....וראיתי זאת מול עיניי בצורה הכי גלויה שיש, יותר אמיתית מדרך זו לא היתה יכולה להתגלות.
איך הנשים מחפשות להישען על הגברים בצורה הכי אנוכית שיש, מה שהורגלנו מהטבע האנושי הדורס, מהחברה התלויה, רוצות לשתות את דמם של אדונם, לשלוט על הנשלט, להפוך את המלך לשפחה.
הדרך הקדושה, היפה והטהורה שבני האדם איבדו אותה והיא הדרך היחידה להפוך מבני אנוש לבני אדם, שנאמר: "ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו". היא לבטל את האינטרסים החייתיים שלנו, היצרים, התאוות שהסתנוורנו מהם ובתוכם אבדנו, בחושבנו שישנו מישהו אשר יכול לגאול אותנו או להציל אותנו מהמצב שאנו תקועים בו (ניצול).
מחשבה של אינטרס לדאוג לעצמנו בלבד ובכך קנינו ומכרנו את עצמנו בכסף ואנו מקיימות משכבים עם בן האנוש, שאנו חושבות שאנו מכירות, בידיעה מוחלטת שהכרנו את עצמנו.
אז אני שואלת - אם אנו מאמינות שאנו מכירות את עצמנו טוב, ביודיעין שאנו שוכבות עם מישהו בכדי לקבל דבר שהוא וקראנו לזה אהבה כדי להיות "יפות נפש", אז למה זה הופך אותנו? לזונות בנות זונות ואנו עוד יותר זונות שאנו לא מודות בזה, לפחות הזונות המקצועיות שמקבלות כסף מודות שהן זונות שמזדיינות עבור כסף (נשים אמיתיות).
ומה אתן? במה אתן כל כך שונות?
מסתתרות מאחורי מסכות מזויפות, מתפלפלות עם מילים יפות בקול ענוג ונעים שמחממות את הגבר המסכן, החלוש והפגוע שנתון לחסדיכן, שרק רוצה לטעום מגן העדן האבוד שהפכתן אותו לגיהנום, נצלניות, עושקות, מזוייפות,הרי אתן שנאמר: "ברוך שעשני כרצונו" יודעות את סוד האהבה שבכן ומנצלות אותו אך ורק לתעלתכן האישית הרווחת.
יודעות אתן להעניק לזכר את סוד ההצלחה שלו שהוא בידיכן ומה אתן עושות? הפכתן לזכרים עצמם, נוקמות, טיפשות, נפגעות, עוד לא הבנתן שלא נפגעים מפגועים?
ומה אתן עושות? במקום להיות עקרות הבית שנאמר: "עיקר הבית" הפכתן להיות מנהלות הבורסה, שמחזיקות משרות בעלות שם ותואר שהולך לפניכן, הפכתן את עורכן נהייתן ערפדיות שנלחמות על מעמד, שכחתן את הבית, את הילדים שאתן לא מגדלות, את הבעל את העיקר ומתעסקות בטפל.
שכחתן את רצונו שנאמר: "עשה רצונו כרצונך, כדי שיעשה רצונך כרצונו, בטל רצונך מפני רצונו, כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך".
וזוהי הקדושה והטהרה, לעמוד מול האהבה שלך ולא לרצות ממנה דבר רק לתת לה כל מה שיש לך וכך נוצר מעגל האמת החבוי, הנסתר. הקדושה מדברת מתוכך את היא רוח השכינה שרוצה להתעבר בגופך הגשמי, המחכה לך שתקבלי אותה, מחכה לפתח קטן להיכנס ואז העבד (הסרסור) נהיה למלך והשפחה (הזונה) נהיית למלכה והיא עטרת בעלה.
אז די לנעול את עצמנו מאחורי רב בריח בדלתות הפחד שמא יחסר לנו, שמא ניפול לתוך הבור שהעליה היא קשה מנשוא.
ואני אומרת שליפול לתוך הבור זה להתגבר ולדעת בדעת את הפחד ולעלות מתוך הבור אלה הם המתנות שניתנו לנו בדרך המלך אשר אנו מחליטים לצעוד לבד.
אז תפסיקו עם המשחק המזויף שמכרתן לעצמכן, קבלו את הרע והפכו אותו לטוב, דעו בנות שבנקבה נמצא הכל רק ללכת בדרך הישר שהאמת נמצאת שם. זה הכל.
היי ברוכה בדרכך אופירה.
