חלם כאן ועכשיו,מעשייה על שלג של היה בק"ק ירושלים
מאת:צבי גיל הרשימה מופיעה בעת ובעונה אחת באתר המחבר "זרקור"
לשם רענון נזכיר את הסיפור המפורסם מתוך "חכמי חלם". שליח הציבור החלמאי נמנע מלסובב בבתים ולהקיץ את הישנים למען יקומו לעבודת הבורא כדי שלא לקלקל שלג פריך ויפה שכיסה את העיירה באותו לילה. הפתרון שנמצא היה שארבעה מאנשי חלם נשאו אותו על שולחן.
במעשיה שלנו השלג לא היה והחלמאיים,כמדי שנה בשנה מייחלים לו,שכן לא מתקבל על הדעת שהחרמון מקבל עשרה קבין של שלג והרי ירושלים מאומה.משום כך כאשר האצטגנינים מכתריליבקה בישרו על שלג בק"ק ירושלים, כפי שהם מבשרים מדי שנה,העיירה נכנסה למצב הכן.סופרי "הצפירה" "הלבנון" וכיו"ב ז'ורלנלים,וכתבי הראי נוע,התרוצצו בעיירה כדי לדובב תושבים איך הם מתכוננים לאירוע.שוק מחנה יהודה- "הפורום רומאנו" של העיירה,המה,וליד כל דוכן היו יותר כתבים מאשר קונים.אבל הסוחרים של השוק מזמן קבעו להם עיקרון.עניני הקהילה קודמים למסחר.על פי המסורת מכיוון שאת השלג של מחר אי אפשר לראות עדיין ,מרכזים בשטח מסוים דחפורים שנראים כמו עדר הפילים מתוך "ספר הג'ונגל" ובראשם "קולונל האטי" המפורסם בדמות דחפור שמרים את החדק שהוא כף החפירה הענקית. זאת לכבוד הכתבים,שהגיעו מערי הסביבה יהופעץ,כתרילבקה ושאר עיירות הפלך.
כל החלמאיים כולם ירדו מן הגגות,לרבות הכנר, וכאשר ברקע עומדים בטור מסודר הדחפורים שאמורים להוציא את ירושלים מהררי השלג,מגיח מאי שם יו"ר הקהילה אוריאל לופולינאסקי ומודיע בשמחה לתלמידים שכאשר הלובן יכסה את העיירה הם פטורים מלכת אל החדר,והשמחה רבה.אמנם אדר לא נכנס עדיין אך בית שמאי מסתפק בשלהי שבט שמבשר על אדר ו"משנכנס אדר מרבים בשמחה".
למחרת בבוקר השמש זרחה,השקדייה פרחה,וירושלים דחלם חזרה לשגרה.
אני אינני חובב שלגים במיוחד,אבל מזה זמן רב,בייחוד מאז שטדי קולק פסק להיות ראש העיר,אני מייחל לשלג שלפחות יגיע למחצית מגובה השלג שנערם בימים אלה בניו יורק.שלג כזה אפילו אם יחזיק מעמד יממה או שניים יכסה את הכיעור ואת הזוהמה בבירת ישראל.בתקופת טדי הייתה מחלקה "לשיפור פני העיר" .כיום אם זאת קיימת מן הסתם הוסב שמה ל"מחלקה לכיעור פני העיר".עיר מלוכלכת,תושבים מלכלכים, ושלג במנה רצינית היה מכסה את הלכלוך ואולי עם הימסותו היה גם שוטף קצת את הכבישים.אולם הבעיה כאן היא ששלג נמס חושף גם את הכבישים המתפוררים,בעיר שחוברה לה יחדיו,אשר נשארו עדיין מן השלג של 2004 .אז ירד שלג ממש.
מאת:צבי גיל הרשימה מופיעה בעת ובעונה אחת באתר המחבר "זרקור"
לשם רענון נזכיר את הסיפור המפורסם מתוך "חכמי חלם". שליח הציבור החלמאי נמנע מלסובב בבתים ולהקיץ את הישנים למען יקומו לעבודת הבורא כדי שלא לקלקל שלג פריך ויפה שכיסה את העיירה באותו לילה. הפתרון שנמצא היה שארבעה מאנשי חלם נשאו אותו על שולחן.
במעשיה שלנו השלג לא היה והחלמאיים,כמדי שנה בשנה מייחלים לו,שכן לא מתקבל על הדעת שהחרמון מקבל עשרה קבין של שלג והרי ירושלים מאומה.משום כך כאשר האצטגנינים מכתריליבקה בישרו על שלג בק"ק ירושלים, כפי שהם מבשרים מדי שנה,העיירה נכנסה למצב הכן.סופרי "הצפירה" "הלבנון" וכיו"ב ז'ורלנלים,וכתבי הראי נוע,התרוצצו בעיירה כדי לדובב תושבים איך הם מתכוננים לאירוע.שוק מחנה יהודה- "הפורום רומאנו" של העיירה,המה,וליד כל דוכן היו יותר כתבים מאשר קונים.אבל הסוחרים של השוק מזמן קבעו להם עיקרון.עניני הקהילה קודמים למסחר.על פי המסורת מכיוון שאת השלג של מחר אי אפשר לראות עדיין ,מרכזים בשטח מסוים דחפורים שנראים כמו עדר הפילים מתוך "ספר הג'ונגל" ובראשם "קולונל האטי" המפורסם בדמות דחפור שמרים את החדק שהוא כף החפירה הענקית. זאת לכבוד הכתבים,שהגיעו מערי הסביבה יהופעץ,כתרילבקה ושאר עיירות הפלך.
כל החלמאיים כולם ירדו מן הגגות,לרבות הכנר, וכאשר ברקע עומדים בטור מסודר הדחפורים שאמורים להוציא את ירושלים מהררי השלג,מגיח מאי שם יו"ר הקהילה אוריאל לופולינאסקי ומודיע בשמחה לתלמידים שכאשר הלובן יכסה את העיירה הם פטורים מלכת אל החדר,והשמחה רבה.אמנם אדר לא נכנס עדיין אך בית שמאי מסתפק בשלהי שבט שמבשר על אדר ו"משנכנס אדר מרבים בשמחה".
למחרת בבוקר השמש זרחה,השקדייה פרחה,וירושלים דחלם חזרה לשגרה.
אני אינני חובב שלגים במיוחד,אבל מזה זמן רב,בייחוד מאז שטדי קולק פסק להיות ראש העיר,אני מייחל לשלג שלפחות יגיע למחצית מגובה השלג שנערם בימים אלה בניו יורק.שלג כזה אפילו אם יחזיק מעמד יממה או שניים יכסה את הכיעור ואת הזוהמה בבירת ישראל.בתקופת טדי הייתה מחלקה "לשיפור פני העיר" .כיום אם זאת קיימת מן הסתם הוסב שמה ל"מחלקה לכיעור פני העיר".עיר מלוכלכת,תושבים מלכלכים, ושלג במנה רצינית היה מכסה את הלכלוך ואולי עם הימסותו היה גם שוטף קצת את הכבישים.אולם הבעיה כאן היא ששלג נמס חושף גם את הכבישים המתפוררים,בעיר שחוברה לה יחדיו,אשר נשארו עדיין מן השלג של 2004 .אז ירד שלג ממש.
צבי גיל הוא עיתונאי וסופר. מילא תפקידים בכירים ברדיו ובטלוויזיה במסגרת רשות השידור. הוא עוסק בפרוייקטים שנוגעים לתקומה של ניצולי השואה והתפקיד שהם מילאו בהקמת המדינה ובביסוסה.