקים. החיבור של עלות הדיור ועלות התחבורה יוצר מינימום מסויים, מצטרפות עליו מספר הוצאות בסיסיות שחיוניות כך מסתבר כדי להמשיך ולהשתייך לשוק העבודה (נסה למשל להשיג עבודה ללא טלפון, חשבון בנק וביגוד הולם), וכמובן כלכלה בסיסית. יתרה מזאת, לא תחשב לאזרח שומר חוק בלי לשלם ארנונה, אגרת טלויזיה וועד בית.
ובכן המתחרה שלי בהודו אולי מקבל שני דולר ליום וחי בחושה בלי מיים זורמים וחשמל, אך אני לא אוכל להוריד את רמת החיים שלי כדי להתחרות בו, אם אבנה לי חושה בשדה ואגור בה אחשב למשיג גבול, אם ארכוש אדמה ואבנה עליה חושה אחשב לעבריין בניה, בישראל לא ניתנים היתרי בניה לחושות, כך גם לא אוכל לגור באוהל, באוטובוס ישן או בקרוואן בלי שאחשב לעבריין. בנסיבות מסויימות אמנם ניתן להציב קרוואן על קרקע בישראל, אך לא כפתרון דיור זול וקבוע. הפתרון הזול ביותר הוא דירה בשיכון. העובדה שאני גר בדירה עם ביוב, חיבור לחשמל ומיים זורמים אינה התעקשות שלי על רמת חיים לא ריאלית אלה התעקשות של המדינה או כאמור התערבות של המדינה בתנאי השוק.
לשם הבהרה אעיר כי אין כאן טענה כי עלינו להוריד את רמת חיינו לזו של ההודים, הכוונה כאן היא לסקור סידרה של התערבויות מצד המדינה הכופות עלות מחיה מסוימת.
לאחר שנכפתה עלי עלות המגורים בדירת שיכון מופיעה סדרת התערבויות נוספת:
בעשורים האחרונים המדינה (ובכלל זה ההרשויות המקומיות) מאשרת תוכניות בניה מרמת רווחה מסויימת ומעלה.
הפשרת קרקעות לבניה - רוב הקרקעות במדינה בבעלות המדינה , המדינה משפיעה ישירות על עלות הקרקע לבניה ע"י הפשרת/אי הפשרת קרקע לבניה, עלות הקרקע מגולמת כמובן בעלות דירת השיכון המינימלית אך המרווחת שלי.
מיסוי נדל"ן, שלל מיסי הנדל"ן המגולם אף הוא בערך הדירה מעלה את מחירה בכ 50%.
בשלב זה מחיר הדיור המינימלי שלי כבר דימיוני לחלוטין אם כי דבר שאנו בהחלט רגילים בו, כך למשל מתוך וואלה כלכלה ועסקים - "פרופיל הלווה הממוצע שמתקשה בהחזרי המשכנתא: רוכש דירה ב-140 אלף דולר ש-60% ממנה ממומנת במשכנתא, תשלום של כ-370 אלף שקל לעשר שנים בריבית קבועה של 5.2%, ובהחזר חודשי של 3,956 שקל בממוצע.....בישראל נלקחות כ-100 אלף משכנתאות מדי שנה - רובן על ידי תושבי הפריפריה"
התערבות המדינה המייצרת את בועת מחירי הדירות, גוררת מרכיב עלות נוסף המצטרף להוצאת המינימום של מעוט ההכנסה - עלות הכסף, או הריבית על המשכנתה, עלות הכסף היא כ100% מסכום ההלוואה, בנסיבות שכיחות למדי כמו אלה הנזכרות בציטוט מדובר בכ 80,000 דולר נוספים. כלומר עלות רכישת דירה מינימלית למדי תגיע במקרה שכיח שכזה לכ 220,000 דולר.
שכירת דירה אינה הפתרון הזול לחסרי אמצעים, עלות השכירות והמשכנתא על דירה קרובות זו לזו ממספר סיבות (1) וזו האחרונה הנה פונקציה של עלות הדירה.