איך הנשים מחפשות להישען על הגברים בצורה הכי אנוכית שיש, מה שהורגלנו מהטבע האנושי הדורס, מהחברה התלויה, רוצות לשתות את דמם של אדונם, לשלוט על הנשלט, להפוך את המלך לשפחה.
הדרך הקדושה, היפה והטהורה שבני האדם איבדו אותה והיא הדרך היחידה להפוך מבני אנוש לבני אדם, שנאמר: "ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו". היא לבטל את האינטרסים החייתיים שלנו, היצרים, התאוות שהסתנוורנו מהם ובתוכם אבדנו, בחושבנו שישנו מישהו אשר יכול לגאול אותנו או להציל אותנו מהמצב שאנו תקועים בו (ניצול).
מחשבה של אינטרס לדאוג לעצמנו בלבד ובכך קנינו ומכרנו את עצמנו בכסף ואנו מקיימות משכבים עם בן האנוש, שאנו חושבות שאנו מכירות, בידיעה מוחלטת שהכרנו את עצמנו.
אז אני שואלת - אם אנו מאמינות שאנו מכירות את עצמנו טוב, ביודיעין שאנו שוכבות עם מישהו בכדי לקבל דבר שהוא וקראנו לזה אהבה כדי להיות "יפות נפש", אז למה זה הופך אותנו? לזונות בנות זונות ואנו עוד יותר זונות שאנו לא מודות בזה, לפחות הזונות המקצועיות שמקבלות כסף מודות שהן זונות שמזדיינות עבור כסף (נשים אמיתיות).
ומה אתן? במה אתן כל כך שונות?
מסתתרות מאחורי מסכות מזויפות, מתפלפלות עם מילים יפות בקול ענוג ונעים שמחממות את הגבר המסכן, החלוש והפגוע שנתון לחסדיכן, שרק רוצה לטעום מגן העדן האבוד שהפכתן אותו לגיהנום, נצלניות, עושקות, מזוייפות,הרי אתן שנאמר: "ברוך שעשני כרצונו" יודעות את סוד האהבה שבכן ומנצלות אותו אך ורק לתעלתכן האישית הרווחת.
יודעות אתן להעניק לזכר את סוד ההצלחה שלו שהוא בידיכן ומה אתן עושות? הפכתן לזכרים עצמם, נוקמות, טיפשות, נפגעות, עוד לא הבנתן שלא נפגעים מפגועים?
ומה אתן עושות? במקום להיות עקרות הבית שנאמר: "עיקר הבית" הפכתן להיות מנהלות הבורסה, שמחזיקות משרות בעלות שם ותואר שהולך לפניכן, הפכתן את עורכן נהייתן ערפדיות שנלחמות על מעמד, שכחתן את הבית, את הילדים שאתן לא מגדלות, את הבעל את העיקר ומתעסקות בטפל.
שכחתן את רצונו שנאמר: "עשה רצונו כרצונך, כדי שיעשה רצונך כרצונו, בטל רצונך מפני רצונו, כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך".
וזוהי הקדושה והטהרה, לעמוד מול האהבה שלך ולא לרצות ממנה דבר רק לתת לה כל מה שיש לך וכך נוצר מעגל האמת החבוי, הנסתר. הקדושה מדברת מתוכך את היא רוח השכינה שרוצה להתעבר בגופך הגשמי, המחכה לך שתקבלי אותה, מחכה לפתח קטן להיכנס ואז העבד (הסרסור) נהיה למלך והשפחה (הזונה) נהיית למלכה והיא עטרת בעלה.
אז די לנעול את עצמנו מאחורי רב בריח בדלתות הפחד שמא יחסר לנו, שמא ניפול לתוך הבור שהעליה היא קשה מנשוא.
ואני אומרת שליפול לתוך הבור זה להתגבר ולדעת בדעת את הפחד ולעלות מתוך הבור אלה הם המתנות שניתנו לנו בדרך המלך אשר אנו מחליטים לצעוד לבד.
אז תפסיקו עם המשחק המזויף שמכרתן לעצמכן, קבלו את הרע והפכו אותו לטוב, דעו בנות שבנקבה נמצא הכל רק ללכת בדרך הישר שהאמת נמצאת שם. זה הכל.
היי ברוכה בדרכך אופירה.
אופירה לומדת את תורתו של חיים שלמה האלוקי - המשיח.
הדרך היחידה שעומדת במבחן במציאות.
הדרך היחידה שעומדת במבחן במציאות.