רכב - בניסיון להוזיל את עלויות הדיור עשוי מעוט ההכנסה להתרחק ממרכזי התעסוקה הגדולים. בישראל ההוצאה לתחבורה ותקשורת הנה ההוצאה השניה בגודלה לאחר דיור ומהווה בממוצע מעל 20% מסך ההוצאות (2). עלות הרכב תהפוך כל ניסיון להוזלה משמעותית של העלויות ע"י התרחקות ממוקדי התעסוקה ללא כדאית. על ניסיון להתרחק ממרכזי התעסוקה תוך הסתמכות על תחבורה ציבורית תוותר בד"כ. פריסת התחבורה הציבורית תאפשר לך להגיע כמעט מכל מקום לכול מקום, אך לא בזמן סביר על בסיס יום יומי ולאו דווקא בזול. אם ננסה לחשב עלויות וזמני הגעה ממקום מגורים שנבחר אקראית (חיפשנו זול) למקום עבודה בעיר אחרת נקבל ככול הנראה זמני נסיעה אל ומתחנה מרכזית, זמני המתנה, ואולי קו פנימי נוסף, כול יום לשני כיוונים. אם נניח שזמן הנסיעה הנוסף אלטרנטיבי לשעות נוספות ובהתחשב בכך שלתחבורה ציבורית בין עירונית עלות משמעותית ככול הנראה נשאר לגור קרוב לעבודה או נקנה רכב. כמובן שיש מי שימצא הסדר נסיעה נוח או עבודה באיזור המגורים אך מאמר זה עוסק במקרה הכללי.
עלות הרכב מואמרת ע"י המדינה בשני אופנים עיקריים - על רכישת רכב ועל דלק קיים מיסוי של כ 100%(6), גובה ביטוח חובה נקבע ע"י המדינה, ולגבי אופנועים וקטנועים אינו פתוח לתחרות(4). אם נסיר את המכפלה הזו סתם לצורך הדיון עלות האחזקה לקטנוע שהינו כלי התחבורה הזול ביותר, תרד לכ500 שח לחודש בלבד(5 ). מעוט ההכנסה יוכל להתרחק כאמור ממרכזי התעסוקה וממקום עבודתו הנוכחי ולחפש דיור זול יותר בלא שעלות הרכב תקזז את החיסכון בדיור ובלא שיפגע ביטחונו התעסוקתי. עלות התחבורה הציבורית כמובן תרד אף היא במקביל לירידת מחירי הדלק.
באופן כללי, עלות המיסים שאינם פרוגרסיבים ביחס להכנסה מהווה מרכיב משמעותי מסך ההוצאות של מעוט ההכנסה - לפי סקר הלמ"ס(3) סך המיסים הישירים והעקיפים מתוך סך ההכנסה עולה!! ככול שיורדים בעשירוני השכר ומגיע לשיא של 43% !!! בעשירון התחתון. מיסים שאינם פרוגרסיבים בהכנסה כוללים מיסוי על דיור ותחבורה שנדונו לעיל, מע"מ ועוד.
כך מתקבלת תמונה משונה:
אדם נדרש לגור בדירה ששוויה כ 100-140,000 דולר באזור מרכזי או להתרחק ולהסתכן באבטלה או רף הוצאות רכב גבוה. בנוסף לכך ישלם אדם מעוט הכנסה אחוז ניכר מכספו למדינה בשל מיסים שאינם פרוגרסיבים בגובה ההכנסה. נוסיף לכך מספר עלויות נוספות הקשורות לקיום בסיסי, ביטוח פנסיוני, ולהתנהלות יצוגית פחות או יותר בשוק העבודה ונקבל רף הוצאת מינימום שהופך את הדיון בשכר המינימום לתמוה. להזכיר, את הוצאת מינימום הגדרנו כסכום הדרוש לאדם בישראל כדי לשרוד בלא להפר חוקים ותקנות.
סיכום :
בישראל קיימת הוצאת מינימום
הוצאת המינימום הנה במידה רבה פונקציה של התערבות המדינה.
רפורמה שתקטין משמעותית את התערבויות המדינה בהן דן המאמר, תקטין את הוצאת המינימום, בכך נוכל להמנע מהגדלת שכר המינימום, דבר שיהיה בודאי מועיל מבחינת יכולתה של ישראל להתחרות בשוק העולמי.
מיסים ישירים ועקיפים מהווים חלק משמעותי מהוצאת המינימום מחד, והכנסה למדינה מאידך, רפורמה שתאפשר להתחרות טוב יותר מול יצרנים בשוק העולמי תצמצם את הכנסות המדינה ממיסים (6). לאחר רפורמה כזו יהפוך הדיון על שכר מינימום לדיון על היחס בין הוצאת מינימום ושכר מינימום, לא בדיוק דיון אלה מאבק ניצחי בין קבוצות לחץ וזה גם מיקומו הראוי של מאבק זה.
נעיר עוד שכיום חותרים הליברלים למצב בו, כפונקציה של היצע וביקוש בשוק העבודה, ירד שכר המינימום אל מתחת לרף הוצאת המינימום. הפיתרון החוקי של מעוטי ההכנסה במקרה כזה הוא התארגנויות קבוצתיות במטרה להוזיל את עלויות המחיה, אם במסגרת חמולות, משפחות, שותפים לדירה או קומונות. מין תאים קומונלים קטנים בתוך משק קפיטליסטי, קפיטליזם במקרו וקומוניזם במיקרו. כשכלכלן ליברלי אומר "תופרת דרוזית המביאה 2000 שח בחודש כתוספת לכלכלת משפחתה, די לה בזה" הכוונה היא שהתופרת מסוגלת להרוויח 2000 שח ולהמשיך ולהתקיים מתוך שהיא חייה בקומונה, במקרה זה חמולה דרוזית, ולא מתוך שהיא חיה במערכת קפיטליסטית עובדת.
למה רפורמה לא התרחשה עד כה:
כ 70% מתושבי ישראל בעלי נדל"ן, רפורמה משמעותית תוריד את מחירי הדירות ותפגע בהם, לפחות בטווח הקצר. אף גוף פוליטי לא יזום פגיעה כזו בבוחריו. יהיו גם כלכלנים שיזהירו בודאי מאובדן יציבות בשל הפגיעה באמון הציבור. במקום זה עדיף לבחור צד בויכוח על שכר המינימום ולדרדר יחדיו את ישראל לאבדון.
הערות:
1 - האם חיסכון עדיף על דירה, חשב מערכות מידע בע"מ,התחשיב מראה כדאיות מסוימת של שכירת דירה, כשהשוכר/קונה בעל הון מספיק לרכישת דירה, וההכנסה האלטרנטיבית מריבית על חיסכון גבוהה, כשהריבית נמוכה ההפרשים מצטמצמים.
2 - סקר הוצאות המשפחה 2001, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
3 - נטל המיסים הישירים והעקיפים והשפעתם על אי השוויון ב 2003, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
4 - ביטוח קטנועים ותחרות חופשית - בעקבות הרפורמה בביטוח חובה עולה ביטוח חובה לקטנוע כ 3500 ש"ח וביטוחי אופנועים עולים אף יותר גובה הביטוח הופך נהיגה באופנוע בישראל לעסק יקר. אופנועים נפגעים יותר בתאונות ומגישים יותר תביעות ביטוח מסיבה זו לפי החוק החדש רוכבי האופנוע נדרשים לשלם יותר. החוק מתעלם משאלת האחריות, או ליתר דיוק מכך שבכ 80% מהתאונות בין אופנוע למכונית, נהג המכונית אשם, לאשמה אין ביטוי בפרמיה, כלומר אם אכנס היום למכוניתי ואדרוס 10 רוכבי אופנוע הרי שביטוחי החובה לאופנועים צריכים להתייקר. מהכיוון השני אופנוע מהווה סיכון נמוך משמעותית לסביבה ביחס למכונית וגם לכך אין ביטוי בחישוב גובה הפרמיה. מכל מקום, החוק לא מאפשר לך לוותר על רכישת ביטוח חובה, לקבוע את גובה הכיסוי או את גובה ההשתתפות העצמית מדובר בהתערבות מצד המדינה היוצרת מצב בו קטנועים או אופנועים זולים ואמינים המשמשים אמצעי תחבורה עיקרי במדינות עניות רבות, הופכים בישראל לבלתי כדאיים.
5 - עלות האחזקה החודשית לקטנוע 150 סמ"ק עומדת על כ 1000 ש"ח לפי מחירון רכב ואחזקתו, חשב מערכות מידע בע"מ.
6 - דו"ח מינהל הכנסות המדינה 2002, ראה גם כתבתו של בני ברק ב YNET 23.06.03 "הממונה על הכנסות המדינה: מדינת ישראל אינה יכולה לוותר על הכנסות ממיסוי רכב".
מנגד ניצב הלובי החברתי, המזוהה בד"כ עם השמאל הסוציאליסטי או הקומוניסטי. הלובי החברתי מעלה על הנס את כבוד האדם או לפחות את זכותו לאי אילו תנאי מחיה בסיסים, לא מתוך שוויו בשוק העבודה כפי שנקבע ע"י כוחות ההיצע והביקוש, אלה מתוך שהוא אדם ואזרח במדינה האמורה בראש ובראשונה לאפשר לו קיום סביר.
הליברלים מוסיפים וטוענים שקביעת שכר מינימום פוגעת פגיעה אנושה ביכולת של יצרנים ישראלים להתחרות בשוק העולמי, ואכן, נכון להיום, כחצי עולם מרוויח פחות משני דולר ליום, בעולם כזה קביעת שכר המינימום על כ 30 דולר ליום כמוה כהתאבדות קולקטיבית (אך הוגנת).
לטיעון הבסיסי של הליברלים בדבר התערבות המדינה בתנאי השוק ולטיעוני הלובי החברתי בדבר כבוד האדם יש משמעות בעיקר מבחינת חלוקת ההכנסות במשק, מין עימות נצחי, אחד מיני רבים בין קבוצות לחץ במשק, במקרה זה בהכללה גסה בין העשירים לעניים או בין המעסיקים לעובדים. לעומת זאת לטיעון בדבר היכולת להתחרות בשוק העולמי צמודה אמת קיומית שקשה מאוד להתעלם ממנה.
הליברלים צודקים כמובן בטענה שחוק שכר המינימום מהווה התערבות מלאכותית בתנאי השוק, אך מתעלמים מכך שהשוק נתון למגוון התערבויות מלאכותיות מצד המדינה ששכר המינימום היא רק אחת מהן המיוחצנת במיוחד. למעשה העובדה שבשוק הנתון לרגולציה כבדה ולמגוון התערבויות דווקא שכר המינימום טורד את מנוחת הליברלים מעלה יותר מחשד כי פועל כאן אינטרס של קבוצת לחץ יותר מאשר ניסיון ליישם תאוריה כלכלית.
הערה נוספת בהקשר זה (ובה עדיין איננו עוסקים בהשפעת שכר המינימום על יכולת התחרות של יצרנים ישראלים בשוק העולמי) - המנוע הכלכלי במשק קפיטליסטי הוא תחרות חופשית, התחרות אכן חופשית אך מתקיימת במסגרת נתונים מסוימים בניהם חוקים ותקנות המונחלות ע"י המדינה. המצב דומה למשל ב NBA, ליגת הכדורסל המקצועני בארצות הברית, ב NBA נהוגה תחרות חופשית הדוחפת את הקבוצות למצוינות, התחרות חופשית ולכן כל קבוצה רשאית לנצח אך במסגרת נתונים מסוימים, בניהם חוקים ותקנות המשחק כפי שנקבעו ב NBA וחוקים נוספים למשל חל איסור לבצע יותר משני צעדים עם הכדור ביד וחל גם איסור לרצוח שחקנים מהקבוצה היריבה לפני המשחק. לענייננו חוק שכר המינימום קובע במידה מסוימת את השכר כנתון בו צריכים להתחשב הגורמים בשוק אך בין אם נקבע שכר מינימום ובין אם לאו נמצאים הגורמים בשוק בתחרות חופשית. כדי להשלים את האנלוגיה נשווה בנפשנו תקנה חדשה ב NBA הקובעת שכר מינימום לשחקן לעונה.
כפי שנראה מיד קיימות מספר התערבויות שמבצעת המדינה בתנאי השוק הממסכות למרבה הפלא את השפעות חוק שכר המינימום, ביטול או שינוי ההתערבויות מהווה חלופה להעלאת שכר המינימום. שינוי שכזה יניח את דעתם של הכלכלנים הליברלים שכן יש בו צמצום התערבות המדינה בשוק ונמנעת פגיעה ביכולת התחרות בשוק העולמי. שינוי שכזה יניח גם את דעתו של הלובי החברתי שכן ניתן בו מענה לבעיה האקוטית של מעוטי ההכנסה. עוד נראה כי למרות שההתערבויות האמורות גלויות לעין כל, לא קיים גוף פוליטי שיחרוט על דגלו שינוי, דבר שמסביר את היעדרן מהשיח הציבורי. בישראל קיימת הוצאת מינימום, גם אם יבוטל חוק שכר המינימום עדיין אנשים יזדקקו לסכום מינימום שאינו שונה משמעותית מזה הקבוע בחוק בכדי לתפקד בחברה, יתרה מזו הוצאת המינימום הנה במידה רבה פונקציה של מספר התערבויות מצד המדינה בתנאי השוק. ביטוי עקיף לטענה בדבר קיום הוצאת מינימום מצוי בעתירה לבג"ץ בו נדרשה המדינה לנסח סל מצרכים מינימלי המאפשר קיום בכבוד. קיום בכבוד אינו מעניננו כאן ובכל זאת רלוונטית התביעה לניסוח סל מצרכים מינימלי.
הטענה אם כן היא שניסיון לחיות מתחת לרף מינימום מסוים (או להלן הוצאת מינימום) מוביל להתנהלות שאינה חוקית וליציאה החוצה משוק העבודה. החלופה החוקית היחידה לירידה מתחת לרף היא בהתארגנויות שיתופיות מין קפיטליזם במקרו וקומוניזם במיקרו, לא בדיוק מודל עובד של כלכלה ליברלית.
ההוצאת מינימום:
ההוצאה המרכזית של אדם נמוך הכנסה בישראל היא דיור, ההוצאה השניה בגודלה היא בד"כ תחבורה(1). בהכללה מסויימת, עלות הדיור גבוהה יותר בסביבת מרכזי התעסוקה הגדולים ובפרט באיזור המרכז, ויורדת ככול שמתרחקים לפריפריה. במקביל עלות התחבורה נמוכה יותר בסביבת מרכזי התעסוקה ועולה ככול שמתרחקים. החיבור של עלות הדיור ועלות התחבורה יוצר מינימום מסויים, מצטרפות עליו מספר הוצאות בסיסיות שחיוניות כך מסתבר כדי להמשיך ולהשתייך לשוק העבודה (נסה למשל להשיג עבודה ללא טלפון, חשבון בנק וביגוד הולם), וכמובן כלכלה בסיסית. יתרה מזאת, לא תחשב לאזרח שומר חוק בלי לשלם ארנונה, אגרת טלויזיה וועד בית.
ובכן המתחרה שלי בהודו אולי מקבל שני דולר ליום וחי בחושה בלי מיים זורמים וחשמל, אך אני לא אוכל להוריד את רמת החיים שלי כדי להתחרות בו, אם אבנה לי חושה בשדה ואגור בה אחשב למשיג גבול, אם ארכוש אדמה ואבנה עליה חושה אחשב לעבריין בניה, בישראל לא ניתנים היתרי בניה לחושות, כך גם לא אוכל לגור באוהל, באוטובוס ישן או בקרוואן בלי שאחשב לעבריין. בנסיבות מסויימות אמנם ניתן להציב קרוואן על קרקע בישראל, אך לא כפתרון דיור זול וקבוע. הפתרון הזול ביותר הוא דירה בשיכון. העובדה שאני גר בדירה עם ביוב, חיבור לחשמל ומיים זורמים אינה התעקשות שלי על רמת חיים לא ריאלית אלה התעקשות של המדינה או כאמור התערבות של המדינה בתנאי השוק.
לשם הבהרה אעיר כי אין כאן טענה כי עלינו להוריד את רמת חיינו לזו של ההודים, הכוונה כאן היא לסקור סידרה של התערבויות מצד המדינה הכופות עלות מחיה מסוימת.
לאחר שנכפתה עלי עלות המגורים בדירת שיכון מופיעה סדרת התערבויות נוספת:
בעשורים האחרונים המדינה (ובכלל זה ההרשויות המקומיות) מאשרת תוכניות בניה מרמת רווחה מסויימת ומעלה.
הפשרת קרקעות לבניה - רוב הקרקעות במדינה בבעלות המדינה , המדינה משפיעה ישירות על עלות הקרקע לבניה ע"י הפשרת/אי הפשרת קרקע לבניה, עלות הקרקע מגולמת כמובן בעלות דירת השיכון המינימלית אך המרווחת שלי.
מיסוי נדל"ן, שלל מיסי הנדל"ן המגולם אף הוא בערך הדירה מעלה את מחירה בכ 50%.
בשלב זה מחיר הדיור המינימלי שלי כבר דימיוני לחלוטין אם כי דבר שאנו בהחלט רגילים בו, כך למשל מתוך וואלה כלכלה ועסקים - "פרופיל הלווה הממוצע שמתקשה בהחזרי המשכנתא: רוכש דירה ב-140 אלף דולר ש-60% ממנה ממומנת במשכנתא, תשלום של כ-370 אלף שקל לעשר שנים בריבית קבועה של 5.2%, ובהחזר חודשי של 3,956 שקל בממוצע.....בישראל נלקחות כ-100 אלף משכנתאות מדי שנה - רובן על ידי תושבי הפריפריה"
התערבות המדינה המייצרת את בועת מחירי הדירות, גוררת מרכיב עלות נוסף המצטרף להוצאת המינימום של מעוט ההכנסה - עלות הכסף, או הריבית על המשכנתה, עלות הכסף היא כ100% מסכום ההלוואה, בנסיבות שכיחות למדי כמו אלה הנזכרות בציטוט מדובר בכ 80,000 דולר נוספים. כלומר עלות רכישת דירה מינימלית למדי תגיע במקרה שכיח שכזה לכ 220,000 דולר.
שכירת דירה אינה הפתרון הזול לחסרי אמצעים, עלות השכירות והמשכנתא על דירה קרובות זו לזו ממספר סיבות (1) וזו האחרונה הנה פונקציה של עלות הדירה.
רכב - בניסיון להוזיל את עלויות הדיור עשוי מעוט ההכנסה להתרחק ממרכזי התעסוקה הגדולים. בישראל ההוצאה לתחבורה ותקשורת הנה ההוצאה השניה בגודלה לאחר דיור ומהווה בממוצע מעל 20% מסך ההוצאות (2). עלות הרכב תהפוך כל ניסיון להוזלה משמעותית של העלויות ע"י התרחקות ממוקדי התעסוקה ללא כדאית. על ניסיון להתרחק ממרכזי התעסוקה תוך הסתמכות על תחבורה ציבורית תוותר בד"כ. פריסת התחבורה הציבורית תאפשר לך להגיע כמעט מכל מקום לכול מקום, אך לא בזמן סביר על בסיס יום יומי ולאו דווקא בזול. אם ננסה לחשב עלויות וזמני הגעה ממקום מגורים שנבחר אקראית (חיפשנו זול) למקום עבודה בעיר אחרת נקבל ככול הנראה זמני נסיעה אל ומתחנה מרכזית, זמני המתנה, ואולי קו פנימי נוסף, כול יום לשני כיוונים. אם נניח שזמן הנסיעה הנוסף אלטרנטיבי לשעות נוספות ובהתחשב בכך שלתחבורה ציבורית בין עירונית עלות משמעותית ככול הנראה נשאר לגור קרוב לעבודה או נקנה רכב. כמובן שיש מי שימצא הסדר נסיעה נוח או עבודה באיזור המגורים אך מאמר זה עוסק במקרה הכללי.
עלות הרכב מואמרת ע"י המדינה בשני אופנים עיקריים - על רכישת רכב ועל דלק קיים מיסוי של כ 100%(6), גובה ביטוח חובה נקבע ע"י המדינה, ולגבי אופנועים וקטנועים אינו פתוח לתחרות(4). אם נסיר את המכפלה הזו סתם לצורך הדיון עלות האחזקה לקטנוע שהינו כלי התחבורה הזול ביותר, תרד לכ500 שח לחודש בלבד(5 ). מעוט ההכנסה יוכל להתרחק כאמור ממרכזי התעסוקה וממקום עבודתו הנוכחי ולחפש דיור זול יותר בלא שעלות הרכב תקזז את החיסכון בדיור ובלא שיפגע ביטחונו התעסוקתי. עלות התחבורה הציבורית כמובן תרד אף היא במקביל לירידת מחירי הדלק.
באופן כללי, עלות המיסים שאינם פרוגרסיבים ביחס להכנסה מהווה מרכיב משמעותי מסך ההוצאות של מעוט ההכנסה - לפי סקר הלמ"ס(3) סך המיסים הישירים והעקיפים מתוך סך ההכנסה עולה!! ככול שיורדים בעשירוני השכר ומגיע לשיא של 43% !!! בעשירון התחתון. מיסים שאינם פרוגרסיבים בהכנסה כוללים מיסוי על דיור ותחבורה שנדונו לעיל, מע"מ ועוד.
כך מתקבלת תמונה משונה:
אדם נדרש לגור בדירה ששוויה כ 100-140,000 דולר באזור מרכזי או להתרחק ולהסתכן באבטלה או רף הוצאות רכב גבוה. בנוסף לכך ישלם אדם מעוט הכנסה אחוז ניכר מכספו למדינה בשל מיסים שאינם פרוגרסיבים בגובה ההכנסה. נוסיף לכך מספר עלויות נוספות הקשורות לקיום בסיסי, ביטוח פנסיוני, ולהתנהלות יצוגית פחות או יותר בשוק העבודה ונקבל רף הוצאת מינימום שהופך את הדיון בשכר המינימום לתמוה. להזכיר, את הוצאת מינימום הגדרנו כסכום הדרוש לאדם בישראל כדי לשרוד בלא להפר חוקים ותקנות.
סיכום :
בישראל קיימת הוצאת מינימום
הוצאת המינימום הנה במידה רבה פונקציה של התערבות המדינה.
רפורמה שתקטין משמעותית את התערבויות המדינה בהן דן המאמר, תקטין את הוצאת המינימום, בכך נוכל להמנע מהגדלת שכר המינימום, דבר שיהיה בודאי מועיל מבחינת יכולתה של ישראל להתחרות בשוק העולמי.
מיסים ישירים ועקיפים מהווים חלק משמעותי מהוצאת המינימום מחד, והכנסה למדינה מאידך, רפורמה שתאפשר להתחרות טוב יותר מול יצרנים בשוק העולמי תצמצם את הכנסות המדינה ממיסים (6). לאחר רפורמה כזו יהפוך הדיון על שכר מינימום לדיון על היחס בין הוצאת מינימום ושכר מינימום, לא בדיוק דיון אלה מאבק ניצחי בין קבוצות לחץ וזה גם מיקומו הראוי של מאבק זה.
נעיר עוד שכיום חותרים הליברלים למצב בו, כפונקציה של היצע וביקוש בשוק העבודה, ירד שכר המינימום אל מתחת לרף הוצאת המינימום. הפיתרון החוקי של מעוטי ההכנסה במקרה כזה הוא התארגנויות קבוצתיות במטרה להוזיל את עלויות המחיה, אם במסגרת חמולות, משפחות, שותפים לדירה או קומונות. מין תאים קומונלים קטנים בתוך משק קפיטליסטי, קפיטליזם במקרו וקומוניזם במיקרו. כשכלכלן ליברלי אומר "תופרת דרוזית המביאה 2000 שח בחודש כתוספת לכלכלת משפחתה, די לה בזה" הכוונה היא שהתופרת מסוגלת להרוויח 2000 שח ולהמשיך ולהתקיים מתוך שהיא חייה בקומונה, במקרה זה חמולה דרוזית, ולא מתוך שהיא חיה במערכת קפיטליסטית עובדת.
למה רפורמה לא התרחשה עד כה:
כ 70% מתושבי ישראל בעלי נדל"ן, רפורמה משמעותית תוריד את מחירי הדירות ותפגע בהם, לפחות בטווח הקצר. אף גוף פוליטי לא יזום פגיעה כזו בבוחריו. יהיו גם כלכלנים שיזהירו בודאי מאובדן יציבות בשל הפגיעה באמון הציבור. במקום זה עדיף לבחור צד בויכוח על שכר המינימום ולדרדר יחדיו את ישראל לאבדון.
הערות:
1 - האם חיסכון עדיף על דירה, חשב מערכות מידע בע"מ,התחשיב מראה כדאיות מסוימת של שכירת דירה, כשהשוכר/קונה בעל הון מספיק לרכישת דירה, וההכנסה האלטרנטיבית מריבית על חיסכון גבוהה, כשהריבית נמוכה ההפרשים מצטמצמים.
2 - סקר הוצאות המשפחה 2001, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
3 - נטל המיסים הישירים והעקיפים והשפעתם על אי השוויון ב 2003, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
4 - ביטוח קטנועים ותחרות חופשית - בעקבות הרפורמה בביטוח חובה עולה ביטוח חובה לקטנוע כ 3500 ש"ח וביטוחי אופנועים עולים אף יותר גובה הביטוח הופך נהיגה באופנוע בישראל לעסק יקר. אופנועים נפגעים יותר בתאונות ומגישים יותר תביעות ביטוח מסיבה זו לפי החוק החדש רוכבי האופנוע נדרשים לשלם יותר. החוק מתעלם משאלת האחריות, או ליתר דיוק מכך שבכ 80% מהתאונות בין אופנוע למכונית, נהג המכונית אשם, לאשמה אין ביטוי בפרמיה, כלומר אם אכנס היום למכוניתי ואדרוס 10 רוכבי אופנוע הרי שביטוחי החובה לאופנועים צריכים להתייקר. מהכיוון השני אופנוע מהווה סיכון נמוך משמעותית לסביבה ביחס למכונית וגם לכך אין ביטוי בחישוב גובה הפרמיה. מכל מקום, החוק לא מאפשר לך לוותר על רכישת ביטוח חובה, לקבוע את גובה הכיסוי או את גובה ההשתתפות העצמית מדובר בהתערבות מצד המדינה היוצרת מצב בו קטנועים או אופנועים זולים ואמינים המשמשים אמצעי תחבורה עיקרי במדינות עניות רבות, הופכים בישראל לבלתי כדאיים.
5 - עלות האחזקה החודשית לקטנוע 150 סמ"ק עומדת על כ 1000 ש"ח לפי מחירון רכב ואחזקתו, חשב מערכות מידע בע"מ.
6 - דו"ח מינהל הכנסות המדינה 2002, ראה גם כתבתו של בני ברק ב YNET 23.06.03 "הממונה על הכנסות המדינה: מדינת ישראל אינה יכולה לוותר על הכנסות ממיסוי רכב".
הכותב עוסק במחקר עצמאי בנושא דינמיקה של תהליכים רגולטוריים במשק מעורב
קפיטליזם, חברת השפע ועידן הפנאי
אתר הבית
קפיטליזם, חברת השפע ועידן הפנאי
אתר הבית
